אילנה אביטל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אילנה אביטל
Ilana avital.jpg
מידע כללי
תאריך לידה 18 בפברואר 1960 (בת 54)
מקור פריז
שנות פעילות 1977 - הווה
סוגה פופ
ישראלי
שירי ילדים
חברת תקליטים הד ארצי
פונוקול
NMC
בן מוש הפקות
IMP

אילנה אביטל (נולדה ב-18 בפברואר 1960) היא זמרת ושחקנית ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביטל נולדה בפריז, צרפת כבריז'יט אביטבול למשפחה ממוצא תוניסאי. כשהייתה בת 11 עלתה ארצה עם משפחתה. כבר בגיל 13 הקליטה לחברת תקליטים גדולה מצרפת 3 שירים בצרפתית. בגיל 16 הפנה אותה מורה לפיתוח קול למפיק שלמה צח. צח ערך אודישנים לזמרי ליווי ליזהר כהן, ובריז'יט הגיעה לאודישן עם השם החדש אילנה אביטל, אותו החליפה כבר בגיל 12, וכבשה מיד את תשומת לבו בעוצמתה הקולית. היא לא התקבלה כזמרת הליווי, אבל צח החתים אותה אצלו.

אביטל פרצה לתודעה הישראלית בפסטיבל הזמר 1977, כשהייתה בת 17, עם השיר "אותך" שכתב והלחין שייקה פייקוב.

ב-1978 השתתפה אביטל בפסטיבל הזמר הבינלאומי בצ'ילה עם השיר "לאהוב", הגיעה למקום ה-3 ואף זכתה בפרס ההופעה הטובה ביותר. בשנה זו יצא אלבומה הראשון "לאהוב". בשנתיים הבאות היא כמעט שלא הופיעה, והתרכזה בגידול בנה עמית, לימים מוזיקאי.

בספטמבר 1981 יצא תקליטון הבכורה של אביטל בשיר "שלום חבר", לקראת אלבום בצרפתית. השיר נסק לראש מצעד הפזמונים של מונטריאול. בקריירה שלה מחוץ לישראל היא השתמשה בשמות הבמה "לנה" ו"סנדי מילר".

ב-1983 השתתפה אביטל בקדם האירוויזיון עם השיר "עוד ועוד", וזכתה במקום ה-5. ב-1984 הוציאה אלבום בישראל בשם "בזכות ימים כאלה", שכלל שירי ילדים, והשתתפה בפסטיגל עם השיר "אבא, אמא וארץ ישראל", אותו הלחינה בעצמה. באותה שנה, השתתפה אביטל בקדם האירוויזיון של צרפת, שם הגיעה למקום השני. ב-1985 עברה אביטל עם בעלה ועם בנם לגור בצרפת. באותה שנה התחרתה שוב במסגרת הפסטיגל עם השיר "בוא אל החגיגה" וזכתה במקום השלישי. ב-1987 השתתפה אביטל בקדם האירוויזיון הישראלי עם השיר "די לי די", לאחר שהגישה מועמדות גם לאירוויזיון בלוקסמבורג. באותה שנה הלחינה עבור עדנה לב את השיר "הדגל שלי" (למילים של יורם טהרלב), שזכה במקום השלישי בפסטיגל. ב-1991 חזרה אביטל לתחרות קדם האירוויזיון עם השיר "אהבתי האחרונה", שהגיע למקום ה-9 בתחרות. ב-1996 הוציאה אביטל קלטת וידאו בשם "אשת חיל", קלטת מיועדת לנשים ועוסקת בטיפוח חן, ומדריכה כיצד להפוך לאישה נשית ומושכת ולבצע את מטלות הבית בחדווה. בשנה זו ניסתה שוב את מזלה בקדם אירוויזיון עם השיר "לס מואה טמה" שזכה במקום השביעי.

ב-1998 שיחקה במחזמר "היפה והחיה" בתפקיד המכשפה.

שנת 2001 הייתה שנה משמעותית בקריירה שלה: היא חזרה לתודעה אחרי שנים של שקט יחסי, בעקבות הטלנובלה "לגעת באושר" שהפכה להצלחה, ובעקבותיה הופיעה בתחרות הפסטיגל שהתבסס על הסדרה. בנוסף, השתתפה בתפקיד קטן בסרט ההמשך הכושל בסדרת הסרטים "אסקימו לימון", "אסקימו לימון-החגיגה נמשכת", ובסדרה "סיטי טאוור".

במאי 2002 עלה המחזמר "מרי לו" ב"הבימה" בהשתתפותה, וב-2004 נסע כל צוות המחזמר לארצות הברית למופעים אחדים בפני הקהילה היהודית. באותה שנה יצא דיסק האוסף הכפול "סיכוי לאהבה", שכלל את "שיר הפרחה", בגרסה חדשה. עוד הופיע בדיסק דואט בשם "סיכוי לאהבה", שכתב עמית בנה. את השיר הקליטה יחד עם אמיר פיי גוטמן. עוד באותה שנה כתבה את ספר הילדים "היה לי פעם חלום", שהוא למעשה גם ספרה הראשון. בשנת 2005 שיחקה במחזמר "צלילי המוסיקה" וב-2006, במחזמר "סינדרלה".

אביטל שמשה סגנית מנהלת אמנותית של בית הספר "הבמה", בית הספר לאמנויות הבידור בחיפה. טענות רבות הופנו כלפי טוהר הכוונות של בית הספר, ויש שטענו כי הוא נוצר על מנת לעשות כסף על גבם של ילדים ששואפים להתפרסם.

ב-2007 הוציאה אביטל סינגל חדש בשם "צא מהסרט", והופיעה בהופעת בידור חדשה, "איזה מין שיפוצניק", לצד יוסי בובליל. בתחילת 2011 הוציאה אביטל סינגל חדש בשם "אז אני לבד" המכונה גם "המנון הגרושות". באותה שנה השתתפה בתוכנית המציאות של ערוץ 24 "היכל התהילה".

ב-2012 מופיעה במסגרת הרכב משולש עם אדם ומייקל הרפז, כוכבי היכל התהילה.

חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1978 התחתנה עם שלמה צח ממנו נולד ב-1979 בנה עמית. במאי 1987 התגרשו אביטל ושלמה צח. ב-1988 נישאה אביטל בשנית לאיש העסקים שי טוכמאייר, וב-1993 נולד בנה ברק. בשנת 2001 הם התגרשו. אחיה הבכור חזר בתשובה והוא חסיד חב"ד המתגורר עם משפחתו בצפת.

אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי סולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "לאהוב אותך" (1978) - אלבום הבכורה של אביטל, שפרט ל"אותך" בלט בו גם שיר הנושא "לאהוב".
  • "שלום חבר" (1981) - תקליטון הבכורה של אביטל בשפה הצרפתית, שיצא לקראת אלבום בצרפתית שפרטים עליו ידועים בעיקר בצרפת. האלבום המלא יצא דווקא בקנדה, ושמו "Ilana vital".
  • "זינוק" (1981) - אלבום מאוד דומיננטטי בקריירה של אביטל שבלטו ממנו הלהיטים "שובי לים", "פגישה ראשונה", "Adios Amigo" ו"שמורת לילה".
  • "רגעים" (1985) - באלבום בלטו השירים "סימפטי" (גרסה עברית ללהיטה היחיד של להקת "Rare Bird"), "אור בקצה המנהרה", "ירושלם" (שכעבור שנתיים בוצע על ידי דורית פרקש ולהקת "חברים" בקדם אירוויזיון) ו"מגעים", שהושר באנגלית.
  • "בלי בושה" (1987) - כולל את הלהיטים "אתה המלך", "קלף חזק", "בלי בושה" ו"די לי די" מתחרות הקדם אירוויזיון של אותה שנה. את השיר "קלף חזק" שרה במקור אסתר שמיר ב-1984, באלבומה השני שגם הוא נקרא "קלף חזק", ללחן של יזהר אשדות, אבל החידוש של אביטל המופיע באלבום זה זכה ליותר פופולריות מהגרסה של שמיר.
  • "כיוונים נעלמים" (1988) - כל שירי האלבום, פרט לשיר אחד, נכתבו על ידי סולן להקת פורטרט רון רוזנפלד והולחנו על ידי אביטל.
  • "ילד המחר" (1990) - השיר "טוב שבאתם", שהוקדש לעולים מברית המועצות, צעד חודש וחצי בראש מצעד הפזמונים, ואביטל גם הקליטה אותו ברוסית. שיר נוסף שהצליח היה "ילד המחר", שמילותיו כללו שמות של עדות שונות, וכן התרגום של אהוד מנור ל"א יידישע מאמע" לזכר אימו. באלבום נכללו גם שני פיוטים ידועים בעיבוד פופי: "אדון הסליחות" ו"צור משלו אכלנו".
  • "אותך... פעם שנייה" (1993) - מהאלבום הצליחו החידוש של אביטל לשירה הידוע "אותך", "כמה כמה", "כולי תקווה", "בדם שלך" (תרגום לשיר היווני "דאם דאם") ו"קרב צמוד מדי", שהוקלט במקור על ידי ירדנה ארזי, אבל גרסתה מעולם לא פורסמה ונגנזה. האלבום נחל פחות הצלחה משאר אלבומיה. הרצועה הסוגרת את האלבום היא נעימה ל"אותך", עם תזמון זהה לגרסה המופיעה באלבום.
  • "אילנה - תוצרת צרפת" (1999) - אלבום בצרפתית הכולל שירים מקוריים של אביטל וגרסאות כיסוי לשירים ידועים בצרפתית, ביניהם "Ne Me Quitte Pas" ו-"Encore Une Fois", שהתפרסם לראשונה ב-1973 בביצועה של עדנה לב, חברתה הקרובה של אביטל‏[1].
  • "נוגעת באושר" (2001) - שיר הנושא "לגעת באושר", "ריגוש זמין" (עם אדי בטלר) ו"היי" הצליחו באלבום. באלבום שבעה שירים ובונוס: גרסת רמיקס באנגלית ל"היי".

אוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נכתב בחוברת האוסף הכפול של עדנה לב