אילניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אילניה
Sejera.jpg
מרכז ההדרכה על שם בן-גוריון באילניה, שבה עבד ושמר בן-גוריון לאחר שעלה לארץ. נכון ל-2012, המרכז סגור
מחוז הצפון
מועצה אזורית הגליל התחתון
גובה ממוצע ‎239‏ מטר
תאריך ייסוד 1902
תנועה מיישבת האיחוד החקלאי
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2013:
  - אוכלוסייה 488 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎3.6%‏ בשנה עד דצמבר 2013
מיקום אילניה
אילניה
אילניה

אִילָנִיָּה הוא מושב בגליל התחתון, כשני קילומטר וחצי מדרום למחלף גולני, בתחום מועצה אזורית הגליל התחתון. המושב ידוע גם בשם "סֶגֶ'רָה", על שם הכפר הערבי הסמוך א-שג'רהערבית: "אילן"), אשר חרב במלחמת העצמאות ושעל חלק מאדמותיו התרחבה אילניה לאחר קום המדינה.

אילניה התחילה כחוות סג'רה שאדמותיה נרכשו בידי החברה היהודית להתיישבות בשנת 1899, ובשנת 1902 הפכה למושבה, ובה עבדו בחקלאות ובשמירה אנשי העלייה השנייה, ובהם מניה שוחט, יוסף ויץ ודוד בן-גוריון.

בתחילת המאה העשרים הגיעו לסג'רה מספר משפחות של גרי צדק מרוסיה ביניהם משפחת קורקין, פרוטופופוב ניצ'ייב מטביוב וסזנוב. למרות הקשיים הצליחו, בהיותם חסונים ובעלי ניסיון בחקלאות, לנטוע שורש במקום. רוב הגרים עזבו את המושבה. בחצר משק פרוטופופוב נערכים סיורים על תולדות גרי הצדק בארץ ישראל בכלל ובסג'רה בפרט.

במלחמת העצמאות נערכו על סג'רה קרבות כבדים בין כוחות צבא ההצלה של פאוזי קאוקג'י ולוחמים מכפרי הסביבה לבין חיילי חטיבת גולני שסבלו אבידות כבדות. לבסוף נסוגו הערבים מהסביבה.

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קרבות סג'רה

בשנת 1949 התרחבה החווה על שטח הכפר הערבי הסמוך א-שג'רה, שתושביו נמלטו ממנו במהלך מלחמת העצמאות. בשנת 1957 הפכה אילניה למושב, שקלט תושבים נוספים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחוב באילניה


קואורדינטות: 32°45′30.24″N 35°24′6.83″E / 32.7584000°N 35.4018972°E / 32.7584000; 35.4018972