אילנית אוסטרלית לבנה
 אילנית אוסטרלית לבנה
| |
|---|---|
_crop.jpg) | |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | דו-חיים |
| סדרה: | חסרי זנב |
| תת־סדרה: | ניאובטרכיה |
| משפחה: | אילניתיים |
| סוג: | ליטוריה |
| מין: | אילנית אוסטרלית לבנה |
| שם מדעי | |
 Litoria caerulea(מנתח), 1790 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
אִילָנִית אוֹסְטְרָלִית לְבָנָה (שם מדעי: Litoria caerulea) היא מין של אילנית הנפוצה במקור באוסטרליה ובגינאה החדשה והובאה גם אל אזורים מסוימים בניו זילנד ובארצות הברית והתרבתה שם. המין אילנית אוסטרלית לבנה משתייך לסוג ליטוריה שבסדרת חסרי הזנב. במראה, האילנית האוסטרלית הלבנה דומה מאוד לשני מינים אחרים בסוג: Litoria splendida ואילנית ענקית.
האילנית האוסטרלית הלבנה היא מין גדול יחסית, ואורכה מגיע ל-10 סנטימטרים. תוחלת החיים של האילנית האוסטרלית הלבנה בשבי גבוהה בהשוואה למיני חסרי זנב אחרים ומגיעה לכ-16 שנים. האילנית האוסטרלית הלבנה נוחה לגידול בידי בני אדם ומותאמת למחיה באזורים עירוניים, בסביבות מגורי האדם; לרוב היא נמצאת על חלונות בתים, בהם היא תרה אחר חרקים שנמשכים לאור. בשל תכונותיה הפיזיולוגיות וההתנהגותיות, האילנית האוסטרלית הלבנה נעשתה לחיית מחמד אקזוטית ברחבי העולם. לחומר המופרש מעור האילנית סגולות רפואיות, והוא יכול לשמש כחומר מחטא ואנטי-ויראלי בתכשירי רוקחות.
האילנית האוסטרלית הלבנה הייתה הצפרדע הראשונה שתועדה באופן מדעי באוסטרליה. הבוטנאי והרופא האנגלי ג'ון וייט (John White; 1832-1756) תיעד את המין ב-1790. במקור נקרא המין Rana caerulea (צפרדע כחולה); על אף שצבע המין הוא ירוק, הפרטים שלכד וייט ושלח לארצו אנגליה ניזוקו בדרכם כתוצאה מחומר משמר ונעשו כחולים.
הצפוניים והמזרחיים של אוסטרליה ובדרום גינאה החדשה; שטחי המחיה של צפרדע זו מוגבלים בדרך כלל לאזורים בעלי אקלים חם, טרופי ולח, אך האילנית האוסטרלית הלבנה נפוצה גם באזור מזרח אוסטרליה בו קר יחסית בחורף. בגינאה החדשה, תפוצתה של האילנית האוסטרלית הלבנה מוגבלת לאזור הדרומי והיבש יותר. שם היא נפוצה החל מאזור דרום מערב גינאה החדשה ועד הבירה פורט מורסבי, אך בעיקר באי דארו (Daru Island).
נאספו מספר מצומצם של עדויות על תצפיות של אילנית אוסטרלית לבנה גם בצפון גינאה החדשה, אבל נראה כי היא הובאה לשם בצורה מלאכותית על ידי האדם. בנוסף, המין הובא על ידי האדם הן לניו זילנד והן לארצות הברית. בארצות הברית, תפוצת האילנית האוסטרלית הלבנה בטבע מוגבלת לאזורים בודדים בפלורידה, לשם היא הגיעה לראשונה ככל הנראה במסגרת סחר בחיות מחמד. תפוצת המין בפלורידה מוגבלת, ולא ברור האם היא גרמה לנזקים אקולוגיים כלשהם כגון העלמות של מינים מקומיים כתוצאה מהתחרות עם מין פולש זה. בניו זילנד הייתה בעבר האוכלוסייה י
מראה ואנטומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
אורכה של האילנית האוסטרלית הלבנה יכול לעלות על 10 סנטימטרים. צבע העור משתנה ותלוי בטמפרטורה ובצבעי הסביבה, ויכול לנוע בין חום בהיר-צהוב לירוק. לעיתים, לאילנית האוסטרלית הלבנה כתמים לבנים קטנים ולא סימטריים באזור הצלעות והגב. קוטרם של כתמים אלו יכול להגיע ל-5 מילימטרים ומספרם מתרבה עם הגיל. בקצות כפות הרגליים משטחי-הצמדה גדולים שאצל פרט בוגר מגיע קוטרם ל-5 מילימטרים. משטחים אלו עוזרים לצפרדע לאחוז ולא ליפול בעודה מטפסת, ומאפשרים לה לטפס בצורה אנכית על משטחים חלקים כגון זכוכית. עיניה של האילנית האוסטרלית הלבנה זהובות ולהן קשתית אופקית האופיינית לסוג Litoria שבו היא חברה. קרומי שחייה נמתחים על האצבעות.
מראהו של הראשן משתנה במשך שלבי ההתפתחות שלו. אורך ראשני האילנית האוסטרלית הלבנה נע בין 8.1 מילימטרים ל-4.4 סנטימטרים. בתחילת חייהם צבעם חום למחצה, כאשר עם התפתחות הצפרדע גדלים החלקים החומים וצבעם משתנה לירוק. צבע עור סגול בקרב פרטים בוגרים מתפרש לעיתים כסימן למצוקה או מחלה. הצד התחתון של פרט צעיר כהה אך מתבהר עם התבגרותו. צדו התחתון של פרט בוגר יהיה לבן כולו. הביצים הן חומות ודבוקות אחת לשנייה בשכבת ג'לי בהיר, וקוטרן נע בין 1.1 ל-1.4 מילימטרים.
אף על פי שלאילנית האוסטרלית הלבנה, כמו כל שאר חסרי הזנב, יש ריאות, היא סופגת חמצן דרך עורה, וכדי לאפשר את ספיגת החמצן העור צריך להישאר לח כל העת. מחמת לחותו התמידית של העור, הוא מהווה מצע נוח לגדילת פתוגנים (גורמים למחלה) אשר משגשגים על העור ומגדילים את הסיכוי ליצירת זיהום. כדי למנוע מצב זה, האילנית האוסטרלית הלבנה מפרישה מעורה פפטידים אשר הורסים את הפתוגניים הללו; לחלק מפפטידים אלו סגולות אנטיביוטיות ואנטיוויראליות. בנוסף, הם מכילים חומר המדכא רעב[2]. כן נמצא כי כמה מפפטידים אלו הרסו את נגיף האיידס (HIV) בלי להרוס תאי לימפוציט T בריאים[3].
התנהגות ואקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אופייה של האילנית האוסטרלית הלבנה נוח והיא אינה מרבה בפעילות. היא פעילה בעיקר בשעות הלילה; בשעות המוקדמות של הערב היא יוצאת ממחבואה כדי לקרקר (באביב ובקיץ) ולאחר מכן לצוד במהלך הלילה, ואילו את היום היא מבלה בפעילות מועטת או בשינה, בעיקר באזורים לחים וחשוכים. במהלך החורף, האילנית האוסטרלית הלבנה אינה מקרקרת ובדרך כלל לא ניתן לראותה.
בית הגידול של האילנית האוסטרלית הלבנה ואורח החיים שלה משתנה בהתאם לאזור המסוים בה היא חיה. בדרך כלל היא נפוצה על חופות עצים בקרבת מקורות מים עומדים, אך היא מסוגלת לשרוד גם באזורים ביצתיים (בין הקנים) ובשטחים מישוריים. לעיתים קרובות אילנית אוסטרלית לבנה נכנסת לבתים ושוכנת שם בקרבת מקורות מים כגון בית שימוש או בור ביוב, שם היא מסתדרת היטב, או על חלונות הבית עליהם היא מחפשת חרקים.
קרקור האילנית האוסטרלית הלבנה חלש ואיטי יחסית, ונשמע כקולות "קרוואק" חוזרים ונשנים. ברוב חודשי השנה האילנית האוסטרלית הלבנה מקרקרת מאתרים גבוהים יחסית, כגון עצים או מרזבים, אך במהלך עונת הרבייה היא מקרקרת באתרים מעט נמוכים יותר הנמצאים בקרבת מקורות מים עומדים. כמו מיני חסרי זנב רבים, קרקור האילנית האוסטרלית הלבנה לא נועד להזדווגות בלבד; תועדו מקרים שבהם התבצע קרקור שנועד להעיד על מיקומם (בעיקר לאחר גשם), מסיבות שאינן ברורות למדענים. בנוסף, האילנית האוסטרלית הלבנה משמיעה קרקורי אזהרה בעת סכנה, טורף מתקרב או אדם המתקרב ועלול להסב נזק.
תזונת האילנית האוסטרלית הלבנה מתבססת בעיקר על חרקים ועכבישים, אך היא יכולה לכלול גם חסרי זנב קטנים ואף יונקים זעירים. מספר אילניות מצויות בקרבת מערות עטלפים ועטות על עטלפים קטנים שנחבטים לידם מהרוח. שיני הצפרדע אינן מותאמות לחיתוך בשר, ולכן על הטרף להיות קטן דיו ומתאים לפיה של הצפרדע. מינים רבים של חסרי זנב שולחים את לשונם אל הטרף כדי להביאו לפה. האילנית האוסטרלית הלבנה משתמשת בטכניקה זו כשברצונה לצוד טרף קטן ממדים; במקרה של טרף גדול יותר היא תזנק עליו ואז תתפוס אותו בגפיה הקדמיות ותכניס אותו לפיה.
לאילנית האוסטרלית הלבנה קיימים באוסטרליה ובגינאה החדשה מספר טורפים, בכללם נחשים ומספר מינים של לטאות ועופות. ההתיישבות האירופאית באוסטרליה הביאה עימה מספר מיני טורפים נוספים, בעיקר כלבים וחתולים. תוחלת החיים של המין בשבי עומדת על כ-16 שנים, אך תועדו מקרים בהם היא הגיעה לגיל 20 שנים ומעלה - גיל נכבד מאוד עבור צפרדע[4]. תוחלת החיים בטבע נמוכה מתוחלת החיים בשבי, בשל טורפים וסכנות נוספות.
רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
החיזור והרבייה מתבצעים לקראת סוף האביב ותחילת הקיץ. בתקופה זו, מפתח הזכר על גבי אצבעות הגפיים שלו כריות הדבקה שחורות מיוחדות (מעבר לאלה הנמצאות שם תמיד). כריות אלו מסייעות לזכר להמשיך ולאחוז בנקבה במהלך חיבוק הכלולות בלי ליפול. בעונת הרבייה, הזכר מפיק קולות קרקור מיוחדים שנועדו למשוך את הנקבה אליו, ובדרך כלל השניים נפגשים בסמוך למקורות מים עומדים.
במהלך חיבוק הכלולות הזכר אוחז בנקבה ונמצא על גבה. אז, משחררת הנקבה את ביצותיה וזרע הזכר מפרה אותן במהירות. בכל השרצה מוטלת כמות גדולה הנעה בין 200 ל-300 ביצים אל המים; אז הביצים שוקעות לאיטן ונדבקות לקרקעית מקור המים, לצמח או לסלע. גם לאחר מחזור ההטלה הראשון הזכר והנקבה נשארים בחיבוק הכלולות למשך פרק זמן של עד יומיים, בו תהליך ההפריה חוזר ונשנה פעמים רבות ומביא, בסך הכל, להטלת בין 2,000 ל-3,000 ביצים.
הביצים בוקעות כשלושה ימים לאחר הטלתן. כדי שהביצים תבקענה והראשנים ישרדו, על המים להיות בטמפרטורה של בין 28 ל-38 מעלות צלזיוס ועומקם צריך להיות בין 5 ל-50 סנטימטרים. תהליך המטמורפוזה (השינוי מראשן לבוגר-למחצה) מתרחשת בין חודשיים לשלושה חודשים לאחר הבקיעה, והצפרדעים מגיעות לבגרות מינית בגיל שנתיים לערך.
שימור וגידול בשבי[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאילנית האוסטרלית הלבנה, ככל שאר המינים המרכיבים את הפאונה האוסטרלית, מעמד חוקי של בעל חיים מוגן באוסטרליה, תחת "החוק להגנת הסביבה ושימור מגוון צורות החיים" משנת 1999 (Environment Protection and Biodiversity Conservation Act 1999)[5].
אזורים רבים שהיוו בעבר את בית הגידול הטבעי של האילנית האוסטרלית הלבנה נהרסו על ידי האדם. בנוסף, פרטים רבים של אילנית אוסטרלית לבנה לקו במחלת הכיטרידיומיקוסיס שפוגעת בדו-חיים ברחבי העולם ונגרמת על ידי הפטרייה Batrachochytrium dendrobatidis. שני גורמים אלו, יחד עם ההידרדרות הכללית בתפוצת חסרי זנב באוסטרליה בפרט ובשאר היבשות בכלל, מאיימים להביא את אוכלוסיית האילנית האוסטרלית הלבנה לידי הצטמצמות. עם זאת, בשל תוחלת החיים הארוכה של מין זה, צמצום באוכלוסייה וירידה בשיעור הילודה לא מזיקים כל כך לאוכלוסייה הכללית של המין לעת עתה, והוא כלל אינו נתון בסכנת הכחדה.
האילנית האוסטרלית הלבנה היא בין חסרי הזנב הפופולריים ביותר לגידול בשבי. טבעה השקט ותוחלת חייה הארוכה הופכים אותה לחיית מחמד אקזוטית עדיפה בעיני אנשים רבים ברחבי העולם. נוסף על כן, זוהי אחת מחסרי הזנב הקלים ביותר לגידול: היא איננה בררנית בתזונתה ועמידה בפני מחלות וזיהומים רבים. אחת הבעיות העיקריות העומדות בפני המגדלים את האילנית האוסטרלית הלבנה בשבי היא האכלת יתר. המין משמין מאוד אם הוא מואכל יותר מכדי צורכו; בטבע, מבזבזת האילנית האוסטרלית הלבנה אנרגיה רבה על שיטוט באזור המחיה ועל ציד הטרף, אך בשבי היא לא מבזבזת אנרגיה רבה ולכן המזון העודף נהפך לשומן.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Australian Biological Resources Study (1993). Fauna of Australia: Amphibia & Reptilia. Canberra: Australian Govt. Pub. Service. ISBN 978-0-644-32429-8.
- Cogger, Harold G. (1979). Reptiles & Amphibians of Australia. A. H. & A. W. REED PTY LTS. ISBN 0-589-50108-9.
- Egerton, L. ed. (2005). Encyclopedia of Australian wildlife. Reader's Digest ISBN 1-876689-34-X
- Menzies, J. I. (1976). Handbook of Common New Guinea Frogs. Wau Ecology Institute.
- Tyler, M. J. (1994). Australian Frogs A Natural History. Reed Books. ISBN 0-7301-0468-0.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אילנית אוסטרלית לבנה, באתר ITIS (באנגלית)
- אילנית אוסטרלית לבנה, באתר NCBI (באנגלית)
- אילנית אוסטרלית לבנה, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- אילנית אוסטרלית לבנה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- אילנית אוסטרלית לבנה, באתר GBIF (באנגלית)
- האילנית האוסטרלית הלבנה - סקירה קצרה
- מידע כללי אודות אורח החיים של הצפרדע האוסטרלית הלבנה
- גידול האילנית האוסטרלית הלבנה בשבי
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אילנית אוסטרלית לבנה באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ Salmon, A.L., et al. (2000). "Isolation, Structural Characterization, and Bioactivity of a Novel Neuromedin U Analog from the Defensive Skin Secretion of the Australasian Tree Frog, Litoria caerulea". Journal of Biological Chemistry 275: 4549-4554.
- ^ Frog secretions block HIV. Retrieved on 2005-12-12.
- ^ White's Tree Frog Fact Sheet - National Zoo. Retrieved on 2005-12-12.
- ^ Environment Protection and Biodiversity Conservation Act 1999. Retrieved on 2005-12-12.
