אילת מזר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אילת מזר
נולדה ב-1956
Eilat Mazar.JPG
תרומות עיקריות
גילוי מבנה האבן הגדול בעיר דוד.

ד"ר אֵילַ‏ת מזר (נולדה ב-10 בספטמבר 1956) היא ארכאולוגית ישראלית המתמחה בארכאולוגיה פיניקית ובארכאולוגיה של ירושלים.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזר היא נכדתו של הארכאולוג המקראי ונשיא האוניברסיטה העברית לשעבר בנימין מזר, וקרובתו של הארכאולוג פרופסור עמיחי מזר אף הוא מהאוניברסיטה העברית. היא גרה כיום בירושלים, אם לארבעה ילדים, ולבתה הבכורה קראה בשם המקורי 'מידבא', על שם העיר במערב ירדן שנמצאה בה רצפת פסיפס של מפת ארץ ישראל בגבולותיה הקדומים.

מזר קיבלה את הדוקטורט שלה בארכאולוגיה, מהאוניברסיטה העברית, ב-1997.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזר היא חוקרת אורחת במכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים ובעבר עבדה במכון שלם.

בין השנים 19861988 היא חידשה את החפירות בבית הקברות הדרומי שבאכזיב, בהן נחשפו קברים שלא נתגלו בעבר ובהם ממצאים פיניקים רבים.

בקיץ 2005 היא חשפה את מבנה האבן הגדול בעיר דוד. על סמך התיארוך, המיקום והגודל, מזר העלתה את האפשרות כי המבנה שימש כארמונו של דוד המלך. התגלית זכתה לסקירה תקשורתית רחבה, בין השאר בגלל השערה זו ובגלל בולה שנמצאה באתר הנושאת את השם יהוכל בן שלמיהו, שם של דמות המופיעה בתנ"ך. ארכאולוגים אחרים הגיבו בהתרגשות לגבי הממצא, אך באופן זהיר יותר לגבי ההשערה שמדובר בארמונו של דוד.

מזר ממשיכה לחפור את האתר, ובהרצאה באוניברסיטת בר-אילן ב-8 בנובמבר 2007 הצהירה כי משלחתה גילתה "קטעים מן החומה והמגדל הנזכרים בתנ"ך - בספר נחמיה"[1].

ביולי 2008 מזור מצאה חותם (בולה) שני במתחם מבנה האבן הגדול, הנושאת את שמו של גדליהו בן פשחור, המוזכר בתנ"ך (ספר ירמיהו ל"ח, א').

ב-2010 ד"ר אילת מזר הכריזה על חשיפת קטע חומה מסביב לעיר דוד המתוארך לדעתה לימי שלמה המלך, וכנראה נבנה על ידיו. אם התארוך נכון, ממצא זה עולה בקנה אחד עם המתואר במקרא.

ספרים שכתבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מזר אילת, המדריך השלם לחפירות הר-הבית, הוצאת ליאור שרף הפצות, ירושלים: 2000. מהדורה מורחבת ומעודכנת: מדריך כרטא לחפירות הר-הבית, הוצאת כרטא, ירושלים: 2008
  • מזר אילת, החפירות בעיר דוד 2005, הוצאת שהם, 2007
  • מזר אילת, מנזר הבתולות: התקופה הביזנטית, חפירות הר-הבית בירושלים, הוצאת האוניברסיטה העברית - אוניברסיטת בר-אילן, 1998

מאמריה (רשימה חלקית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מזר אילת, ביצורי ירושלים בימי דוד ושלמה, מחקרי יהודה ושומרון כ' (תשעא), 167-172, 2011
  • מזר אילת, החפירות בראש גבעת עיר דוד ובעופל, 2010-2005, קדמוניות 140 (תשעא), 88-80, 2010
  • מזר אילת, חפירות העפל בירושלים, 2009-2010, חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה ד' (תשעא), 61-66, 2010
  • מזר אילת, ‬מנהגי הקבורה הפיניקיים באכזיב, קדמוניות 138 (תשע), 93-103, 2009

באנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Mazar, Eilat (2006). "Did I Find King David's Palace?". Biblical Archaeology Review 32 (1) (January/February): 16–27, 70. 
  • Mazar, Eilat (2004). The Phoenician Family Tomb N.1 at the Northern Cemetery of Achziv (10th-6th Centuries BCE). Sam Turner Expedition. Final Report of the Excavations (Cuadernos de Arquelogia Mediterranea 10), Barcelona.
  • Mazar, Eilat (2003). The Phoenicians in Achziv, The Southern Cemetery. Jerome L. Joss Expedition. Final Report of Excavations 1988-1990 (Cuadernos de Arquelogia Mediterranea 7), Barcelona.
  • Mazar, Eilat (2003). The Temple Mount Excavations in Jerusalem 1968–1978 Directed by Benjamin Mazar Final Reports Vol. II: The Byzantine and Early Islamic Periods, Qedem. Jerusalem: Institute of Archaeology, Hebrew University of Jerusalem. 
  • Mazar, Eilat (2002). The Complete Guide to the Temple Mount Excavations. Jerusalem: Shoham Academic Research and Publication. ISBN 965-90299-1-8. 
  • Mazar, Eilat (1999). The Monastery of the Virgins - Byzantine Period - Temple Mount Excavations in Jerusalem. Institute of Archaeology, Hebrew University of Jerusalem. 
  • Mazar, Eilat. with Mazar, B. (1989). "Excavations in the South of the Temple Mount". The Ophel of Biblical Jerusalem, Jerusalem.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הר הבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה האבן הגדול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מסמך באתר בר-אילן(הקישור אינו פעיל, 25/09/2012)