איל שר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איל שר
איל שר
איל שר
לידה 1957 (בן 67 בערך)
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

איל שר (Eyal Sher) (נולד בירושלים ב-1957) הוא יוצר קולנוע, מנכ"ל פסטיבל ישראל (אוג' 2014) ופסטיבל הג'אז הבינלאומי בירושלים (דצמ' 2015), לשעבר מנהל המחלקה לתרבות ואמנות של הקרן לירושלים, יוזם פרויקט ”שיחות שלום" - דיאלוג במרחב הקיברנטי. ניהל את סינמטק ירושלים בין השנים 19921995 והפיק את פסטיבל הקולנוע ירושלים ה-10, 11 ו-12.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצד אמו הוא צאצא למשפחה ירושלמית ותיקה (משפחת ברוך מזרחי שהגיעה מספרד לירושלים ב-1620). מוצא שם משפחתו המקורי, סר, מלודז'. בילדותו גדל בירושלים, בפריז ובטוגו, שם כיהן אביו יואל שר בשליחות משרד החוץ. אחיו הוא עו"ד גלעד שר. הוא שיחק כדורסל בנבחרת הנוער של ישראל בכדורסל, עמה השתתף באליפות אירופה ב-1976, בהפועל ירושלים ובקבוצה הג'וניור ורסיטי של אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס.

שר בעל תואר שני בפילוסופיה של הרעיונות, מכון כהן, אוניברסיטת תל אביב. בוגר המחלקה לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס. בזמן לימודיו היה עוזר מנהל הסברה בקונסוליה הישראלית בלוס אנג'לס.

הפיק את "צה״ל" בבימויו של קלוד לנצמן (שואה), ביים את ”מבצע כדור רעם“ עבור ערוץ דיסקברי ואת ”ממינוס 400 ומעלה“ בסדרת ”קו התפר“ עבור שירות הסרטים הישראלי, כתב את התסריט לעץ הדומים תפוס על פי ספרה של גילה אלמגור בבימויו של אלי כהן, את "אהבה אסורה" (בימוי יוסי זומר), כתב עבור עניין של זמן יצר וביים מספר סדרות טלוויזיה, ביניהן את "צה"ל 1", "חללית" עם טל פרידמן, ארנה פטוסי ומיכל זוארץ, "נדודי שינה" עם יעקב כהן וישראל גוריון, ועוד. ניהל את מחלקת Lucasfilm TAP, היה מפיק שותף של פסטיבל הקולנוע הישראלי בלוס אנג'לס, ניו יורק ומיאמי, התמחה אצל המפיק הווארד רוזנמן (Howard Rosenman), השתתף בסרט התיעודי Vis à Vis: Eyal & Jawad - A Time .Of Dialogue

שר כיהן בעבר כחבר הוועד המנהל של פסטיבל ישראל, תיאטרון ירושלים, בית הספר לתיאטרון חזותי, הצוללת הצהובה, עונת התרבות בירושלים.

עם שי דורון, מנכ"ל גן החיות התנ"כי, הגיש את "חיות לילה", תוכנית רדיו שבועית ברדיו ירושלים.

בעל עיטור אביר האמנויות והרוח מאת ממשלת צרפת עבור תרומתו לקידום קשרי התרבות בין צרפת וישראל (2019)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים פרי עטו