אימאג'סאט אינטרנשיונל

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אימאג'סאט אינטרנשיונל
ImageSat International
נתונים כלליים
סוג חברה ציבורית
בורסה הבורסה לניירות ערך בתל אביב
סימול אימג
מייסדים התעשייה האווירית
אל-אופ
תקופת הפעילות 1997–הווה (כ־27 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי יהוד
שליטה בחברה קרן פימי
ענפי תעשייה תעשיית החלל
מוצרים עיקריים שירותי תצפית לוויינית
שווי שוק 834 מיליון ש"ח (21 באפריל 2024)
הכנסות 33.6 מיליון דולר (2022)[1]
רווח תפעולי 4.05 מיליון דולר (2022)[1]
רווח 2.81 מיליון דולר (2022)[1]
הון עצמי 161 מיליון דולר (2022)[1]
סך המאזן 293 מיליון דולר (2022)[1]
יו"ר גילון בק
מנכ"ל נועם סגל
עובדים 92 (2021)[2]
 
www.imagesatintl.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הלוויין EROS-A
הלוויין EROS-B
לווייני EROS C

אימאג'סט אינטרנשיונל (אי.אס.איי) בע"מ (ISI) היא חברה ישראלית המספקת תצלומי לוויין ושירותי לוויין, באמצעות סדרת לווייני EROS שבבעלותה. החברה הוקמה במקור על ידי התעשייה האווירית לישראל, חברת אל-אופ ומשקיעים זרים, ונמצאת בשליטת קרן פימי מאז נובמבר 2017.

החל מפברואר 2022 אימאג'סאט היא חברה ציבורית שמניותיה בבורסה לניירות ערך בתל אביב[3].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת המיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקט לווייני "ארוס" החל במחצית השנייה של שנות ה-90 של המאה ה-20 ביוזמת מפעל מב"ת של התעשייה האווירית, במטרה למסחר את הטכנולוגיה של לווייני הצילום הצבאיים מסדרת "אופק" לשיווק בשוק האזרחי. לשם כך הוקם בשנת 1997 מיזם משותף בשם "ווסט אינדיס ספייס", בו היו שותפים שווים התעשייה האווירית והחברה האמריקאית "קור סופטוור טכנולוג'י" (Core Software Technology), חברה שעסקה בפיתוח פתרונות מיפוי וצילום אוויר וסיפקה חלק מהתוכנה למיזם. החברה נרשמה באנטילים ההולנדיים, מדינה המשמשת כמקלט מס, ופתחה משדר בלימסול, שבקפריסין, כדי לאפשר לה לפעול גם מול לקוחות שלא היו מעוניינים לקיים קשרים מסחריים גלויים עם ישראל[4].

בשנת 1998 הצטרפה למיזם חברת אל-אופ, יצרנית המצלמה של לווייני "אופק" והחזיקה 12% מהמניות, והתעשייה האווירית ו"קור סופטוור טכנולוג'י" החזיקו 44% כל אחת[5]. משה בר-לב מונה למנכ"ל "ווסט אינדיס ספייס" ודוד ברודט שימש כיושב ראש. המיזם התחרה בשווקים הבינלאומיים עם הקונצרן האמריקני לוקהיד מרטין, שפיתח ושיווק באותה עת לוויינים בעלי יכולת דומה של זיהוי עצמים בקוטר מטר בלבד, ואף התקיימו איתו מגעים ראשונים לאפשרות של השתתפות בפרויקט[6]. התוכנית כללה בתחילה שיגור של 6–8 לוויינים שיבצעו צילום לשימושים אזרחיים, מסחריים ומדעיים עבור מדינות וחברות מסחריות, למטרות שונות, בהן: מיפוי של שטחים קרקעיים וימיים לצרכים שונים, ובהם איכות הסביבה, ניצול קרקעות ותכנון תשתיות. הרקע לפיתוח התוכנית היה הערכות שלשוק לווייני הצילום האזרחיים פוטנציאל מסחרי גדול. התוכנית התכוונה במקור לשגר לוויין ראשון באמצע שנת 1998, לאחר שיוצאו מהלוויין הצבאי "אופק" כל המרכיבים שפותחו לתוכנית הצבאית[6].

במקביל לקידום פרויקט לווייני "ארוס", בעקבות הכנות לשיגורים של לווייני צילום אזרחיים בארצות הברית, הפעילה מדינת ישראל לחץ על הממשל האמריקני לפרסם מגבלות בנוגע לפירוט הצילומים מהלוויינים. מטרת המגבלות שביקשה ישראל להטיל היא למנוע צילום של אתרים ביטחוניים אסטרטגיים בישראל. עקב כך נאסר על חברות המשווקות צילומי לוויין למכור צילומים ברזולוציה של פחות מ-2 מטר. הדבר פגע במתחרה של פרויקט "ארוס", חברת "ספייס אימאג'ינג", מיזם משותף של קונצרן לוקהיד-מרטין וחברת ריית'יאון האמריקנית ששיגר בספטמבר 1999 את הלוויין "איקונוס". בדצמבר 2000, אישר הממשל האמריקני לחברת "ספייס אימאג'ינג" למכור צילומי לוויין של כדור הארץ ברזולוציה של 50 ס"מ[7].

שיגור EROS A[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוויין הראשון "EROS A" פותח במקביל ל"אופק 4" והיה מבוסס עליו. "ווסט אינדיס ספייס" חתמה על הסכם עם ממשלת ישראל לאספקת שירותים מהלוויין, כלקוח הראשון שלו. במרץ 1999 הודיעה חברת "ווסט אינדיס ספייס" כי הלוויין ישוגר בדצמבר 1999, באמצעות משגר רוסי. בנוסף הודיעה כי יגוייסו כ-250 מיליון דולר לשיגור שלושת הלוויינים הראשונים, כולל הביטוח, השיגור וההפעלה. שחלק מהמימון יהיה מההון העצמי של השותפות, חלק מהנפקת איגרות חוב בארצות הברית ולאחר שיגור הלוויין הראשון, תבצע החברה הנפקה ראשונה לציבור של מניות המיזם[8].

ביולי 1999 השלים המיזם גיוס הון של 93 מיליון דולר בארצות הברית, והוחלף שמה של החברה המשותפת מ"ווסט אינדיה ספייס" ל"אימאג'סאט אינטרנשיונל אן. וי." (ImageSat International N.V). עם כניסת קבוצת משקיעים מאירופה ומארצות הברית למיזם דולל חלקה של התעשייה האווירית ל-31% ואל-אופ ל-9%. הלוויין הראשון שוגר לבסוף ב-5 בדצמבר 2000. השיגור התבצע על גבי המשגר הרוסי "סטארט 1" באתר השיגור קוסמודרום סבובודני שבסיביר. המשגר הרוסי נבחר בגלל העלות הזולה שלו, והוא היה הסבה של טיל בליסטי סובייטי[9]. שבועיים לאחר השיגור הודיעה "אימאג'סאט אינטרנשיונל" שהלוויין החל לצלם מהחלל[10].

לאחר שיגור "EROS A" הוסכם כי קבוצת המשקיעים הזרים, שהחזיקה אז ב-60% ממניות החברה, תרכז את כל הדוברות ויחסי הציבור של הפרויקט, בכוונה להצניע את מעורבות התעשייה הביטחונית הישראלית בפרויקט – מעורבות שעלולה להבריח לקוחות פוטנציאליים[11], ושהמנהלים הזרים באימאג'סאט ישווקו את היכולות שלו ללקוחות ברחבי העולם. אולם הלקוח הראשון עליו הוכרז היה משרד הביטחון, ששילם כ-15 מיליון דולר עבור הזכויות הבלעדיות לקבלת כל הצילומים של שטח ישראל שבוצעו. זכויות הקליטה הבלעדיות כוללו לא רק את שטח ישראל, אלא גם אזור ברדיוס של כ-2,000 ק"מ, הכולל: במערב – לוב; בדרום – סודאן; במזרח – מפרץ עומאן; ובצפון – חבר המדינות. טווח הכיסוי כלל את כל שטחן של עיראק, איראן וסוריה, כמעט את כל שטח לוב ונתח עיקרי מסודאן ומרפובליקות מוסלמיות במדינות ברית המועצות לשעבר. כך שבפועל שימש הלוויין את מערכת הביטחון בישראל כלוויין צבאי. הצורך ביכולות הלוויין היה בעקבות כישלון שיגורו של הלוויין "אופק-4", שנתיים קודם שהיה אמור לשמש את מערכת הביטחון[12]. לקוחות אחרים של הלוויין היו משרד ההגנה של טאיוואן[13], וארגוני חדשות שרכשו צילומים מזירת הקרבות עם תחילת מלחמת אפגניסטן, צילומים שנאסר על המתחרה "ספייס אימאג'ינג" למכור[14]. בהמשך הוקם מאגר מידע עם צילומים של הלוויין שנמכרו לחברות ברחבי העולם על פי דרישה[15]. בסוף שנת 2002, מכרה "אימאג'סאט" צילומי לוויין של בסיס אמריקני סודי שצילם "EROS A", אף על פי שלמדינת ישראל היו הסכמות לאסור מכירה של צילומי לוויין דומים של ישראל[16].

שיגור EROS B[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת "אימאג'סאט אינטרנשיונל" הכריזה כי החלה בבנית הלוויין השני בסדרה, יום לפני שיגור הלוויין הראשון "EROS A". על פי התכנון שיגור ה-"EROS B" היה אמור להתבצע בשנת 2001, ואחריו תוכננו עוד 6 לוויינים בסדרה[17]. ביולי 2000 הודיעה החברה על השלמת גיוס הון בהיקף של יותר מ-90 מיליון דולר[18]. שנה אחר כך חתמה על הסכם אשראי בסך 70 מיליון דולר עם בנק לאומי למימון המשך פיתוח סדרת הלוויינים והודיעה ששיגורו של הלוויין השני נדחה לשנת 2003[19]. ב-28 ביולי 2001 חתם רשמית מפעל מב"ת של התעשייה האווירית על הסכם עם חברת "אימאג'סאט אינטרנשיונל" לבניית הלוויין "EROS B" בעלות של 110 מיליון דולר[20]. בדצמבר 2001 הודיעה החברה כי שיגור הלוויין ידחה עקב קשיים בגיוס לקוחות מסחריים. בשלב זה רק ממשלות ישראל, טייוואן והודו נרשמו כלקוחות[15]. הלוויין השני בסדרה שוגר לבסוף ב-25 באפריל 2006[21].

לאחר שיגור EROS B, ניהל מנכ"ל אימאג'סאט, שמעון אקהויז שמונה ב-2005, מגעים עם משרד הביטחון במטרה להעביר את כל פעילות לווייני הצילום הצבאיים לחברה מהתעשייה האווירית, כולל פרויקט לוויני "אופק". הרקע לפנייה היה המשבר שאליו נקלעה התעשייה האווירית עקב כישלון שיגור לוויין הריגול הצבאי "אופק 6" בספטמבר 2004, בגלל תקלה במשגר[22].

סכסוכים משפטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שיגור "EROS B" ב-2006 תכננה "אימג'סאט" לבצע הנפקת מניות בנאסד"ק לפי שווי שוק של חצי מיליארד דולר, ולגייס הון להמשך פיתוח ושיגור לווייני "ארוס"[23]. אולם ביולי 2007, משקיעים ישראלים ואמריקאים הגישו תביעה נגד החברה בבית המשפט במנהטן, על סך 6 מיליארד דולר. בכתב התביעה נטען שהחברה סירבה לספק שירות לוונצואלה, בשל יחסיו העוינים של שליט המדינה, הוגו צ'אבז, עם ישראל וקשריו עם איראן[24]. לדברי התובעים, שורש הבעיה היה בבעלות המשותפת בחברה של משקיעים פרטיים והתעשייה האווירית (בבעלות מדינת ישראל). לדבריהם, הבעלות החלקית שיש למדינה בחברה פוגעת בסיכוי לחוזים רווחיים בשל שיקולים פוליטיים. לטענתם התעשייה האווירית מעדיפה שיקולים פוליטיים על פני האינטרסים הכלכליים. בנוסף נטען שחוזים נוספים לא יצאו אל הפועל משיקולים פוליטיים, ביניהם עם אנגולה, רוסיה וטייוואן. בתביעה גם טענו שהאיסורים היחידים שהוחלט עליהם בעת הקמת החברה היו, שאסור לה למכור לווייני ריגול לכל מדינה שהיא במרחק רדיוס של עד 1,550 מייל מישראל. התובעים כללו בין השאר את מוריס טלנסקי והמנכ"ל הראשון של החברה משה בר-לב[25]. שנה אחר כך נדחתה התביעה אך חברת "קור סופטוור טכנולוג'י", שהייתה אחת מבעלי מניות המיעוט באימג'סאט, הגישה לבית המשפט בניו יורק תביעה חדשה נגד אימג'סאט[26]. גם תביעה זו נדחתה וטלנסקי הגיש תביעה שלישית באפריל 2009[27].

במסגרת סדרת התביעות טען סטיב וילסון, מייסד חברת "קור סופטוור" שהיה מיוזמי הקמת "אימג'סאט", כי התעשייה האווירית הונתה את המשקיעים האחרים במיזם והשתלטה עליו. בינואר 1998 הלוויין שהיה אמור להיות EROS A שוגר כאופק 4 ונכשל. הלוויין ששוגר לבסוף היה בפעול תחליף שלו. בנוסף טען ש-EROS B לא נבנה לפי המפרט שסיפקה "אימג'סט", הוא סופק באיחור של כשלוש שנים, והיה למעשה שכפול של "אופק 5"[28].

תביעה נוספת הגיש שמעון אקהויז, מנכ"ל החברה, בטענה כי הוא זכאי לבונוס של מיליוני דולרים כמתחייב מחוזה העסקתו, בשל עסקה שעשתה החברה באנגולה ב-2001. החברה סירבה לשלם לו את הבונוס מאחר שהעסקה נעשתה לפני שמונה לתפקיד. בית המשפט קבע שהוא יקבל מחצית מהבונוס שהובטח. במסגרת המשפט נחשף כי בוצעה עסקת ענק עם ממשלת אנגולה במהלך מלחמת האזרחים באנגולה, בתיווך ארקדי גאידמק ושותפו פייר פלקון. ממשלת אנגולה ביקשה לקבל מודיעין בזמן אמת על כוחות המורדים של ז'ונאס סאווימבי, ואימאג'סאט אינטרנשיונל מכרה לה את שירותי הלוויין EROS A לעשר שנים, כולל תחנת קרקע לקליטה. מלחמת האזרחים הסתיימה שנה אחר כך שסאווימבי נהרג, ממשלת אנגולה ביקשה לבטל את העסקה, אך נאלצה לשלם את הסכום עליו התחייבה - 150 מיליון דולר[29].

באפריל 2010, הוגשה תביעה נוספת נגד החברה ובעלי המניות העיקריים התעשייה האווירית ואלביט מערכות (שרכשה בינתיים את חברת אל-אופ). הפעם תביעה זו הוגשה בישראל, אך נדחתה מאחר שאימאג'סאט לא רשומה בישראל[30].

מכירה לקרן פימי והנפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך כעשר שנים פעלה חברת "אימג'סט" עם שני הלוויינים הראשונים ששגרה, באופן מצומצם, ולא לפי התוכנית המקורית. בנובמבר 2017 רכשה קרן פימי את השליטה בחברה, לאחר שרכשה כ-53.6% ממניות החברה תמורת 40 מיליון דולר[31]. לאחר הרכישה הציגה החברה תוכנית פיתוח חדשה הכוללת שיגור סדרה של 4 לוויינים אלקטרואופטים בעלי רזולוציה גבוהה מאוד מאוד (EROS C1 עד C4), ושני לווייני מכ"ם (SAR) בעלי רזולוציה גבוהה מאוד מאוד ("1 EROSAR" ו"2 EROSAR"). הלוויין EROS C3 מיוצר על בסיס אופטסאט 3000 של התעשייה האווירית, ושוגר על ידי משגר פאלקון 9 של חברת SpaceX בסוף שנת 2022[2].

ביולי 2020, רכשה "דיסקונט קפיטל", זרוע ההשקעות של בנק דיסקונט, 17% ממניות החברה תמורת 32 מיליון דולר[32].

במאי 2021, בחרה סוכנות החלל של צ'ילה באימאג'סאט כקבלן הראשי לבניית תוכנית חלל לאומית, הכוללת בניה ושיגור של תשעה לוויינים, מתן שירותים והדרכה, בתמורה לכ-110 מיליון דולר[33].

בפברואר 2022, ביצעה החברה הנפקה ראשונה לציבור של מניותיה בבורסה לניירות ערך בתל אביב[34]. כחלק מהמהלך להנפקת החברה וכניסת משקיעים ישראלים, שונה המבנה המשפטי שלה, פעילות החברה עברה מהחברה הזרה "אימאג'סאט אינטרנשיונל אן. וי.", לחברה הרשומה בישראל "אימאג'סט אינטרנשיונל (אי.אס.איי) בע"מ", והיא שהונפקה בבורסה[2].

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אימאג'סאט מעסיקה כ-90 עובדים, בהם מפעילי תחנת הבקרה של הלוויין הממוקמת במשרדיה באור יהודה ומפעילים בתחנות הקולטות את התצלומים בעולם.

מודל עסקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת אימאג'סאט מספקת שירותי תצפית לוויינית בשני מודלים:

  • SOP - Satellite Operating Partner: לקוחות ששילמו עבור שירות זה מקבלים למעשה שליטה על מצלמת הלוויין כשהוא מצוי מעל השטח שעבורו נרכש השירות, והפעלת המצלמות וניהוג הלוויין מתבצעים על ידי הלקוח.
  • Exclusive Pass on Demand - EPOD: לקוחות המשתמשים בשירות זה מקבלים בלעדיות על תוצרי הלוויין במעברים מוגדרים מעל שטחים ספציפיים בכדור הארץ.

לוויינים בשירות החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לווייני ארוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ארוס (לוויין)

החברה מפעילה לווייני תצפית מסדרת EROS, שחלקם יוצרו על ידי התעשייה האווירית:

  • EROS A, שוגר בשנת 2000
  • EROS B, שוגר בשנת 2006
  • EROS-NG, קונסטלציית לוויינים הכוללת סדרה של 4 לוויינים אלקטרואופטים בעלי רזולוציה גבוהה מאוד מאוד (EROS C1 עד C4), שני לווייני מכ"ם מפתח סינתטי (SAR) בעלי רזולוציה גבוהה מאוד מאוד ("1 EROSAR" ו"2 EROSAR")[2]. קונסטלציית הלוויינים מפותחת בשיתוף עם חברת "e-GEOS", שבבעלות סוכנות החלל האיטלקית וחברת Telespazio. על שיתוף הפעולה הוכרז ביולי 2021 במסגרתו "e-GEOS" ו"אימג'סט" ישלבו את הלוויינים שברשותם, כולל סדרת לווייני COSMO-SkyMed, ליצירת קונסטלציית לוויינים אחת[35].

קונסטלציית GLOBAL EYE[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • RUNNER לוויין זעיר, בעל יכולת צילום ווידאו צבעוני מהחלל, המפותח בשיתוף חברת Tyvak Nano-Satellite Systems, Inc שבבעלות התאגיד האמריקני Terran Orbital. הלוויין הראשון בסדרה שוגר ב-2023. הלוויין ישווק כפתרון משלים למערכות הלוויינים המסורתיות המתאפיינות בתג מחיר גבוה יותר[2].
  • KNIGHT לוויין חישה מתקדם, בעל יכולות משופרות הנמצא בפיתוח על ידי החברה. הלוויין כולל יכולת צילום ברזולוציה של 50 ס"מ, יכולת צילום וידאו צבעוני מהחלל ויכולת SWIR - ‏(Short Wave Infra Red)[2].

שתי סדרות הלוויינים RUNNER ו-KNIGHT ישמשו בסיס לקונסטלציית ה-GLOBAL EYE, קונסטלציית דור העתיד של החברה המתוכננת למבצוע ומסחור לאחר השלמת קונסטלציית EROS-NG[2].

דו"ח מבקר המדינה על המיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה שבין יולי 2003 למאי 2004 בדק משרד מבקר המדינה את תוכניות התעשייה האווירית לכניסה לשוק לווייני התצפית האזרחיים, את תוכניותיה למימון ושיווק המיזם כפי שהוצגו לדירקטוריון התעשייה האווירית במהלך השנים 1997–2004, ואת העדכונים והשינויים כפי שהוצגו ביחס לתוכניות התעשייה האווירית המקוריות. כמו כן, בחן משרד מבקר המדינה את יחסי הגומלין, שהתהוו במשך שנות קיום המיזם, בינו לבין תוכניות החלל של משרד הביטחון. הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, בהתייעצות עם מבקר המדינה, החליטה שלא להניח פרק זה במלואו על שולחן הכנסת, ולפרסם רק את עיקרי התקציר ואת עיקרי הסיכום שלו, לשם שמירה על ביטחון המדינה וכדי למנוע פגיעה בקשרי מסחר בינלאומיים שלה[36].

עיקרי הליקויים כפי שהם מופיעים בדו"ח מבקר המדינה[36]:

  • תוכניותיה של התע"א למכירה לגורמים אזרחיים של לווייני תצפית ושירותי תצפית לוויינית היו חלקיות ובלתי מבוססות דיין מבחינת טיב הנתונים וסבירות ההנחות שעליהן הן נשענו. כל זאת בשוק שבו לתע"א לא היה ניסיון קודם.
  • הנהלת התע"א לא לקחה בחשבון את מידת יכולתו של השותף האסטרטגי העיקרי, שצירפה למימוש המיזם, לעמוד בהתחייבויותיו המימוניות, ולא הציגה לדירקטוריון התע"א בדיקת נאותות של השותף שערכה חברת ייעוץ חיצונית.
  • המלצת יו"ר ועדת הכספים של התע"א מינואר 1997, כי היא תעסוק בייצור הלוויין ושיגורו בלבד (להבדיל משיווקו ותפעולו), לא נבחנה ולא הוצגה בפני דירקטוריון התע"א.
  • החלטות הדירקטוריון מפברואר 1997 ומאוקטובר 1998 למימוש המיזם התקבלו על סמך נתונים שהציגה הנהלת התע"א לדירקטוריון, בלי שבדקה את מקורות גיוס ההון לתוכנית הכוללת, ואת יכולת השקעת השותף במיזם בהון ובהלוואות בעלים. בין היתר, לא הציגה הנהלת התע"א תוכנית עסקית כוללת לרבות האמצעים למימושה.
  • על אף שהנהלת התע"א לא הגישה לדירקטוריון בקשה למתן אשראי בגין ייצור לוויין מתקדם יותר - "ארוס B", כנדרש, נתנה הנהלת התע"א אשראי לחברה ללא אישור הדירקטוריון. האשראי הסתכם עד מועד סיום הביקורת בכ-39.1 מיליון דולר.
  • התוכנית העסקית שהוצגה לדירקטוריון התע"א במאי 2001, לאחר שיגור "ארוס A", כללה הנחת שיווק מרכזית, בדבר שני חוזים ארוכי טווח, שהייתה אופטימית מדי. הנהלת התע"א הציגה לאישור הדירקטוריון בתדירות שינויים בהיקף התוכנית, ללא ניתוח הנחות היסוד המקוריות והנתונים שהביאו להחלטות קודמות, וללא הנמקה מדוע מנקודת המבט של התע"א כדאי להמשיך ולקדם את התוכנית העסקית, נוכח השינויים שעליהם הוחלט מעת לעת.

לדברי המבקר, לכשהתעוררו הקשיים במימון המיזם, דרשה הנהלת התע"א מדירקטוריון התע"א לקבל החלטות לאו דווקא משיקולים כלכליים ומבלי שהציגה לו חלופה מעשית, אלא נוכח התחייבויות חוזיות של התע"א כלפי החברה שהייתה בעת ובעונה אחת לקוח של התע"א וגם חברה המוחזקת על ידיה.

תגובת התעשייה האווירית לדו"ח מבקר המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • התעשייה האווירית הקימה בסוף שנות ה-90 יחד עם שותפים, חברה לאספקת שירותי תצפית לוויינית באמצעות לוויינים המיוצרים בתע"א. פעילות החברה, ISI (ImageSat International) החלה להניב הכנסות החל משנת 2001, בעקבות השיגור של הלוויין ארוס A (EROS A). ISI הוקמה על רקע נסיבות שאפשרו לתע"א ולשותפיה ליזום מהלכים עסקיים במגמה למנף את יכולותיה בתחום לוויינות התצפית, למכירת שירותי תצפית בשוק העולמי.
  • מאז שיגור הלוויין מספקת ISI שירותי תצפית למספר לקוחות ומפיקה מפעילות זו הכנסות בהיקפים ניכרים. עם זאת, בתום כחמש שנים משיגור הלוויין הראשון נמצאת עדיין החברה בשלב של השקעה במערך הלוויינים. לפי התוכנית העסקית של ISI יכלול המערך מספר לוויינים נוספים מלבד לוויין ארוס A. שיגור הלוויין השני של החברה מתוכנן לראשית שנת 2006.
  • לפני קבלת ההחלטה על ידי התע"א להקים המיזם, נבחנה לעומק התוכנית העסקית של ISI. התוכנית התבססה על מודל שיווקי חדשני בשוק שהתחיל רק להתפתח ועדיין נמצא בראשיתו.
  • טבעי הוא שבתחום חדשני כגון שוק מכירות תצלומי לוויינים, התחזיות עליהן התבססה התוכנית העסקית, על אף שנערכו בצורה יסודית ומעמיקה, התממשו רק בחלקם. עם זאת, יש לציין שהתע"א, עם שותפיה, איתרו משקיעים נוספים שהשקיעו סכומים ניכרים לשם בניית מערך הלוויינות של החברה, במקביל לתחילת מתן השרות ללקוחות.
  • הערכת התע"א ושותפיה היא שבטווח הארוך ההשקעות שבוצעו, ומתבצעות, ב-ISI יניבו תשואה נאה.
  • באשר להערת המבקר על ניגוד עניינים בין תפקידי יו"ר ISI ומנכ"ל התע"א: התעשייה האווירית מבקשת להבהיר כי כדי למנוע מצב של ניגוד אינטרסים, העביר מנכ"ל התעשייה האווירית את סמכויותיו בנושא ISI לסמנכ"ל, יועץ משפטי של התעשייה האווירית, ולסמנכ"ל לכספים של התעשייה האווירית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 אימאג'סאט אינטרנשיונל: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 אימאג'סט אינטרנשיונל (איי.אס.איי) בע"מ - דוח תקופתי לשנת 2021, באתר "מאיה"
  3. ^ אתר למנויים בלבד יורם גביזון, אימג'סאט גייסה ומכרה מניות ב-320 מיליון שקל בהנפקה ראשונה, באתר TheMarker‏, 10 בפברואר 2022
  4. ^ מלחמת הלוויינים, באתר TheMarker‏, 30 בינואר 2008
  5. ^ דרור מרום, ‏לוויין הצילום האזרחי הראשון של תע"א ישוגר בשבוע הבא, באתר גלובס, 30 בנובמבר 2000
  6. ^ 1 2 דרור מרום, ‏לוויין נאה, בעל ראייה סלקטיבית, באתר גלובס, 5 בדצמבר 2000
  7. ^ מאת דרור מרום, ‏בניגוד לעמדת ישראל: ארה"ב אישרה מכירת צילומי לוויין ברזולוציה של חצי מטר, באתר גלובס, 20 בדצמבר 2000
  8. ^ דרור מרום, ‏לוויין הצילום האזרחי של תע"א ואל-אופ ישוגר בדצמבר באמצעות משגר רוסי, באתר גלובס, 1 במרץ 1999
  9. ^ אימג'סאט שיגרה בהצלחה את לוויין הצילום ארוס, באתר TheMarker‏, 5 בדצמבר 2000
    דרור מרום, ‏לווין צילום ישראלי ראשון בחלל - שוגר בהצלחה מאתר בסיביר, באתר גלובס, 5 בדצמבר 2000
  10. ^ דרור מרום, ‏הסתיים תהליך בדיקת הלוויין EROS-1; התמונות הראשונות יפורסמו בימים הקרובים, באתר גלובס, 31 בדצמבר 2000
  11. ^ מאת דרור מרום, ‏תמונות בחלל, באתר גלובס, 20 בדצמבר 2000
  12. ^ דרור מרום, ‏משהב"ט רכש מהלוויין האזרחי EROS-1 את כל זכויות הצילום ברדיוס 2,000 ק"מ מסביב לישראל, באתר גלובס, 3 בינואר 2001
  13. ^ אמנון ברזילי, עיניים ישראליות בחלל, באתר TheMarker‏, 15 באוגוסט 2001
  14. ^ רן דגוני, וושינגטון, ‏אימאג'סט הישראלית מוכרת צילומי לוויין של הפצצת אפגניסטן ב-10,000-5,000 דולר לתצלום, באתר גלובס, 23 באוקטובר 2001
  15. ^ 1 2 דרור מרום, ‏חברת אימג'-סאט מתקשה לגייס לקוחות לשירותי לוויין הצילום האזרחי ארוס-בי, באתר גלובס, 27 בדצמבר 2001
  16. ^ רן דגוני, וושינגטון, ‏צילומי לוויין של בסיס אמריקני סודי שנרכשו מאימאג'סאט הישראלית פורסמו באינטרנט, באתר גלובס, 16 בדצמבר 2002
  17. ^ דרור מרום, ‏החלה בניית לוויין הצילום האזרחי השני של תע"א ואימג'-סאט, שעלותו כ-100 מיליון ד', באתר גלובס, 4 בדצמבר 2000
  18. ^ הארץ, חברה בת של תע"א בתחום לווייני צילום גייסה יותר מ-90 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 31 ביולי 2000
  19. ^ דרור מרום, ‏לאומי יספק לאימג'-סאט אשראי של 70 מיליון דולר לפיתוח סדרת לווייני EROS, באתר גלובס, 26 ביולי 2001
  20. ^ אמנון ברזילי, התע"א חתמה על הסכם לבניית לוויין ארוס B ב-110 מיליון ד', באתר הארץ, 28 ביולי 2001
  21. ^ שירות עתי"ם, ‏שוגר בהצלחה לוויין הריגול הישראלי "ארוס בי" מאתר ברוסיה, באתר גלובס, 25 באפריל 2006
  22. ^ פליקס פריש, ‏מכה למערכת הביטחון: נכשל שיגור לווין הריגול הצבאי אופק 6 של תע"א, באתר גלובס, 6 בספטמבר 2004
    אמנון ברזילי, הערכה: שיגור אופק 6 נכשל בגלל תקלה במשגר; הנזק: 100 מיליון דולר, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2004
  23. ^ אורה קורן, אימג'סאט צפויה להנפיק בנאסד"ק לפי שווי של חצי מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 26 באפריל 2006
  24. ^ שמוליק שלח, ‏תביעה נגד אימג'סאט: בעלי המניות הכשילו השקעה של 150 מיליון דולר על ידי הוגו צ'אבס, באתר גלובס, 21 באפריל 2008
  25. ^ יהודית הספל בן-דק, ניו-יורק, ‏משקיעים תובעים את אימג'סאט ב-6 מיליארד דולר, באתר גלובס, 15 ביולי 2007
  26. ^ יורם גביזון, תע"א ואלביט מערכות נתבעות בגין אימג'סאט במאות מיליוני ד', באתר הארץ, 11 באוגוסט 2008
    יוסי ניסן, ‏נדחתה על הסף תביעה נגד אלביט מערכות והחברה הבת אימג'סאט, באתר גלובס, 24 ביולי 2008
  27. ^ סטלה קורין-ליבר ומירב אנקורי, ‏סיבוב שני: טלנסקי שוב תובע את חברת אימג'סט של של התעשייה האווירית, באתר גלובס, 13 באפריל 2009
    אורה קורן, תביעה נוספת נגד אלביט, התעשייה האווירית, אל אופ, ובכיריהן בגין נזקים לכאורה במאות מיליוני ד', באתר TheMarker‏, 13 באפריל 2009
  28. ^ אורה קורן, סטיב וילסון נגד מערכת הביטחון: "הם הרסו חברה שיכלה להיות שווה כיום 2 מיליארד דולר", באתר TheMarker‏, 30 בינואר 2008
  29. ^ יוסי מלמן, המנכ"ל קיבל מיליונים על עסקה לא נחוצה, באתר הארץ, 19 ביוני 2008
  30. ^ מארק שון, תביעה של מיליארד שקל נגד אלביט ותעשייה אווירית, באתר כלכליסט, 21 באפריל 2010
  31. ^ אתר למנויים בלבד אורה קורן, קרן פימי רוכשת כ-54% מחברת צילומי הלוויין אימג'סאט, באתר TheMarker‏, 5 בנובמבר 2017
  32. ^ אתר למנויים בלבד מיכאל רוכוורגר, דיסקונט מהמר על לווייני תצפית: רכש 17% מאימג'סאט של קרן פימי ב-112 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 18 ביולי 2020
  33. ^ עומרי כהן, ‏דוחות אימאג'סט: צבר ההזמנות הוכפל, ההכנסות עלו ב-40% אשתקד, באתר גלובס, 31 במרץ 2022
  34. ^ עומרי כהן, ‏גם דוידי נאלץ להתפשר: אימאג'סט הפחיתה ברבע את השווי בהנפקתה לכ-300 מיליון דולר, באתר גלובס, 10 בפברואר 2022
  35. ^ News Desk, e-GEOS and ISI partner to create SAR-Elettro Optical satellite constellation, Geospatial Media and Communications, ‏3 ביוני 2021
  36. ^ 1 2 אבי בליזובסקי, ‏מבקר המדינה תוקף השקעת התעשייה האווירית בלווייני תצפית אזרחיים, באתר "הידען", 1 בספטמבר 2005
מניות מדד תל אביב SME60
אבגול • אדגר • אוריין • אטראו • אילקס מדיקל • אימאג'סט • אינטרקיור • אל על • אלוט • אלומיי • אלקטרה פאוור • א.מ.ת. מיחשוב • אספן גרופ • אפקון החזקות • אקונרג'י • ארד • בכורי שדה • גמא • דלתא מותגים • הייפר גלובל • ויקטורי • ויתניה • חנן מור • טופ גאם • טיב טעם • טלסיס • טרמינל איקס • כפרית • לוינשטין הנדסה • ליניאג' סל תרפיוטיקס • מבטח שמיר • מגוריט • מור גמל ופנסיה • מור בית השקעות • מיטב • מנועי בית שמש • מקס סטוק • נורסטאר • נטו אחזקות • נקסט ויז'ן • פולירם • פלרם • פנינסולה • פריורטק • צור • צמח המרמן • קבוצת אחים נאוי • קבוצת אקרשטיין • קבוצת חמת • קיסטון ריט • קליל • קמהדע • קרדן נדל"ן • קרור • ריט אזורים • רימון • רימוני • רני צים • שירותי בנק אוטומטיים • תמר פטרוליום
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אימאג%27סאט_אינטרנשיונל&oldid=38282059"