אימון אישי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: פירוט יתר, חוסר מקורות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

אימון אישי (נקרא גם קואוצ'ינג, מאנגלית: Coaching) הוא תהליך המכוון לסייע לאנשים מתפקדים להציב ולהשיג מטרות, להתגבר על מכשולים ולשמר מוטיבציה[1]. היעד של האימון האישי הוא שבתום התהליך המתאמן ירכוש את הכלים הנחוצים להשגת מטרות יחד עם הביטחון העצמי ביכולתו להגשימן‏[2].

תהליך זה מונחה על ידי מאמן אישי המכונה "קואצ'ר" או בקיצור "קווץ'" (Coach).

האימון האישי הוא מקצוע חדש יחסית, שעדיין אין לו הסמכה רשמית (unlicensed profession) מבחינת החוק של מדינות רבות‏[1].

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האימון האישי מיועד להוביל אל הגשמת מטרות מתוך היכולות והכישורים הקיימים בידי המתאמן תוך התערבות ממוקדת וקצרת מועד המתמקדת בהקניית כלים וחיזוק תכונותיו של המתאמן. כמו כן, שיטה זו אינה מתעכבת על עברו של המתאמן אלא בכאן ועכשיו. ישנם מספר היבטים המשותפים לכל ההגדרות של האימון האישי: הנחת היסוד שלאנשים יש את יכולת מולדת לגדול ולהתפתח, התמקדות במטרות שגובשו מתוך הסכמה הדדית והבנה שמערכת היחסים היא בעלת אופי שוויוני ושיתופי‏[1]. תפקידו של המאמן הוא לא לייעץ, אלא לשתף פעולה באופן המאפשר למתאמן להגדיר בעצמו את צרכיו ומטרותיו‏[2]. כמו כן, המאמן רואה את המתאמן כנושא באחריות לנקיטת הפעולות הדרושות להגשמת מטרותיו‏[3].

תהליך האימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

האימון האישי הוא יחסים מקצועיים שבהם המאמן עובד עם המתאמן לעידוד למידה חוויתית ושיפור רמת התפקוד והביצוע, אשר על פי רוב מכוונים להשגת מטרה ספציפית‏[1]. דרך שימוש בגישה חוקרת, המאמן שואף להגביר את היכולת של המתאמן לעצור, להרהר ולפתח מטרות מציאותיות יותר המבוססות על מודעות עצמית גבוהה יותר אודות הדרך שבה הוא חושב ומתנהג[3][4]. באופן זה האימון האישי מפתח מיומנויות של פתרון בעיות עבור בעיות מעשיות מוגדרות‏[5].

האימון האישי עושה שימוש במרכיב קוגניטיבי כדי לסייע למתאמנים לפתח מודעות לאופן שבו הם משנים את ההתנהגות שלהם‏[2]. מאמנים משתמשים בסוג מסוים של שאלות על מנת להדגים למתאמנים שימוש יעיל בתפקודים ניהוליים ולמען חילוץ רעיונות המתאמנים, תוך כדי פיתוח היכולת שלהם להבהיר את מטרותיהם, לתכנן ולפעול להשגתן בכוחות עצמם‏[3][4]. התשאול המתמיד של המאמן אודות הדרך הטובה ביותר שבה המתאמן יכול להגשים את מטרותיו מעוררת מחשבה ומפתחת אסטרטגיה קוגניטיבית שבסופו של דבר המתאמן יוכל ליישם גם ללא עזרת המאמן‏[2].

פנייה לאימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדרך כלל, אדם או ארגון שבוחרים להגיע לאימון עושים זאת כאשר קיימת פרשת דרכים, התמודדות עם קושי או צורך לבצע שינוי בדרך החיים, ולעתים קושי להגיע לתוצאות. עם זאת, יש אנשים הבוחרים להתאמן דווקא בעתות של שגשוג ופריחה, כדי לנצל את המומנטום החיובי ולגדול עוד.

שלבי האימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

האימון האישי מורכב ממספר שלבים עיקריים:

  • הבהרת הערכים אשר על פיהם הוא מכוון את חייו
  • הבנת החסמים המונעים הגעה למטרה
  • חשיפת החלומות או החזון של המתאמן
  • הגדרת המטרות אשר בהגשמתן מעוניין המתאמן
  • גזירת מטרות המשנה מתוך מטרות העל
  • הולכת המתאמן אל בניית דרך פעולה
  • ליווי יישום דרך הפעולה

הערכת יעילות האימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהליך אימון אישי שנחשב ליעיל הוא כזה המביא לידי ביטוי באופן מיטבי את היכולות של המתאמן ומוביל לתוצאות ולהצלחת המתאמן. האדם מביא את יכולותיו לידי ביטוי מיטבי כאשר מאחורי פעולתו עומדת מודעות לערכים שלו, התגייסות למען חלום שהוא רוצה להגשים או כאשר יש לו אמון ביכולת שלו לבצע זאת. על בסיס זה עושה המאמן שימוש בכלים כמו עידוד, הבאת יכולות למודעות, העלאה ערכים למודעות, קישור בין פעולות ההווה לחזון הפרטי, הבנת חסמים, שימוש בכלי חשיבה תוצאתית, שימוש במשאבים שונים שקיימים כבר בחייו של המתאמן, "השאלת" יכולות מתחום אחד של המתאמן לתחום אחר, כלים מתחום התקשורת הבין אישית, כלים לעבודה רגשית כגון "התמקדות" ודמיון מודרך, ועוד.

תחומי אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחומים הנפוצים באימון מסוג זה הם: אימון למאמן (Supervision), אימון למתבגרים, אימון לזוגיות, אימון קבוצתי.

אימון ארגוני-ניהולי[עריכת קוד מקור | עריכה]

האימון הארגוני-ניהולי הוא מהנפוצים ביותר בתחום‏[1]. האימון העסקי עוסק בתמיכה וליווי לבעל עסק והוא נועד לזהות דרכים שבהן ניתן לשפר את יעילות העסק ורווחיותו. באמצעות האימון ניתן לשאוף לשיפור גורמים שונים בעסק כגון קשרי לקוחות, עבודת צוות, קידום מכירות, ניהול זמן, קביעת יעדים ופיתוח אסטרטגיות שיווק לעסק.

אימון לחיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אימון אישי לחיים מתמקד בדאגות יום-יומיות כמו יחסים בין אישיים, יצירתיות ותכנון[1].

אימון להפרעת קשב[עריכת קוד מקור | עריכה]

אימון להפרעת קשב יכול לתת מענה לקשיים שונים המאפיינים הפרעת קשב, כמו: תפקודים ניהוליים, ניהול זמן, ארגון משימות, וויסות עצמי והתמודדות עם מצבי לחץ[3]. לספק מענה טיפולי תומך ומובנה במסגרת פרטנית או קבוצתית‏[5]. באמצעות הסיוע של מאמן, אנשים בעלי הפרעת קשב יכולים גם להבנות את סביבתם ולהוביל לשינוי על ידי זיהוי אסטרטגיות שעוקפות את הקשיים בתפקודים הניהוליים‏[2].

האימון האישי בפסיכולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האימון האישי הולך ומשתלב בתחום הפסיכולוגיה[1].

למרות שנהוג להשתמש באימון האישי עבור אוכלוסיות לא-קליניות, הוא יכול להיות רלוונטי גם לפסיכותרפיה[1]. לחלק מתוכניות ההתערבות וההערכה של האימון האישי יכול להיות יישום קליני אשר יסייע למטפלים לפתח את העיסוק שלהם‏[1].

היסטוריה והתפתחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האימון האישי החל להתפתח לפני מספר עשורים‏[1]. המקצוע החל להתגבש כגישה לשיפור-ביצועים מתוך אימון בעולם הספורט, בספרו של גלוויי (Gallwey) "המשחק הפנימי של הטניס" (The Inner Game of Tennis), בשנת 1974. רעיון "המשחק הפנימי" הורחב והשתכלל בעשורים העוקבים על ידי שימוש בכלים מתחומים של פסיכולוגיה קוגניטיבית, פסיכולוגיה הומניסטית, ספורט, תאוריות ניהול ואסכולות נוספות לחקר ההתנהגות אנושית, והגיע לכלל תחומי החיים.

גישות אימון שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקצוע האימון צמח מחוץ לאקדמיה במקומות שונים בעולם, ואין בנמצא תורה מוסכמת על התאוריה של אימון, כמו גם על עצם הגדרתו או הבחנתו מתחומים קרובים כטיפול וייעוץ. הגישות השונות באימון מסתמכות על תפיסות עולם ותחומי ידע שונים בתכלית. ניתן לחלק את עולם האימון בישראל למספר אסכולות עיקריות:

  • גישה פסיכולוגית - תהליך האימון משתמש בשפה פסיכולוגית והתהליך מאופיין באווירה רגשית.
  • גישה תוצאתית - האימון מתקיים בתוצאות מדידות בלבד. זוהי גישה מטריאליסטית שעוסקת בעיקר בהצבת מטרות ותכנון פעולות.
  • גישה רוחנית - האימון משתמש בשפת הניו-אייג'. יש אמונה בכוחות רוחניים של האדם וברוחניות בכלל, שימוש בבודהיזם ובתורות רוחניות שונות.
  • גישה יהודית - אימון על בסיס השפה והמושגים של היהדות.
  • גישה טרנספורמטיבית - מטרת תהליך האימון הנה יצירת טרנספורמציה על ידי חשיפת תבניות החשיבה הבסיסיות של המתאמן והחלפת תבניות חשיבה תוקעות בתבניות חשיבה מקדמות. במהלך האימון, נעשה שימוש בכלים מאסכולות שונות כגון:NLP ודמיון מודרך, כלים מתחום האימון ההווייתי, כלים ממוקדי תוצאות וכלים מתחום הפסיכולוגיה (בעיקר הפסיכולוגיה הקוגניטיבית).
  • גישה אשר ממוקדת בזיהוי ובחירת סט הערכים המובילים ותרגומם להתנהלות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אימון אישי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 1.7 1.8 1.9 Biswas-Diener, R. (2009). Personal coaching as a positive intervention. Journal Of Clinical Psychology, 65(5), 544-553.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 Swartz, S. L., Prevatt, F., & Proctor, B. E. (2005). A coaching intervention for college students with Attention Deficit/Hyperactivity Disorder. Psychology In The Schools, 42(6), 647-656.
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 Field, S., Parker, D. R., Sawilowsky, S., & Rolands, L. (2013). Assessing the Impact of ADHD Coaching Services on University Students’ Learning Skills, Self-Regulation, and Well-Being. AHEADAssociation on, 26(1), 67-81.‏
  4. ^ 4.0 4.1 Parker, D. R., Hoffman, S., Sawilowsky, S., & Rolands, L. (2011). An Examination of the Effects of ADHD Coaching on University Students' Executive Functioning. Journal Of Postsecondary Education And Disability, 24(2), 115-132.
  5. ^ 5.0 5.1 Kooij, S. J., Bejerot, S., Blackwell, A., Caci, H., Casas-Brugué, M., Carpentier, P. J., ... & Asherson, P. (2010). European consensus statement on diagnosis and treatment of adult ADHD: The European Network Adult ADHD. BMC psychiatry, 10(1), 67.‏