אימפריית החושים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אימפריית החושים
InRealmOfSensesDVD.jpg
עטיפת גרסת ה-DVD
שם במקור: In the Realm of the Senses
בימוי: נגיסה אושימה
הפקה: אנטול דומה
תסריט: נגיסה אושימה
שחקנים ראשיים: אייקו מצודה,
טצויה פוג'י,
אוי נקאג'ימה,
יאסוקו מצוי,
מייקה סרי
מוזיקה: מינורו מיקי
הקרנת בכורה: 1976
משך הקרנה: 105 דקות
שפת הסרט: יפנית
דף הסרט ב-IMDb

אימפריית החושיםצרפתית: L'Empire des sens, ביפנית: 愛のコリーダ, Ai no Korīda), סרט ארוטי יפני-צרפתי של הבמאי היפני נגיסה אושימה משנת 1976.

עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט, המבוסס על סיפור אמיתי, עוסק באהבה ובתשוקה שבין נערה צעירה בשם סאדא ומאהבה שהוא גם אדונה קיצ'י סאן. הסרט מגולל את מערכת היחסים בין השניים, שסובבת בעיקר סביב יחסי המין שביניהם, המקוימים בתדירות הולכת וגדלה. חיפושם האינטנסיבי אחר אתגרים חדשים לסיפוק תאוותם מסתיימת במותו של קיצ'י סאן. סאדא חונקת אותו תוך כדי קיום יחסי מין, וכורתת את איבר מינו. הסרט שזור לכל אורכו בצילומים ברורים של האקטים המיניים.

צינזור הסרט בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית שנת 1994 פנתה חברת "סטיישן פילם" למועצה לביקורת סרטים בבקשה לאשר את הקרנתו של הסרט בבתי הקולנוע בישראל. ב-18 באפריל 1994, המועצה, שצפתה בסרט, החליטה פה אחד לפסול את הקרנתו. בהודעה שנשלחה לחברת סטיישן פילם נאמר כי "הסרט עובר את גבולות הטעם הטוב". עקב טענות שהועלו כנגד ההחלטה, למשל בדבר איכותו האמנותית של הסרט, התכנסה הוועדה שוב ב-11 ביולי, על מנת לדון בהחלטה הקודמת. ברוב דעות הוחלט להמשיך ולאסור את הקרנתו של הסרט. ב-8 באוגוסט התכנסה המועצה בשלישית על מנת לדון בתוכן הסרט, ושוב החליטה לאסור את הקרנתו, אם כי הפעם נאמר במכתב שנשלח מטעם יו"ר המועצה כי "ייתכן, והמועצה הייתה מוצאת דרך לאשר את הסרט אם היית מוציא מתוכו, לפי הערכתי, כשמונה קטעים". בעקבות ההחלטה השלישית של המועצה לאסור את הקרנת הסרט, עתרו מפיצי הסרט בישראל לבית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ). לאחר הגשת העתירה לבג"ץ, התכנסה המועצה בפעם הרביעית על מנת לדון בהקרנת הסרט, והחליטה לאשר את הקרנתו בכפוף למגבלות הבאות: הגבלת גיל הצפייה ל-18 ומעלה, וכן השמטת תשעה קטעים מן הסרט שלדעת המועצה היו עלולים לפגוע ברגשות הציבור ובמוסר החברתי. מפיצי הסרט בישראל, שעתרו כאמור לבג"ץ, טענו בפני בית המשפט כי הם אומנם מסכימים להגבלת הגיל שנקבעה, אך חולקים על ההשמטות הנדרשות, למעט שניים מתוך תשעת הקטעים שבהם מופעים גם קטינים.

החלטת בג"ץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חברת סטיישן פילם בע"מ נגד המועצה לביקורת סרטים ומחזות

העתירה לבג"ץ נתקבלה ברוב דעות. בפסק הדין, שהפך לאבן דרך בכל הקשור לחופש הביטוי במדינת ישראל, קבע בג"ץ כי חופש הביטוי הוא זכות יסוד בישראל, הנובעת מהיותה מדינה דמוקרטית שוחרת חופש. נקבע כי חופש הביטוי משתרע גם על הביטוי הקולנועי, בין אם הוא מסחרי ובין אם לאו, וכי גם הביטוי הפורנוגרפי חוסה בצלו של חופש הביטוי. במקרה זה של "אימפריית החושים" אומנם הסרט הוא בעל אופי פורנוגרפי, אולם הוא בעיקרו בעל ערך אמנותי, שהרי אין לבחון את הקטעים הפורנוגרפיים במנותק מהסרט כולו, אלא כמכלול שלם של יצירה. את זה, על פי קביעת בג"ץ, לא עשתה המועצה לביקורת סרטים. לפיכך קבע בג"ץ שעל המועצה לביקורת סרטים להתיר את הקרנת הסרט בבתי הקולנוע בישראל, ללא השמטת קטעים, למעט שני הקטעים עליהם הוסכם, ותוך הגבלת הצפייה בו לגילאי 18 ומעלה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]