אינדיאנפוליס (סיירת)
| אינדיאנפוליס (CA-35) | |
|---|---|
| הסיירת הכבדה אינדיאנפוליס בנמל פרל הארבור, 1937 | |
| תיאור כללי | |
| סוג אונייה | סיירת כבדה |
| צי | צי ארצות הברית |
| סדרה | פורטלנד |
| ציוני דרך עיקריים | |
| הושקה | 7 בנובמבר 1931 |
| הוכנסה לשירות | 15 בנובמבר 1932 |
| גורלה | טובעה על ידי צוללת יפנית ב-30 ביולי 1945 |
| נתונים כלליים | |
| הדחק | 9,800 טון |
| אורך | 186 מטר |
| רוחב | 20 מטר |
| שוקע | 5.28 מטר |
| מהירות | 32.7 קשרים (59 קמ"ש) |
| גודל הצוות | 629 קצינים ומלחים ברוגע, 1,269 בזמן מלחמה |
| הנעה | 8 דוודים בהספק 107,000 כ"ס |
| חימוש | 9 תותחים בקוטר 8 אינץ' (203 מ"מ), 8 תותחים בקוטר 5 אינץ' (127 מ"מ) |
| מטוסים | שניים מדגם קינגפישר |
אינדיאנפוליס (CA-35) הייתה סיירת כבדה מסדרת פורטלנד ששירתה בצי האמריקני במלחמת העולם השנייה והייתה אוניית הדגל של אדמירל ריימונד ספרואנס, מפקד הצי החמישי באוקיינוס השקט. בפברואר 1945 היא סייעה בקרב איוו ג'ימה, ובחודש מרץ היא השתתפה בקרב על אוקינווה.
במשימתה האחרונה היא שימשה להעברת חלקים מהפצצה הגרעינית "ילד קטן" לאי טיניאן באוקיינוס השקט. הסיירת הגיעה לאי ב-26 ביולי 1945, וארבעה ימים מאוחר יותר, בדרכה חזרה, ב-30 ביולי בשעה 00:14, היא טובעה בים הפיליפינים בידי צוללת יפנית. מתוך 1,199 האנשים ששהו על סיפונה, כ-300 נהרגו בהתקפה עצמה וקרוב ל-600 ימאים נוספים מתו במהלך חמשת ימי החילוץ כאשר היו נתונים להתקפות כרישים. רק 317 מלחים ניצלו, ומפקד הסיירת, צ'ארלס בטלר מקווי השלישי, הועמד למשפט בפני בית דין צבאי על אי מילוי הוראה, המפקד היחידי מהצי שנשפט על טביעת ספינתו.
קישורים חיצוניים [עריכה]