אינדיגו גירלז
 משמאל איימי ריי, מימין אמילי סייליארז | |
| אינדיגו גירלז בהופעה, 2005 משמאל איימי ריי, מימין אמילי סייליארז | |
| מקום הקמה |
אטלנטה  |
|---|---|
| תקופת הפעילות | מ-1985 |
| סוגה | אינדי רוק, פולק רוק |
| חברת תקליטים |
IG Records, אפיק רקורדס הוליווד רקורדס, אינדיגו קולומביה רקורדס לגסי רקורדס |
| שיתופי פעולה בולטים | פינק, מייקל סטייפ, ג'ואן באאז |
| http://www.indigogirls.com/ | |
| פרופיל ב-IMDb | |
| חברים | |
|
איימי ריי אמילי סייליארז | |
  | |
אינדיגו גירלז (באנגלית: Indigo Girls), הוא הרכב מוזיקלי מסוגת הפולק-רוק, המורכב מהמוזיקאיות איימי ריי ואמילי סייליארז. השתיים נפגשו בבית הספר היסודי, והתחילו להופיע יחד בתיכון, בדקטור, ג'ורג'יה, הסמוכה לאטלנטה. את השם "אינדיגו גירלז" הן בחרו במהלך לימודיהן באוניברסיטת אמורי, כאשר הייתה להן הופעה קבועה בבר סמוך לקמפוס.
ההרכב הוציא אלבום באורך מלא בהפקה עצמית ב-1987, והתקשר עם חברת תקליטים ב-1988. לאחר שהפיקו תשעה אלבומים עם חברות תקליטים מוכרות בין 1988 ו-2007, חזרו ההרכב להפיק בעצמן את אלבומיהן, תחת חברת הפקה שיסדו בשם IG Recording Company.
בנוסף לעבודתה במסגרת אינדיגו גירלז, איימי ריי מופיעה ומקליטה כזמרת סולו, גם בסגנון קאנטרי, והיא גם יסדה עמותה אשר תומכת באמנים עצמאיים. סייליארז היא יזמית בתחום המסעדנות, וגם סופרת. היא גם משתפת פעולה במיזמים מוזיקליים עם אביה, דון סייליארז, בהופעות עבור קבוצות מיוחדות ומטרות חברתיות. שתי הנשים מזדהות כלסביות ופעילות בנושאים פוליטיים, למען זכויות להט"ב, ולמען איכות הסביבה.
שנים מוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ריי וסייליארז נפגשו לראשונה כשהן היו תלמידות בבית הספר היסודי "לורל רידג'" במחוז דה קלב, ג'ורג'יה, אך לא נהיו אז חברות כי סייליארז הייתה בכיתה גבוהה יותר מריי. אך כשהן למדו בתיכון שמרוק, הן התקרבו, והחלו להופיע יחד - תחילה בשם The B-Band, ומאוחר יותר כ-Saliers and Ray.
כשסייליארז סיימה את לימודי התיכון היא נסעה ללמוד באוניברסיטת טוליין אשר בניו אורלינס, ושנה אחריה, ריי סיימה את לימודיה והחלה לימודי תואר ראשון באוניברסיטת וונדרבילט, אשר בנאשוויל, טנסי. שתיהן התגעגעו הביתה, ועברו לאוניברסיטת אמורי, קרוב לבית. כאן, הן הקימו את אינדיגו גירלז, והחלו להופיע באזורי בילוי של האוניברסיטה.
האלבום הראשון שלהן, ב-1985, היה תקליט 7-אינץ', סינגל בשם "Crazy Game", כאשר בצד השני שיר בשם "(Everybody's Waiting (for Someone to Come Home". באותה שנה, הוצאו אינדיגו גירלז תקליט EP עם שישה שירים, בשם "Indigo Girls", וב-1987 הוציאו תקליט באורך מלא, "Strange Fire". עם הוצאת תקליט זה, הם החלו את קשריהן עם מי שמלווה אותן מאז ולאורך כל הקריירה שלהן בתור אמרגן, ראסל קרטר.
אפיק רקורדס (1988-2006)[עריכת קוד מקור | עריכה]
הצלחתן של זמרות ולהקות דוגמת טרייסי צ'פמן, 10,000 מניאקים, וסוזן ווגה עודדו את אפיק רקורדס (Epic Records) להחתים זמרות-יוצרות נוספות, ואת אינדיגו גירלז החתימה החברה ב-1988. האלבום הראשון שלהן בחברת התקליטים נקרא גם הוא "Indigo Girls", והוא הגיע למקום 22 במצעד האלבומים. אלבום זה כלל את הלהיט הראשון שלהן, "Closer to Fine", שהיה שיתוף פעולה עם הלהקה האירית Hothouse Flowers, ואשר הגיע למקום 52 במצעדי הפופ, ולמקום 26 במצעדי הרוק. ב-1990 אינדיגו גירלז זכו בפרס גראמי לאלבום הפולק המודרני הטוב ביותר. הן גם היו מועמדות לאמן החדש הטוב ביותר, אך הפסידו למילי ונילי (אשר נדרשו לימים להחזיר את גראמי כשהתגלה שהם רימו ולא שרו בעצמם את שיריהם).
האלבום השני שלהן, "Nomad Indian Saints", הגיע למעמד זהב וכלל את הלהיט "Hammer and a Nail", שהגיע למקום 12 במצעדי הרוק. אלבום זה לא הגיע לרמת ההצלחה של האלבום הראשון, שכבר זכה למעמד פלטינה באותה תקופה. האלבום השלישי שלהן היה תקליט הופעה חיה, "Back on the Bus", וב-1992 יצא אלבום בשם "Rites of Passage", שכלל את השיר "Galileo", הלהיט הראשון ששבר את הגבול ה-Top 10 של מצעדי הרוק. את אלבומן החמישי, "Ophelia" הוציא הצמד ב-1994, ואף הוא הגיע למעמד פלטינה לקראת סוף 1996, והגיע למספר 9 במצעד האלבומים בילבורד 200.
ב-1995 הקליטו אינדיגו גירלז אלבום הופעה חיה בתקליטור כפול, בשם "Curfews 1200". האלבום "Shaming of the Sun" יצא ב-1997, והתחיל במקום 7 במצעדים, בעיקר בשל ההשתתפות של אינדיגו גירלז בפסטיבל לילית. הסינגל מהאלבום הזה, "Shame on You" קיבל יותר זמן רדיו מכל להיט קודם שלהן, בערוצי רוק, פופ, ומוזיקה אלטרנטיבית - השיא של ה"קרוס-אובר" שלה הצמד מבחינת ז'אנרים מוזיקליים.
ב-1999 יצא האלבום "Come on Now Social", וב-2000 יצא אלבום אוסף עם שני שירים חדשים בשם "Retrospective", ובשנת 2002 יצא האלבום "Become You". אלבום הסטודיו האחרון שלהן עם אפיק רקורדס היה "All That We Let In", שיצא ב-2004, וב-2005 הן הוציאו אוסף שירי B-side והקלטות נדירות, ובכך השלימו את המחויבות החוזית לחברה.
הוליווד רקורדס (2006-2007)[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שעזבו את אפיק רקורדס, חתמו אינדיגו גירלז חוזה לחמישה אלבומים עם הוליווד רקורדס, אך בפועל הוציאו דרכם רק אלבום אחד, בשם "Despite Our Differences". האלבום זכה לשבחים רבים כאוסף יצירות קליט ובוגר, ואפילו נקרא "קלאסיקה מיידית".[1]
יצירות עצמאיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שנפרדו מהוליווד רקורדס, הודיעו אינדיגו גירלז שאת האלבום הבא שלהן יוציאו באופן עצמאי. את "Poseidon and the Bitter Bug" הן הוציאו במרץ 2009, דרך IG Recordings, הלייבל שהן עצמן הקימו, ואשר הופץ דרך Vanguard Records. האלבום היה תקליטור כפול, כאשר בראשון עשרה שירים שהצמד שר בליווי להקה, ובתקליטור השני אותם עשרה שירים כאשר רק ריי וסייליארז שרות עם גיטרות אקוסטיות.
ב-2010 הוציאו אינדיגו גירלז אלבום עצמאי שני, "Staring Down the Brilliant Dream", וב-2010 אלבום שלישי - אלבום שירי חג המולד - בשם "Holly Happy Days". אלבום סטודיו נוסף - מספר 13 סך הכל, והאלבום העצמאי הרביעי שלהן - יצא ב-2011, בשם "Beauty Queen Sister".
כתיבה והלחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ריי וסייליארז לא כותבות את שיריהן ביחד, בדרך כלל, אלא כל אחת כותבת ומלחינה, ואז הן עובדות על העיבודים יחדיו. אך יש מספר שירים שכן כתבו בשיתוף פעולה, בעיקר שירים שלא יצאו באלבומים, מהימים המוקדמים שלהן כצמד. כמה משירים אלו מצאו את דרכם לאוספים או אלבומים מאוחרים יותר, כמו השיר "Blood Quantum" שכלול באלבום "Honor", ו-"I'll Give You My Skin" שמופיע באלבום של PETA (ארגון "אנשים למען יחס מוסרי לבעלי חיים"), שיר שהוא יוצר דופן גם כי מייקל סטייפ שיתף בו פעולה, וזה נדיר שהצמד משתף פעולה מבחוץ.
עבודת סולו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1990 ייסדה ריי את Daemon Records, חברת תקליטים שהחתימה אמנים כמו אלן ג'יימס סוסייטי, ניו מונגרלס, קריסטן הול, רוז פולנזני, גירלי-מן, ג'יימס הול, ואחרים.
ריי גם הוציא שישה אלבומי סולו דרך החברה העצמאית שלה - Stag, Prom, Live from Knoxville, Didn't It Feel Kinder, Amy Ray:Live MVP, Lung of Love, ו-Tender. היא גם יצאה לסיבובי הופעות יחד עם הלהקה The Butchies ואם הלהקה שהיא הקימה, The Volunteers.
סייליארז גם הודיעה שהיא מתכננת אלבום סולו, והיא גם אחת מהבעלים של מסעדת Watershed בדקטור, ג'ורג'יה, יחד עם עוד שני חברים.[2] היא גם אחת מהמשקיעים במסעדת Flying Biscuit Cafe באטלנטה.[3]
ב-2005 הוציאה סייליארז יחד עם אביה, דון סייליארז, פרופסור לתאולוגיה באוניברסיטת אמורי, את הספר "A Song to Sing, a Live to Live: Reflections on Music as Spiritual Practice". השניים קידמו את הספר דרך סיבוב מופעים והרצאות.
הופעות במדיות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ריי וסייליארז הופיעו בחצי השני של הסרט גברים בצד, כשהן שרות חלקים משיריהן, וכן את השיר "יום הולדת שמח" בספרדית, בסצנת יום ההולדת. הצמד הופיע גם בסרט התעודה משנת 2006, "Wordplay", בו הן מגיבות על כך שהן היו בתשבץ של הניו יורק טיימס, ומתחילות לפתור תשבץ ביחד.
השתיים גם הופיעו יחד בגרסת 1994 למופע המוזיקלי ישו כוכב עליון, כאשר סייליארז מגלמת את מרים המגדלית, ויצאו לסבב הופעות עם ההפקה.
בטלוויזיה, היו להן הופעת קמע בתוכנית אלן, וכן יש להן אזכורים בתוכניות ויל וגרייס, סאות' פארק, ו-30 רוק. בספרות, הן מאוזכרות בספרו של סטיבן קינג משנת 1995, "Rose Madder.
אקטיביזם[עריכת קוד מקור | עריכה]
אינדיגו גירלז עושות אקטיביזם דרך תמיכה ציבורית והופעות התרמה במגוון תחומים, כולל איכות הסביבה, זכויות להט"ב, זכויות ילידים אמריקאים, ונגד עונש המוות. הן הזמינו נציגה מארגון גרינפיס לצאת לסבבי הופעות איתן כדי לעשות פרסום לתוכניות מיחזור, והן עזרו לווינונה לה-דוק לייסד את "Honor the Earth", ארגון אשר מקדם חינוך בנושאים סביבתיים שמשפיעים על ילידים. לאחר שהופיעו בסבב המופעים האקטיביסטי "Spitfire" ב-1999, הן חברו לסוכנות ספיטפייר כדי לארגן את המופע "Honor the Earth", סבב הופעות במכללות וקהילות של ילידים אמריקאים, ואשר הכנסותיו היו קודש לארגון שיסדו באותו השם. ריי וסייליארז גם השתתפו בצעדה למען חיי נשים, ובצעדות ועצרות אחרות למען זכויות נשים ומטרות אחרות.
ב-2006 הופיעו השתיים באלבומה של פינק "I'm Not Dead", בשיר "Dear Mr President", שלדבריה של פינק הוא התעמתות מול הנשיא דאז ג'ורג' וו. בוש לגבי מלחמה, עוני, זכויות להט"ב, הפלות, וחינוך. פינק בתורה הופיעה בשיר של אינדיגו גירלז, "Rock and Roll Heaven's Gate", שהוא בין היתר על ההטרוסקסיזם בתעשיית המוזיקה.
ב-2007 אינדיגו גירלז לקחו חלק בסבב ההופעות "True Colors" למען קהילות להט"ב, בו השתתפו גם סינדי לאופר, דבי הארי, הדרזדן דולס, מרגרט צ'ו, רופוס ויינרייט, ועוד, והשתתפו שוב גם ב-2008.
ב-2013, הופיעו אינדיגו גירלז בפסטיבל המוזיקה לנשים במישיגן, דבר שהעלה ביקורת חריפה מצד פעילים טרנסג'נדרים, מכיוון שלפסטיבל מדיניות שמדירה נשים טרנסג'נדריות (שנקראת "womyn-born-womyn"). הן הבטיחו להתנגד למדיניות המפלה מעל גבי הבמה.[4]
דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלבומי סטודיו
- Strange Fire (1987, independent 11-song version, re-released 1989 in major-label 10-song version) US #159
- Indigo Girls (1989) US #22
- Nomads Indians Saints (1990) US #43
- Rites of Passage (1992) US #21
- Swamp Ophelia (1994) U.S #9, UK #66[5]
- Shaming of the Sun (1997) US #7
- Come on Now Social (1999) US #34
- Become You (2002) US #30
- All That We Let In (2004) US #35
- Despite Our Differences (2006) US #44
- Poseidon and the Bitter Bug (2009) US #29
- Holly Happy Days (2010)
- Beauty Queen Sister (2011) #35
- One Lost Day (2015)
- הופעות חיות
- Back on the Bus, Y'all (Live EP, 1991)
- 1200 Curfews (1995) US #40
- Perfect World (EP) (live, 2004)
- Staring Down the Brilliant Dream (live, 2010)
- אוספים
- Deadicated (1991), covering "Uncle John's Band"
- 4.5 (UK and Australia only, 1995) UK #43[5]
- Retrospective (2000) US #128
- Rarities (2005) US #159
- Where Have All the Flowers Gone: A Tribute To Pete Seeger, covering "Letter To Eve"
- "The Essential Indigo Girls" (2013)
סינגלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| Year | Title | Chart positions | Album | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| U.S. Hot 100 |
U.S. Mod. Rock |
U.S. Main. Rock |
U.S. Dance |
U.S. Adult Top 40 |
UK[5] | CAN | AUS | GER | |||
| 1985 | "Crazy Game" | - | - | - | - | - | - | - | - | - | Non-album single |
| 1989 | "Closer to Fine" | 52 | 26 | 48 | - | - | - | 53 | - | - | Indigo Girls |
| 1990 | "Hammer and Nail" | - | 12 | - | - | - | - | - | - | - | Nomads Indians Saints |
| 1992 | "Galileo" | 89 | 10 | - | - | - | - | - | - | - | Rites of Passage |
| "Ghost" | - | - | - | - | - | - | - | - | - | ||
| 1994 | "Least Complicated" | - | 28 | - | - | - | - | - | - | - | Swamp Ophelia |
| "I Don't Wanna Talk About It" | - | - | - | - | - | - | - | - | - | Philadelphia soundtrack | |
| 1995 | "Power of Two" | - | - | - | - | - | - | - | - | - | Swamp Ophelia |
| 1997 | "Shame on You" | - | - | - | - | 15 | - | - | - | - | Shaming of the Sun |
| "Get Out the Map" | - | - | - | - | - | - | - | - | - | ||
| 1998 | "Shed Your Skin" | - | - | - | 36 | - | - | - | - | - | |
| 1999 | "Peace Tonight" | - | - | - | - | 40 | - | - | - | - | Come on Now Social |
| "Go" | - | - | - | - | - | - | - | - | - | ||
| 2006 | "Dear Mr. President" (with Pink) | 101 | - | - | 100 | 88 | - | 55[6] | 5 | 3 | I'm Not Dead |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אינדיגו גירלז
אינדיגו גירלז, ברשת החברתית פייסבוק
אינדיגו גירלז, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אינדיגו גירלז, ברשת החברתית אינסטגרם
אינדיגו גירלז, סרטונים בערוץ היוטיוב
אינדיגו גירלז, ברשת החברתית Goodreads
אינדיגו גירלז, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אינדיגו גירלז, באתר אייטונס (באנגלית)
אינדיגו גירלז, באתר ספוטיפיי
אינדיגו גירלז, באתר Last.fm (באנגלית)
אינדיגו גירלז, באתר AllMusic (באנגלית)
אינדיגו גירלז, באתר MusicBrainz (באנגלית)
אינדיגו גירלז, באתר דיזר
אינדיגו גירלז, באתר Discogs (באנגלית)
אינדיגו גירלז, באתר Songkick (באנגלית)- אינדיגו גירלז, באתר Genius
אינדיגו גירלז, באתר בילבורד (באנגלית)
.svg){kind=icon}
.svg){kind=logo}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Despite Our Differences - Review John Metzger, MusicBox Online.
- ^ "Decatur, GA". Watershed Restaurant.
- ^ "The Flying Biscuit Cafe". Flyingbiscuit.com.
- ^ "Messages from Amy and Emily". IndigoGirls.com. אורכב מ-המקור ב-2014-08-04. נבדק ב-2015-04-20.
- ^ 1 2 3 Roberts, David (2006). British Hit Singles & Albums (19th ed.). London: Guinness World Records Limited. p. 269. ISBN 1-904994-10-5.
- ^ "Canadian Hot 100 – Dear Mr. President". Billboard. Nielson Business Media, Inc. 2007-11-24.