אינדרי
|
|
|
|---|---|
| מצב שימור | |
| מצב שימור: סכנת הכחדה (EN) |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | פרימטים |
| משפחה: | אינדריים |
| סוג: | אינדרי |
| מין: | אינדרי |
| שם מדעי | |
אינדרי (שם מדעי: Indri indri), הקרוי גם באבאקוטו הוא מין יחיד בסוגו. האינדרי הוא אחד מהגדולים ממיני הלמורים החיים כיום. זהו שוכן עצים פעיל-יום המקורב לסיפקות. כמו כל הלמורים הוא אנדמי למדגסקר.
תוכן עניינים |
[עריכה] תיאור
יחד עם סיפקה דיאדמית, האינדרי הוא הלמור הגדול ביותר שעדיין קיים. אורך ראשו וגופו יחד הוא בין 72-64 ס"מ ויכול להגיע לגובה של 120 ס"מ עם רגליים זקופות לגמרי.
האינדרי נע בין העצים בקפיצות וטיפוס כשגופו אנכי לקרקע. יש לו רגליים ארוכות ושריריות, שבהן הוא משתמש כדי לדחוף את גופו מגזע לגזע. עייניו הגדולות והירקרקות ופניו השחורות הממוסגרות על ידי אוזניו העגולות והפרוותיות נותנות לו הופעה של דוב צעצוע. פרוותו הרכה כמשי ברובה שחורה עם חלקות לבנות בגפיים, בצוואר, בכתר ובגב התחתון. אוכלוסיות שונות מראות ווריאציות שונות בצבע, עם כמה אוכלוסיות צפוניות שרוב הפרטים או כולם שחורים. הפנים עירומות עם עור שחור חיוור, ולפעמים מעוטר בפרווה לבנה. שלא כמו כל למור אחר, יש לו רק זנב מנוון.
[עריכה] תפוצה
משכנו של למור זה הוא ביערות השפלה והמונטיין בחוף, מ-Réserve Spéciale d’Anjanaharibe-Sud בצפון, לנהר מנגורו בדרום. הם נעדרים מחצי-האי מסואלה והפארק הלאומי מארוג'ג'י, למרות שאינדרי חיים ביערות הסמוכים, פחות מ-40 ק"מ משם.
[עריכה] התייחסות ילידי המקום
ילידי מדגסקר מתייחסים אל האינדרי בכבוד. והם חוששים להרוג אותו, ואם נמצא אינדרי מת הם קוברים אותו בכבוד. והחזקתו של האינדרי בשבי נחשבת אצלם לחטא גדול.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|