אינטרנט בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
"לב" - מערכת כבלים אופטיים תת-ימיים המקשרים בין ישראל, קפריסין ואיטליה

האינטרנט בישראל הינו צירוף של מספר גופים, תשתיות ומנגנונים אשר יחד מאפשרים לצרכנים בישראל להתחבר לאתרי אינטרנט ישראלים (מקומיים) ובעזרת תשתית נוספת להתחבר אל שדרת האינטרנט העולמית. ישראל היא המדינה היחידה בעולם בה אספקת שירותי האינטרנט מתבצעת עם שתי חברות שונות, שאחת מהן היא ספקית האינטרנט והשנייה מספקת את התשתית‏[1]. בישראל, 67% מהאוכלוסייה שמעל גיל 20 משתמשת באינטרנט. השימושים הנפוצים הם חיפוש מידע (95%), ודואר אלקטרוני (85%). יותר מ-80% העידו על עצמם שהם שולטים במידה רבה בפעולות אלו‏[2]. בשנת 2011 ישראל הייתה במקום ה-13 בעולם בכמות הטלפונים הסלולריים עם אינטרנט מהיר (62.2 לכל 100 תושבים)‏[3]


אחוז האוכלוסייה המשתמש באינטרנט‏[4]

ספקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספקי תשתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספקי תשתיות מספקים את הקשר בין מחשב הלקוח ובין המחשב של ספק הגישה לאינטרנט. ספקי התשתיות כוללים את:

בישראל פרושה תשתית תקשורת של סיבים אופטיים בשם IC -1, בין ערים מרכזיות ואזורי תעשייה. תשתית זו הוקמה על ידי מד נאוטילוס וכיום בבעלות חברת פרטנר, ואליה מחוברים ספקי גישה לאינטרנט וגופים שונים. רשת זו כוללת כבל תת-ימי המחבר ערים לאורך מישור החוף בין נהריה לאשקלון.

בישראל ישנו גם מחלף IIX בבעלות איגוד האינטרנט הישראלי, שהוא נתב המחבר בין ספקיות הגישה השונות, על מנת ליצור צומת חיבור לרשתות השונות בתוך ישראל ולמנוע מעבר תעבורת אינטרנט בין רשתות ישראליות דרך נתבים מחו"ל.

תעבורת האינטרנט בין ישראל לאירופה וארצות הברית עוברת דרך צמד כבלים תת-ימיים בשם 'מד נאוטילוס'. לישראל אין חיבור כבלים יבשתי להעברת תעבורת האינטרנט דרך המדינות הסמוכות לה.

ספקי גישה לאינטרנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמות החיבורים הקוויים לאינטרנט, למאה תושבים‏[5]

על פי נתוני איגוד האינטרנט הישראלי לגבי מחלף ה-IIX לאפריל 2012‏[6], הספקים הגדולים (רוחב פס מעל 10Gb/s) לפי סדר כרונולוגי בחיבור לרשת:

נכון לאפריל 2012 ישנם בישראל 44 גופים בעלי רישיון אספקת תקשורת אינטרנט‏[7].

משרד התקשורת הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – משרד התקשורת

הינו המשרד אשר אחראי על כלל תחומי התקשורת בישראל, בכללם עיתונות, טלוויזיה, רדיו, אינטרנט, טלפון, דואר ועוד. בתחומי אחריותו של המשרד בנושאי האינטרנט: קביעת מדיניות התקשורת, פיתוח תשתית התקשורת, רישוי ופיקוח על ספקים של שירותי תקשורת, מדיניות בקרה וקביעת תעריפים לשירותי התקשורת השונים, ניהול משק התדרים, ניהול פרויקט ממשל זמין, ועוד.

איגוד האינטרנט הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – איגוד האינטרנט הישראלי

גוף שהוקם בשנת 1994, כגוף בלתי תלוי, הפועל לקידום האינטרנט והטמעתו בישראל כתשתית טכנולוגית, מחקרית, חינוכית, חברתית ועסקית. האיגוד מנוהל על ידי שבעה חברי הנהלה, הפועלים בהתנדבות. במסגרת זו, פועל האיגוד לפיתוח ולקידום שירותי תשתית חיוניים לקיומו של האינטרנט בישראל, לצמצום הפער הדיגיטלי בישראל ולייצוג ישראל במסגרות בינלאומיות בעלות חשיבות לקביעת עתיד האינטרנט. האיגוד הוא האחראי בישראל לרישום שמות המתחם ([Domain Name Registry]) המסתימים בסיומת הלאומית של ישראל (.il). והוא הבעלים של מחלף IIX.

אתרי התוכן הגדולים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מדד אלקסה[8], האתרים הישראליים הנצפים ביותר הם:

  1. ynet - אתר חדשות בבעלות ידיעות אחרונות. נחשב לגדול בישראל במספר גולשיו ובהיקף תכניו. האתרים מכסים, באמצעות מערכת כתבים ועורכים עצמאית, את כל תחומי הכיסוי האופיניים לכלי התקשורת הארציים (כגון חדשות, כלכלה, ספורט ותרבות), ועשירים גם בתכנים נלווים (מאגרי מידע, מדריכים וכתבות) וכן בקהילות של פורומים
  2. וואלה! - פורטל ותיק וגדול המבוסס על אינדקס אתרים נרחב, וכולל גם שירותי אינטרנט מגוונים (כגון דואר מבוסס רשת), קהילות ותכנים במגוון נרחב (המתבססים בעיקר על מקורות משותפי תוכן)
  3. Mako - אתר תוכן מבית קשת
  4. יד2 - אתר מכירות מיד שנייה
  5. נענע - פורטל ותיק בבעלות נטוויז'ן וערוץ 10. בדומה לוואלה אף הוא מספק אינדקס, תכנים ממקורות שונים, שירותי אינטרנט (כולל Web mail) ואפליקציות שונות
  6. תפוז אנשים - פורטל ותיק וגדול, בעל מספר הקהילות/פורומים הגדול ביותר בישראל [דרוש מקור] ובנוסף אינדקס אתרים, חדשות, בלוגים, היכרויות, ועוד
  7. פאנט - אתר חדשות ופורטל תכנים בשפה הערבית
  8. TheMarker - אתר חדשות כלכלה מבית הארץ
  9. זאפ (אתר אינטרנט) - אתר להשוואת מחירים
  10. גלובס - אתר חדשות כלכלה

אתרים בולטים מהעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מדד אלקסה[8], האתרים הבינלאומיים הנצפים ביותר בישראל הם:

  1. גוגל ישראל - מנוע החיפוש הנפוץ בעולם
  2. facebook - רשת חברתית
  3. Youtube - אתר סרטוני וידאו
  4. ויקיפדיה - אנציקלופדיה אינטרנטית
  5. LinkedIn - רשת חברתית בעלת אופי מקצועי
  6. יאהו! - פורטל אינטרנט
  7. Windows Live - פורטל בבעלות חברת מיקרוסופט המתבסס על אפליקציות האינטרנט של החברה (כגון Hotmail ומסנג'ר), וכולל תכנים שמקורם באתרים אחרים ("שותפי תוכן") המופיעים בו במתכונתם המקורית עם מסגור של MSN.
  8. eBay - אתר מכירות

יצרני תוכנה לפעילות באינטרנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הדר חורש, בזק: "נחכיר תשתיות למתחרים - רק אם יבוטלו ספקי האינטרנט", nrg, ‏30/8/2010
  2. ^ לקט נתונים מתוך הסקר החברתי 2010 : שימוש במחשב ובאינטרנט, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
  3. ^ The World in 2011: ICT Facts and Figures, באתר ITU (באנגלית)
  4. ^ מקור: Percentage of Individuals using the Internet , באתר ITU (באנגלית)
  5. ^ הנתונים עד 2008 הם על-פי: Fixed Internet subscriptions , באתר ITU (באנגלית). הנתונים משנת 2009 הם עבור אינטרנט מהיר בלבד ועל פי: OECD Broadband statistics, באתר OECD (באנגלית)
  6. ^ לקוחות ה-IIX, באתר איגוד האינטרנט הישראלי
  7. ^ בעלי רישיון מיוחד למתן שירותי גישה לאינטרנט, באתר משרד התקשורת
  8. ^ 8.0 8.1 Top Sites in Israel, באתר אלקסה (באנגלית)