אינטרנט בכבלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אינטרנט בכבלים הוא יצירת תקשורת בין ספק שירותי אינטרנט (ISP) ובין צרכן של שירותים אלה (משתמש ביתי או עסקי), באמצעות תשתית הכבלים שהונחה לשם אספקת שירותי טלוויזיה בכבלים.

העברת תקשורת IP (בעיקר גישה לאינטרנט) בכבלים היא טכנולוגיה נפוצה לתקשורת נתונים ברוחב פס גבוה. בישראל, טכנולוגיה זו, אשר בשימוש על ידי חברת הכבלים HOT מהווה מתחרה עיקרית לטכנולוגיית ה־ADSL אשר בשימוש על ידי חברת התקשורת הגדולה בישראל, בזק.

התשתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התשתית של חברות הכבלים באמצעותה מועברים הנתונים היא תשתית של סיבים אופטיים. בשכונות ובאזורים שהם קרובים לקצה הלקוח, הנתונים עובר דרך כבל קואקסיאלי, שמאפשר רוחב פס של מאות מגה-הרץ - מספיק לשידורי טלוויזיה, אינטרנט וטלפון מבוסס אינטרנט על כבל יחיד. סוג תשתית זו, המשלב בין סיב אופטי לכבל קואקס נקרא HFC - Hybrid Fiber Coax.

כדי לאפשר תקשורת נתונים על גבי הכבלים, יש צורך בשני סוגי ציוד: מודם כבלים בצד הלקוח, ומערכת אשר מוכרת יותר בשמה הלועזי – CMTS Cable Modem Termination System . ה־CMTS מקבל את כל תעבורת הנתונים המגיעה אליו מקבוצה כלשהי של לקוחות על ערוץ יחיד ומנתב זאת לספק האינטרנט. כמו כן, ה־CMTS הוא הציוד מולו המודם מסתנכרן. גם המודם וגם ה־CMTS עובדים בתקן תשתית הכבלים העולמי - דוקסיס. לשם השוואה, תפקוד ה־CMTS מקביל לתפקוד ה־DSLAM במערך ה-ADSL.

שרתי החיוג של ספקיות האינטרנט בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספק אינטרנט כתובת lns
אינטרנט רימון cable.neto.net.il
HOTnet lns.hotufi.net
טריפל סי lns.ccc.net.il
012 סמייל / פרטנר cablelns.012.net.il
013 נטוויז'ן / סלקום cable.barak.net.il
014 בזק בינלאומי hot.bezeqint.net
018 אקספון lns.018.net.il