Wireless Application Protocol

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אינטרנט סלולרי)
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: אין דיוק במונחים באנגלית, חסרים קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: אין דיוק במונחים באנגלית, חסרים קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

Wireless Application Protocolראשי תיבות: WAP) היא טכנולוגיה שמאפשרת גלישה באתרי אינטרנט מיוחדים מתוך טלפון סלולרי. השם המוכר בקרב המשתמשים הוא אינטרנט סלולרי. WAP הוא אחד הפיתוחים הטכניים שהוצגו בסוף שנות ה-90 כפריצת דרך משמעותית שתביא לשימוש נרחב בנתונים סלולריים.

ה-WAP נועד בעצם לייעל את ההתקשרות לאינטרנט של טלפונים סלולריים תוך קיצור זמני ההורדה, הצגת המידע באופן שיתאים לצג הקטן, שיפור האבטחה, ושימוש במשאבי חישוב מוגבלים.

WAP הוא למעשה התאמה של שפת ה-HTML (שפת האינטרנט לבניית אתרים) ופרוטוקול ה-HTTP לסביבת העבודה הסלולרית. הטכנולוגיה משמשת לעיצוב נתונים מרשת האינטרנט כך שיתאימו למסכים קטנים בהם מצוידים טלפונים סלולריים. ה-WAP פותח עלי ידי ה- WAP FORUM שסמכויותיו הועברו בשנת 2002 לארגון ה-OMA (ראשי תיבות של Open Mobile Alliance).

מרכיבי טכנולוגיית ה-WAP[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקן ה-WAP תיאר חבילת פרוטוקולים (נקראת גם מחסנית - Stack) המאפשרים יכולת פעולה הדדית של ציוד ותוכנות WAP עם טכנולוגיות רשת שונות, כגון GSM ו-IS-95 (הידוע גם בשם CDMA).

Wireless Application Environment (WAE) WAP protocol suite
Wireless Session Protocol (WSP)
Wireless Transaction Protocol (WTP)
Wireless Transport Layer Security (WTLS)
Wireless Datagram Protocol (WDP)
Any wireless data network

מרכיבי המחסנית:

  • סביבת היישום הסלולרי - Wireless Application Environment) WAE) היא המרכיב בתוכנת הטלפון שמאפשר להציג אתרי אינטרנט. ב-WAP האתרים נכתבים ב-WML - ראשי תיבות של Wireless Markup Language - שפה מבוססת XML, שתפקידה מקביל ל־HTML, אך עם יכולות מופחתות. הטכנולוגיה מאפשרת להוסיף לטלפון דפדפן זעיר ופשוט (יחסית לדפדפני אינטרנט המיועדים למחשבים רגילים) שמותאם למקלדת ולמסך המוגבלים של הטלפון.
    • בגרסת WAP 1.x התכנים המוצגים כללו טקסט וקישורים בלבד ללא יכולת להצגת אלמנטים גרפיים.
    • בגרסת WAP 2.0 נזנח ה- WML לטובת שפת ה- XHTML המאפשרת הצגת גרפיקה צבעונית ותכנים עשירים.
  • פרוטוקול ההודעות הסלולרי - Wireless Session Protocol) WSP) פותח/סוגר את הקישורים עם אתרים תומכי טכנולוגיית WAP.
  • פרוטוקול ההעברה הסלולרי - Wireless Transport Protocol) WTP) מוודא שכל חבילת מידע מגיעה למקומה הנכון.
  • אבטחת רובדי העברה סלולריים - Wireless Transport Layer Security) WTLS) מוודא כי הקבצים והנתונים שנשלחו או התקבלו אכן הגיעו ליעדם, מכיוון שהחיבור הסלולרי לאינטרנט הוא פחות מהימן מחיבור קווי.

חסרונות טכנולוגיית WAP[עריכת קוד מקור | עריכה]

לטכנולוגיית ה-WAP היו מספר מגבלות וחסרונות, מגבלות אלו מנעו עד היום פריצה וחדירה מסיבית יותר. להלן החסרונות העיקריים.

  • מסך קטן ומוגבל: מכשירי הטלפון שצצו בשוק הסלולרי בשנים האחרונות הציגו תפיסה של "קטן יותר - נוח יותר" מגמה שגרמה לייצור מכשירי טלפון זעירים בעלי מסכים קטנים.

עם המעבר לטלפונים התומכים ב-Wap נתקלו המשתמשים במסך קטן המציג מידע בכמות מוגבלת מאוד. כמו כן הדפדפנים ששולבו במכשירים הניידים מוגבלים מאוד ואינם מציגים גרפיקה, מנועי חיפוש ומנגנונים המוכרים לנו באתרי אינטרנט סטנדרטיים. משתמשים רבים שהופתעו לגלות כי האינטרנט הסלולרי אינו דומה כלל לאינטרנט המוכר מהמחשב האישי, ויתרו על השימוש ב-WAP.

  • צורך בפיתוח ייעודי: על מנת להציג את המידע הנמצא באתר האינטרנט בטלפון הסלולרי יש להתאימו לפורמט WAP, כלומר יש לשכפל תכנים ולבנות למעשה שני אתרים האחד מתאים לפורמט הסטנדרטי - HTML, השני מתאים לפורמט WAP.

מסיבות אלו, למרות יחסי הציבור המאסיביים שנעשו לטכנולוגיית ה-WAP החל משנת 2000, השימוש בו איננו נפוץ.

הצלחה ייחודית ביפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לשפת WML הפועלת מעל WAE, פיתחה דוקומו את שפת הסימון cHTML הפועלת מעל WWW ואיפשרה לספקי תוכן לכתוב יישומים שניתן לגבות עליהם כסף מהמנויים. בכך, סיפקה דוקומו "אינטרנט סלולרי אמיתי" תחת המותג i-mode. בשנת 2004 נאמד מספר ספקי התוכן של דוקומו ב-55,000.

WAP PUSH[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מהתקן של WAP המגדיר אופציית שליחת תכנים למכשיר קצה (בדומה לשליחת הודעות SMS) גם באופן לא-מחובר (connection-less).

בין היתר, התקן מגדיר דחיפת סוגי תכנים כגון: Service Indicator ו- Service Loader. פורמטים אלו מאפשרים שליחת קישור לאתרי אינטרנט. הם ניתנים להעברה באופן טקסטואלי או באופן בינארי (בתצורת WBXML) לצורך חיסכון במשאבים. לרוב, במכשיר היעד קיימת תיבת קישורים נכנסים, בדומה לתיבת הודעות נכנסות של SMS.

סוגי תכנים נוספים האפשריים לשליחה מפורטים בחלק הבא (אורכב 28.09.2005 בארכיון Wayback Machine) באתר WAP FORUM.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]