אינסולינומה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אינסולינומה
Pancreatic insulinoma (2).JPG

היסטופתולוגיה של גידול אינסולינומה
שם בלועזית Insulinoma
ICD-10
(אנגלית)
C25.4, D13.7
ICD-9
(אנגלית)
157.4, 211.7
ICD-O
(אנגלית)
Insulinoma
DiseasesDB
(אנגלית)
6830
eMedicine
(אנגלית)
med/2677 
MeSH
(אנגלית)
D007340

אִינְסוּלִינוֹמָה Insulinoma הינה גידול נדיר, אשר מפריש את הורמון האינסולין בכמות מוגברת. מקור הגידול כמעט תמיד מתאי בטא בלבלב. החולים סובלים מרמה נמוכה של גלוקוז בדם - היפוגליקמיה - תופעה אשר משתפרת בזמן אכילה.

האבחנה נעשית בדרך כלל על פי צרוף של רמה נמוכה של גלוקוז בדם יחד עם רמה גבוהה של אינסולין ושל פפטידים נוספים הקשורים לתהליך יצירת האינסולין, ויחד עם עדות לקיום גידול בלבלב, כגון באמצעות הדמיה רפואית.

הטיפול העיקרי הינו ניתוח.

שכיחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכיחות הגידול: בין 1 ל-4 חולים לכל מיליון איש בשנה.

ברוב המקרים הגידול קטן - פחות מ-2 ס"מ. השכיחות לממאירות (שליחת גרורות) בין 5% ל-30%.

כ-99% מהאינסולינומות מקורן בלבלב.

ב-5% מהמקרים החולים סובלים גם מגידולים בבלוטת הפאראתירואיד ובבלוטת יותרת המוח - תופעה רפואית הקרויה ניאופלזיה אנדוקרינית מרובה סוג 1 - ‎Multiple endocrine neoplasia type 1‏.

סימנים וסימפטומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ירידת רמת הגלוקוז בדם - היפוגליקמיה - המתבטאת בהתחלה בסימנים נוירולוגיים שונים כגון כאבי ראש, עייפות, ראייה כפולה או מטושטשת, הסימנים מוקלים בזמן אכילה.

במצבים חמורים יותר: הזעת יתר, רעד, הרגשת דפיקות-לב, חרדות, בחילות, התכווצויות ועד לתרדמת.

לעתים ניתן להבחין גם בעלייה רבה במשקל הגוף.

איבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש לחשוד במחלה זו למי שסובל מסימנים של היפוגליקמיה בזמן צום עם רמות גלוקוז בדם של פחות מ-45 מ"ג לדציליטר - ובתנאי שסימני ההיפוגליקמיה נעלמים עם מתן גלוקוז.

בבדיקות דם נוספות תימצא רמה גבוהה של אינסולין, של פרו-אינסולין (פפטיד ממנו נוצר האינסולין) ושל פפטיד-C (תוצר לואי בעת הפיכת פרו-אינסולין לאינסולין).

מבחן דיכוי אינסולין[עריכת קוד מקור | עריכה]

היפוגליקמיה גורמת לדיכוי בהפרשה תקינה של אינסולין, אך לא תגרום דיכוי בהפרשת אינסולין במצב של אינסולינומה.

מבחן דיכוי אינסולין הינו בדיקה רפואית, במהלכה החולה צם 72 שעות תחת השגחה רפואית, אך מותר לו לשתות משקאות נטולי קלוריות ונטולי קפאין. רמת הגלוקוז בדם נמדדת לעתים קרובות, עד אשר הרמה יורדת פחות מ-49 מ"ג לדציליטר או עד אשר מופעים סימנים קליניים של היפוגליקמיה, ואז נלקחים בדיקות דם של אינסולין, של פרו-אינסולין ושל פפטיד-C. רמת שלושת החומרים האלה תהיה גבוהה במצב של אינסולינומה.

הדמיה רפואית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לגלות את הגידול באמצעים בלתי פולשניים: אולטרה סאונד, טומוגרפיה ממוחשבת ודימות תהודה מגנטית, או באמצעים פולשניים: אנגיוגרפיה, ואף טכנולוגיות מתקדמות של מדידת רמת אינסולין המופרש לורידים מאזורים שונים של הלבלב.

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפול העיקרי הינו כריתת הגידול בניתוח שעלול להוביל לכריתת חלק מהלבלב. חולים שלא ניתן לנתח אותם, או עם גידולים שלא ניתן להסירם, יקבלו תרופות שחוסמות הפרשת אינסולין כגון diazoxide או somatostatin.

במקרה של גידול בעל אופי סרטני (גרורות) - תינתן כימותרפיה מתאימה.

רוב החולים עם אינסולינומה שפירה יכולים להרפא באמצעות ניתוח, אולם תופעות המחלה עלולות לחזור במקרה של גידולים מרובים. כ-2% מהחולים מפתחים סוכרת מסוג 1 לאחר הניתוח.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.