אינקובוס
ערך זה עוסק בשד. אם התכוונתם ללהקת פ'אנק מטאל ורוק אלטרנטיבי אמריקאית, ראו אינקיובס.
לפי אגדות מימי הביניים, האינקובוס (incubus, ברבים:אינקובי, מהפועל הלטיני incubo או incubare - אינקוּבַּאר, שמשמעו "השוכב מעל") הוא שד בעל דמות גברית, שמפתה נשים לשכב עמו, או לחליפין לאנוס אותן בשנתן. האינקובוס יכול לשכב עם נשים כדי לעבר אותן, כמו באגדה על מרלין, ויכול לעתים להביאן עד לתשישות או למוות.
לאינקובוס קיימת מקבילה ממין נקבה המכונה סוקובוס (Succubus).
תוכן עניינים |
מקורות [עריכה]
לפי מלאוס מלפיקרום (Malleus Maleficarum), או "פטיש המכשפות", הסוקובי אוספות את הזרע מהגברים איתן הן שוכבות, והאינקובי משתמשים בו להפרית נשים. ילדים שנולדו כתוצאה מכך אמורים להיות יותר רגישים להשפעת שדים.
דמויות דומות לאינקובי מוזכרות לראשונה ברשימת שמות המלכים השוּמרים ב"כתבי לברטו" משנת 2400 לפנה"ס. נמצאה טבלה ובה נמנים שמו של גילגמש ושמו של אביו המוזכר כשד לילוּ. נאמר כי לילוּ מטריד ומפתה נשים בשנתם, והוא אחד מארבעה שדים שהיו שייכים למעמד ערפדים או סוג של רוחות רפאים. ואילו לילית, מהמיתולוגיה היהודית האזוטרית, היא שדה נשית המטרידה גברים ומופיעה בחלומות ארוטיים שלהם.
אפשרות אחת למקור האגדות היא אולי כהסבר לחוויות כגון חלומות בהקיץ או שיתוק שינה. או כתירוץ לעוררות מינית לילית או לקרי לילה. אפשרות נוספת היא שחלק מהקורבנות לכאורה של האינקובי הן קורבנות תקיפה מינית של ממש, והאנסים או קרובי המשפחה ייחסו את מעשי אונס לשדים כדי להימלט מעונש, או כדי לשמור כבוד המשפחה. אפשרות נספת היא לשמור סוד כמו גילוי עריות או ניאוף על ידי התערבות של "רוחות".
מראה [עריכה]
בדומה לשדים, לא קיים תיאור מדויק ואחיד למראם של האינקובי. למרות זאת, לרוב הם מתוארים כדמונים שעירים ונמוכים, ולעתים ניתנים להם אף מאפיינים חיצוניים אחרים של שדים כמו כנפיים שדיות המזכירות כנפי עטלף, קרניים, עיני נחש, טלפיים וכדומה.
ראו גם [עריכה]
לקריאה נוספת [עריכה]
- Valerie I.J. Flint, The rise of magic in early medieval Europe, P.105
קישורים חיצוניים [עריכה]
