אינקיובס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אינקיובס
Incubus live 2007.jpg
חברי הלהקה
מידע כללי
מקור קלבסס, קליפורניה, ארצות הברית
שנות פעילות 1990—היום
סוגה פ'אנק מטאל, רוק אלטרנטיבי
חברת תקליטים סוני
אפיק
חברים
ברנדון בויד
מייק איינזיגר
ג'וזה פאסילאס
די.ג'יי קילמור
אלכס קטוניץ'
די.ג'יי לייף
בן קני

אינקיובס (Incubus) היא להקת פ'אנק מטאל ורוק אלטרנטיבי אמריקאית. החל מסוף שנות ה-90 זוכה הלהקה להצלחה גדולה בארצות הברית ובאירופה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוגו הלהקה

בשנת 1990 למדו ברנדון בויד, מייק איינזיגר והמתופף ג'וזה פאסילאס יחד בחטיבת הביניים. כבר בכתה ח' כשנפגשו החלו לנגן ביחד לעתים מזדמנות. בתיכון פגשו השלושה את אלכס קטוניץ'. ה"חבורה" החדשה (איינזיגר על הגיטרה, פאסילאס על התופים, קטוניץ' על הבס ובויד על המיקרופון), ניגנה בתחילה בשכונה ובמסיבות של חברים.

בשנת 1994, הקליטה הלהקה החדשה תקליט "דמו" ראשון. ה"דמו", Closet Cultivation,הוקלט בצורה עצמאית על ידי הלהקה לא יצר עניין מיוחד סביבם. בתחילת שנת 1995, הקליטה הלהקה "דמו" נוסף בשם Incubus, הפעם בצורה מעט יותר מקצועית. לקראת סוף אותה שנה יצא לאוויר העולם Fungus Amongus, אלבום האולפן המלא הראשון של הלהקה. האלבום כלל בעיקר שירים מההוצאות הקודמות של ההרכב. האלבום הוקלט אמנם באולפן מקצועי בסנטה מוניקה, אך הוא הופץ בתחילה על ידי חברת תקליטים עצמאית ורק בשנת 2001, עקב דרישת הקהל הוא הוצא מחדש לחנויות על ידי חברת סוני. בקרדיטים של האלבום מופיעים כינויים במקום שמותיהם האמיתיים של חברי הלהקה.

לאחר צאת Fungus Amongus, הצטרף ללהקה די.ג'יי לייף. הוא הביא למוזיקה של ההרכב פן חדש, היפ הופ, שהצטרף לפ'אנק ולמטאל שהיו קיימים אצל אינקיובס.

בתחילת 1997 הוציאה הלהקה EP בשם Enjoy Incubus, שכלל שישה שירים, ארבע הקלטות מחודשות מ-Fungus Amongus ושני שירים חדשים. בעטיפת האלבום הופיע לראשונה פרצופו המשופם של "צ'אק", שמופיע גם על עטיפת אלבומם הבא, S.C.I.E.N.C.E., ונחשב למעין סמל של הלהקה.

לאחר סיבוב הופעות עם קורן ותרומה לפסקול של הסרט ספון, התרכזה הלהקה בעיקר בהקלטות לאלבומה הבא. בספטמבר 1997 יצא לחנויות S.C.I.E.N.C.E, אלבום שנחשב עד היום בעיני מעריצים רבים לטוב שבאלבומי אינקיובס. מלבד להצלחה השיווקית שלו ולעובדה שהלהקה נחשפה לקהל יותר מאי פעם, נחשב S.C.I.E.N.C.E לאלבום שבו הגדירה הלהקה את הצליל שלה. הצליל באלבום היה פחות נסיוני מאשר בהוצאות הקודמות אך עדיין נשאר רועש מספיק ורחוק מספיק מהמיינסטרים, דברים שיפחתו בהדרגה בשנים הבאות.

בעקבות חילוקי דעות בינו לבין הלהקה, פוטר די.ג'יי לייף בתחילת שנת 1998. את מקומו של די.ג'יי לייף תפס בחור מוכשר בשם כריס קילמור (די.ג'יי קילמור). בקיץ אותה שנה הופיע הלהקה במספר פסטיבלי מוזיקה, ביניהם Ozzfest והואנס וארפד טור. לאחר סיבובים משותפים עם להקות רבות, במהלך 1998 ו1999, יצא באוקטובר 1999 האלבום הבא Make Yourself. האלבום שהופק על ידי סקוט ליט היה שקט יותר מקודמיו וקרוב יותר למיינסטרים. מספר שירים מהאלבום הפכו ללהיטים בתחנות הרדיו ובMTV ביניהם: Drive, Stellar, Pardon Me וClean. באותה שנה השתתף בויד באלבום המיוחד שהוציאו חברי להקת סנוט לזכר סולן הלהקה ליין סטרייט שנהרג בתאונת דרכים.

הלהקה לא נחה לרגע ובקיץ 2000 יצא EP נוסף When Incubus Attacks, שכלל מספר גרסאות אקוסטיות וגרסאות חיות לשירים מאלבומים קודמים וכן שיר חדש אחד בשם Crowded Elevator. באוקטובר 2001 יצא Morning View לחנויות. היה זה האלבום המלא הרביעי של הלהקה והוא המשיך את מגמת ההתקרבות למיינסטרים שהתחילה לקראת סוף העשור הקודם. הלהקה כבר לא הייתה הצלחה בקנה מידה אמריקאי בלבד, האלבום הביא ללהקה מעריצים רבים גם מאירופה ויפן.

באוקטובר 2002 פוטר אלכס קטוניץ' מהלהקה ואת מקומו תפס בן קני. האלבום הראשון עם קני על הבס נקרא A Crow Left of the Murder... והוא יצא בפברואר 2004. באלבום ישנה חזרה מסוימת לשורשים מהאלבומים המוקדמים של הלהקה.

אחר ציפייה ארוכה מצד המעריצים, יצא ב-28 בנובמבר 2006 אלבומה הששי של הלהקה , Light Grenades . הסינגל הראשון מהאלבום, Anna-Molly יצא לחנויות למשך יום אחד, ב-20 בספטמבר. הלהקה יצאה לסיבוב הופעות בתחילת 2007, במהלכו הופיעה בין השאר בהאנגר 11 בתל אביב לפני 3000 אנשים.

סגנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסגנון המוזיקלי של הלהקה השתנה לאורך השנים. אולם לאורך כל הקריירה ניתן לשמוע את השפעות הפ'אנק של רד הוט צ'ילי פפרז ופיית' נו מור. השפעות נוספות על הצליל של הלהקה באות מהגראנג' והמטאל, וכמו כן ערבוב הסגנונות של מיסטר באנגל שניתן לחוש בו בתקליטים המוקדמים של הלהקה. גם חברי הלהקה הביאו עימם סגנונות שונים ללהקה, קטוניץ' היה בצעירותו נגן ג'אז והדי.ג'יים (לייף וקילמור) הביאו השפעות מעולם ההיפ הופ.

חברי ההרכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ברנדון בויד - זמר
  • מייק איינזיגר - גיטרה
  • ג'וזה פאסילאס - תופים
  • בן קני - בס
  • די.ג'יי קילמור (כריס קילמור) - די.ג'יי (קלידים ב- "Light Grenades")

חברי הרכב לשעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אלכס קטוניץ' (שם במה דרק לנס) - בס
  • די.ג'יי לייף (גווין קופל) - די.ג'יי

אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]