אינקרנציה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תאולוגיה נוצרית
תומאס מאקווינס, מחשובי התאולוגים הנוצריים
פורטל נצרות
מושגים בנצרות
הבשורה (1430-1432), מאת פרה אנג'ליקו - רגע האינקרנציה בו רוח הקודש קורנת בדמות קרן אור על הבתולה, בעוד המלאך גבריאל מבשר את הדבר לבתולה
המזבח במערת הבשורה בזיליקת הבשורה בנצרת בו מופיעה הדיבור Verbum caro hic factum est (כאן היה הדבר לבשר)

אינקרנציהלטיניתincarnatio מהמילה incarnare‏, in משמעותו בתוך, caro משמעותו בשר, מתורגם כ"התגשמות", "התגלמות" או "התאנשות") הוא מונח תאולוגי נוצרי, הבא לתאר את התגשמותו בבשר ודם של הלוגוס ("הדבר"), כאשר נוצר דרך נס ברחמה של הבתולה עת התעברה מרוח הקודש. משמעותה של דוקטרינה זו היא איחודם של הטבע האנושי והטבע האלוהי בגופו האנושי של ישו.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

רעיון האינקרנציה אינו רעיון נוצרי מקורי. התגלמות אל בגוף אדם מופיעה במיתולוגיות שונות, החל במושג האווטאר ההודי, דרך המיתולגיות היווניות והרומיות אודות התגלמות אל בבשר ודם, כבן אנוש או בכעל חיים. (לדוגמה זאוס התגלם בגוף שור ופיתה את אירופה), אובידיוס במטמורפוזות תיאר עשרות מקרים של גלגולי צורה שעברו הדמויות בסיפוריו, ואף באיליאדה מסופר על אלים שלבשו דמות אדם וירדו לארץ למשל

"וַתֶרֶד מִמְּרוֹם פַּלַס-אַתֵינֵי .... נִגְלְתָה לוֹ אַךְ לְבַדּוֹ, וְאִישׁ מִבַּלְעָדָיו לֹא רָאָה.... עָנְתָה בַּת-צֵּאוֹס אוֹתוֹ, אַתֵינֵי חַכְלִילַת הָעַיִן"[1]

במיתולוגיות מופיע גם רעיון הולדה של ילד שאביו אל ואימו בת-אדם והתוצאה היא אל למחצה. עם זאת, הפירוש הנוצרי לאינקרנציה שונה במקצת, ובו הבן של בת-אדם ואל הוא אל של ממש בעצמו.

בנצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדיון בנושא התעורר כחלק מהדיון הכריסטולוגי בדבר מערכת היחסים בין האל האב, ה"בן" (ישו) ו"רוח הקודש" הנזכרים בברית החדשה. הוויכוחים והדיונים בעניין ניטשו במיוחד בשלוש מאות השנים הראשונות לקיומה של הנצרות, והיו מעורבים בהם יהודים ונוצרים, גנוסטים, אריאנים, חסידי אתנסיוס מאלכסנדריה ואחרים.

ההתגלמות היא הוראה תאולוגית יסודית של הזרם האורתודוקסי (הזרם הניקאי בנצרות), המבוססת על פירושו את הברית החדשה. על פי פרשנות זו, המבוססת על הפסוקים

"הדבר נהיה בשר וישכן בתוכנו ונחזה כבודו ככבוד בן יחיד לאביו רב-חסד ואמת"[2]

הבשורה על-פי יוחנן, פרק א. פסוק 14

"ויען כי הילדים כ(ו)לם יחד(י)ו בשר ודם אף-הוא לבש בשר ודם כמוהם"

האיגרת אל העברים פרק ב' פסוק 14

ההתגלמות מייצגת את האמונה כי ישו, אחד ממרכיבי השילוש הקדוש, הוא התגשמות של אלוהים שירד מהשמיים, התגלם בגוף אנושי (בבשר) והפך לאדם ואל כאחד אף כי הופיע כאדם.

ההגדרה המסורתית של התגלמות טוענת כי הטבע האלוהי של הבן הצטרף, אך לא התערב עם הטבע האנושי של אדם אחד אלוהי, הוא ישו המושיע, שהיה הן אלוהי והן אנושי. התייחסויות שונות לנושא (למשל אצל האביונים וכן בבשורה על פי העברים המוזכרת אצל הירונימוס) הוצעו במשך מאות בשנים אבל נדחו על ידי הזרם הנוצרי המרכזי. רעיון זה בא לידי ביטוי בתפילת אני מאמין, כפי שהתגבשה בועידת ניקיאה:

"אני מאמין...באדון אחד, ישוע המשיח, בן יחיד לאלוהים, אשר נולד מן האב לפני כל הדורות. אל מאל, אור מאור, אל אמת מאל אמת. לא נברא כי אם מולד; עצמו עצם האב ועל ידו נעשה הכל..."

נוצרים-יהודים ראו בקבלת האינקרנציה על ידי הממסד הנוצרי משום הפרה של עשרת הדברות ועבירה על הדיבר "לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי".

על המזבח במערת הבשורה שבבזיליקת הבשורה בנצרת, חקוקה הכתובת "Verbum caro hic factum est" (כאן היה הדבר לבשר) לציון המקום בו, על פי המסורת הקתולית, התרחשה ההתגלמות, שכן זה המקום בו ניתנה הבשורה למרים[3]. הפסוק הכתוב המקורי בחזון יוחנן הוא "Et Verbum caro factum est, et habitavit in nobis" (כאן היה הדבר לבשר וישכון בקרבנו). התוספת "HIC" באה לסמן כי כאן בדיוק התרחש האירוע.

בעולם הנוצרי ההתגלמות מונצחת ונחגגת בכל שנה בחג המולד וניתן ליחסה גם לחג הבשורה.

תפילת אנגלוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפילת אנגלוס (הקרויה על שם המילה הראשונה בפסוק: "מלאך אדוני בישר למרים והיא הרתה לרוח הקודש, שלום לך מרים" ("Angelus Domini nuntiavit Mariæ Et concepit de Spiritu Sancto, Ave Maria") היא תפילה נוצרית הנאמרת שלוש פעמים ביום לציון האינקרנציה. בתפילה מוזכרת הבשורה שבישר המלאך גבריאל למריה כי תלד את ישו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תרגום דוד פרישמן
  2. ^ המילה "דבר" מפורשת כדבר אלוהים או הלוגוס.
  3. ^ במקומות אחרים בבזיליקה, ובין היתר גם על החזית המערבית, המילה "HIC" אינה מופיעה.