איסור ערלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איסור ערלה
(מקורות עיקריים)
מקרא ספר ויקרא פרק יט
משנה מסכת ערלה
תלמוד ירושלמי מסכת ערלה
משנה תורה לרמב"ם ספר זרעים, הלכות מעשר שני ונטע רבעי, פרק י
שולחן ערוך יורה דעה סימן רצ"ה ס"ט
ספרי מניין המצוות ספר החינוך מצווה רמו

בהלכה, איסור ערלה הוא מצוות לא תעשה האוסרת לאכול את פירות העצים בשלוש השנים הראשונות לנטיעתם. מקור המצווה בויקרא יט, כג, "וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ, וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ, אֶת פִּרְיוֹ; שָׁלֹשׁ שָׁנִים, יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל".

אולם, שלוש השנים הללו נמנות לפי שנות העולם ולא שנות הפרי - כלומר אחרי שממתינים שבועיים לקליטת הנטיעה בקרקע. ועוד 30 יום נוספים או יותר ומגיע ראש השנה, הרי שמונים כבר שנה אחת ובראש השנה הבא ימנו שנתיים וכן הלאה. כך יוצא שדי בשנתיים ו-44 יום כדי להגיע בראש השנה השלישי, לשלוש שנים.

הפירות מפסיקים להיות אסורים מדין ערלה רק בטו' בשבט שאחרי השנה השלישית שאז מסתיימות שנות הערלה ומאז במשך שנה יש להן דין של נטע רבעי.

פירוש המילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש ממדקדקי העברית שפירשו כי כל דבר שהוא מיותר וגם יסתיר תחתיו דבר הכרחי יקרא בשם ערלה.‏[1]

חלות האיסור[עריכת קוד מקור | עריכה]

איסור ערלה חל רק על הפירות של עצי מאכל, ולא על חלקים מהעץ שאינם ראויים לאכילה. בשלוש השנים הללו הפירות אסורים לחלוטין ונאסר ליהנות מהם. בסיום שנים אלו חל על הפירות דין נטע רבעי.

לדעת חז"ל, איסור ערלה חמור עד שאפילו בגד שנצבע בקליפי פירות ערלה "ידלק" (דהיינו ישרפו אותו), מטעם שאיסור ערלה אסור בהנאה.‏[2]

בחוצה לארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערלה היא מהמצוות התלויות בארץ, אך בניגוד לשאר מצוות אלו, אף שהיא תלויה בארץ ישראל, היא נוהגת גם בחוץ לארץ‏[3] (בהקלות מסוימות). דין זה הוא הלכה למשה מסיני. ואילו לדעת רבי אליעזר בן הורקנוס, אין איסור ערלה בחוצה לארץ כלל -ואף ודאי ערלה מותרת גם באכילה וגם בהנאה‏[4]

אולם, בסגנון המשנה מבואר שרק במקרה של "ספק" ערלה בחוצה לארץ, רשאי איש ישראלי ליהנות מפירות שדה ערלה -ורק בתנאי שלא יראה בעיניו שלקטו מהשדה פירות הללו.‏[5]

לדעת הספרא, ההלכה קובעת כי איסור ערלה נוהג גם בחוצה לארץ.‏[6] ובסגנון התלמוד ירושלמי, פירות שהן ודאי ערלה אסורות בחוצה לארץ מטעם הלכה למשה מסיני[7].

ספק ערלה בחוצה לארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

תלמוד הירושלמי קובעת כי ספק ערלה בחוצה לארץ מותר.‏[8] אולם, לפי המובא בתלמוד בבלי, התנא רבי יוחנן החמיר לחלוטין באיסור ספק ערלה בחוצה לארץ. כפי תשובה ששלח אל רב יהודה הורה בחריפות:

Cquote2.svg

סתום ספיקא, ואבד ודאה, והכרז על פירותיהן שטעונים גניזה. וכל האומר אין ערלה בחוצה לארץ לא יהא לו נין ונכד משליך חבל בגורל בקהל השם

Cquote3.svg
– מסכת קידושין, דף לט עמוד א

תוצאות וותרנות על האיסור[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדעת חז"ל, בחג העצרת נידונין בני ישראל אם שמרו איסור ערלה כפי שורת הדין‏[9] וכפי המובא בספר הזוהר, קיים ממונה שמימי בשם "גזר דינא" לפרוע ממרפי שמירת האיסור כפי הדרוש‏[10]


במה נוהג איסור ערלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איסור ערלה נוהג רק בעץ ולא בירק כמו שכתוב "ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו", ומכאן למדנו שאינו נוהג בירק. נתנו הגדרות שונות על מנת להגדיר את ההבדל בין ירק לאילן, כיום מקובל להגדיר שאילן הוא צמח רב שנתי וירק הוא חד שנתי‏[11] מהפסוק הנ"ל ונטעתם כל עץ מאכל למדנו שדווקא עץ מאכל חייב בערלה ואין חייב בערלה עץ סרק‏[12] מכיוון שאיסור ערלה הינו איסור הנאה לכן אסור לעשות קומפוסט (זבל אורגני) מפירות ערלה‏[13]

טעמי האיסור לפי הקבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי דעת בעל התניא איסור ערלה היא משלש קליפות הטמאות לגמרי שאין להם עלייה לקדושה לעולם.‏[14] בתורת הגימטריא של רבי יעקב אבוחצירא, האיסור של ערלה שייכת לחלקו של הנחש הקדמוני[15]

המקובל רבי יוסף ג'יקטיליה האריך בספרו שערי אורה לתת טעם קבלי לאיסור אכילת פרי ערלה וקושרו לעניין חטא עץ הדעת; "נחש הקדמוני, הנמשך מכוח לבן הארמי, הטיל פגם בלבנה על ידי אדם הראשון שלא היה יכול להמתין שעה אחת ..ואכל מן העץ בהיותו טוב ורע ולא המתין לו עד שלקח חלקו במקומו הדבר הנקרא ערלה ..אילו המתין אדם הראשון לחתוך הערלה לא היה עץ הדעת טוב ורע אלא טוב לבד, אבל בשעה שאכל ממנו היה טוב ורע. אשרי המבין הסוד הגדול הזה כי ממנו יבין סוד לב"ן ולבנ"ה ראש וסוף וממנו יבין סוד לב"ן הארמי אשר ממנו נולד פגימת הלבנה -והוא הגורם" (שערי אורה לרבי יוסף ג'יקטיליה)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מלבי"ם לספר דברים ל,יא
  2. ^ ערלה ג,א
  3. ^ משנה בתלמוד ירושלמי, מסכת קידושין פרק א הלכה ח
  4. ^ תוספתא, ערלה א ח (רבי אליעזר ברבי יוסי אומר משום רבי יוסי בן דורמסקית שאמר משם רבי יוחנן בן נורי שאמר משם רבי אליעזר הגדול). פירוש "מנחת ביכורים" שם
  5. ^ משנה, ערלה ג ט
  6. ^ ספרא לויקרא כג,יד
  7. ^ משנה בתלמוד ירושלמי, מסכת קידושין פרק א הלכה ח
  8. ^ ירושלמי, ערלה כ.
  9. ^ זוהר חדש כרך י"ז (בדפוס עם פירוש הסולם), דף קצ
  10. ^ זהר לפרשת פקודי, דף רסו עמוד ב
  11. ^ ראה הלכות הארץ, מכון התורה והארץ, הלכות ערלה ורבעי עמוד 34 .
  12. ^ ראה ירושלמי ערלה פ"א ה"א.
  13. ^ http://www.toraland.org.il/%D7%9E%D7%90%D7%92%D7%A8-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2/%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%9A/%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%9A-91.aspx
  14. ^ ספר התניא דף מו עמוד ב (בהגהה). ובספר קהילת יעקב (ערך "ערלה")עניין ערלה הוא "יסוד דקליפה" (ערלה גימטריא יסוד קליפה)
  15. ^ עין ריש למד הה סופי תיבות המלוי גימטריא נחש (עם הכולל) לרמז כי הערלה היא חלק הנחש - ספר מחשוף הלבן לספר ויקרא יח א

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.