איסור ערלה
| איסור ערלה (מקורות עיקריים) |
|
|---|---|
| מקרא | ספר ויקרא פרט יט |
| משנה | מסכת ערלה |
| תלמוד ירושלמי | מסכת ערלה |
| משנה תורה לרמב"ם | ספר זרעים, הלכות מעשר שני ונטע רבעי, פרק י |
| שולחן ערוך | יורה דעה סימן רצ"ה ס"ט |
| ספרי מניין המצוות | ספר החינוך מצווה קמו |
בהלכה, איסור ערלה הוא מצוות לא תעשה האוסרת לאכול את פירות העצים בשלוש השנים הראשונות לנטיעתם. מקור המצווה בויקרא יט, כג, "וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ, וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ, אֶת פִּרְיוֹ; שָׁלֹשׁ שָׁנִים, יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל".
אולם, שלוש השנים הללו נמנות לפי שנות העולם ולא שנות הפרי - כלומר אחרי שממתינים שבועיים לקליטת הנטיעה בקרקע. ועוד 30 יום נוספים או יותר ומגיע ראש השנה, הרי שמונים כבר שנה אחת ובראש השנה הבא ימנו שנתיים וכן הלאה. כך יוצא שדי בשנתיים ו-44 יום כדי להגיע בראש השנה השלישי, לשלוש שנים.
מראש השנה, לאחר שלוש שנים אלו, הפרות כבר אינן ערלה, אך אז יש להן דין של נטע רבעי.
תוכן עניינים |
[עריכה] פירוש המילה
יש ממדקדקי העברית שפירשו כי כל דבר שהוא מיותר וגם יסתיר תחתיו דבר הכרחי יקרא בשם ערלה.[1]
[עריכה] חלות האיסור
איסור עורלה חל רק על הפירות של עצי מאכל, ולא על חלקים מהעץ שאינם ראויים לאכילה. בשלוש השנים הללו הפירות אסורים לחלוטין ונאסר ליהנות מהם. בסיום שנים אלו חל על הפירות דין נטע רבעי. ישנם פירות שאין בהם חשש ערלה. עץ התמר, לדוגמה, אינו מניב פירות בשלוש השנים הראשונות.
לדעת חז"ל, איסור ערלה חמור עד שאפילו בגד שנצבע בקליפי פירות ערלה "ידלק" (היינו ישרפו אותה), מטעם שאיסור ערלה אסור בהנאה.[2]
[עריכה] בחוצה לארץ
עורלה היא מהמצוות התלויות בארץ, אך בניגוד לשאר מצוות אלו, היא המצווה היחידה שאף שהיא תלויה בארץ ישראל, היא נוהגת גם בחוץ לארץ[3] (בהקלות מסוימות). דין זה הוא הלכה למשה מסיני. אילו לדעת רבי אליעזר בן הורקנוס, אין איסור ערלה בחוצה לארץ כלל -ואף ודאי ערלה מותרת גם באכילה וגם בהנאה[4]
אולם, בסגנון המשנה מבואר שרק במקרה של "ספק" ערלה בחוצה לארץ, רשאי איש ישראלי ליהנות מפירות שדה ערלה -ורק בתנאי שלא יראה בעיניו שלקטו מהשדה פירות הללו.[5]
לדעת הספרא, ההלכה קובעת כי איסור ערלה נוהג גם בחוצה לארץ.[6] ובסגנון התלמוד ירושלמי, פירות שהן ודאי ערלה אסורות בחוצה לארץ מטעם הלכה למשה מסיני[7].
[עריכה] ספק ערלה בחוצה לארץ
תלמוד הירושלמי קובעת כי ספק ערלה בחוצה לארץ מותר.[8] אולם, לפי המובא בתלמוד בבלי, התנא רבי יוחנן החמיר לחלוטין באיסור ספק ערלה בחוצה לארץ. כפי תשובה ששלח אל רב יהודה הורה בחריפות:
 |
סתום ספיקא, ואבד ודאה, והכרז על פירותיהן שטעונים גניזה. וכל האומר אין ערלה בחוצה לארץ לא יהא לו נין ונכד משליך חבל בגורל בקהל השם |
 |
| – מסכת קידושין, דף לט עמוד א | ||
[עריכה] תוצאות וותרנות על האיסור
לדעת חז"ל, בחג העצרת נידנין בני ישראל אם שמרו איסור ערלה כפי שורת הדין[9] וכפי המובא בספר הזוהר, קיים ממונה שמימי בשם "גזר דינא" לפרוע ממרפי שמירת האיסור כפי הדרוש[10]
[עריכה] טעמי האיסור
לפי דעת בעל התניא איסור ערלה היא משלש קליפות הטמאות לגמרי שאין להם עלייה לקדושה לעולם.[11] בתורת הגימטריא של רבי יעקב אבוחצירא, האיסור של ערלה שייכת לחלקו של הנחש הקדמוני[12]
המקובל רבי יוסף ג'יקטיליה האריך בספרו שערי אורה לתת טעם קבלי לאיסור אכילת פרי ערלה וקושרו לעניין חטא עץ הדעת; "נחש הקדמוני, הנמשך מכוח לבן הארמי, הטיל פגם בלבנה על ידי אדם הראשון שלא היה יכול להמתין שעה אחת ..ואכל מן העץ בהיותו טוב ורע ולא המתין לו עד שלקח חלקו במקומו הדבר הנקרא ערלה ..אילו המתין אדם הראשון לחתוך הערלה לא היה עץ הדעת טוב ורע אלא טוב לבד, אבל בשעה שאכל ממנו היה טוב ורע. אשרי המבין הסוד הגדול הזה כי ממנו יבין סוד לב"ן ולבנ"ה ראש וסוף וממנו יבין סוד לב"ן הארמי אשר ממנו נולד פגימת הלבנה -והוא הגורם" (שערי אורה לרבי יוסף ג'יקטיליה)
[עריכה] הערות שוליים
- ^ מלבי"ם לספר דברים ל,יא
- ^ ערלה ג,א
- ^ משנה בתלמוד ירושלמי, מסכת קידושין פרק א הלכה ח
- ^ תוספתא, ערלה א ח (רבי אליעזר ברבי יוסי אומר משום רבי יוסי בן דורמסקית שאמר משם רבי יוחנן בן נורי שאמר משם רבי אליעזר הגדול). פירוש "מנחת ביכורים" שם
- ^ משנה, ערלה ג ט
- ^ ספרא לויקרא כג,יד
- ^ משנה בתלמוד ירושלמי, מסכת קידושין פרק א הלכה ח
- ^ ירושלמי, ערלה כ.
- ^ זוהר חדש כרך י"ז (בדפוס עם פירוש הסולם), דף קצ
- ^ זהר לפרשת פקודי, דף רסו עמוד ב
- ^ ספר התניא דף מו עמוד ב (בהגהה). ובספר קהילת יעקב (ערך "ערלה")עניין ערלה הוא "יסוד דקליפה" (ערלה גימטריא יסוד קליפה)
- ^ עין ריש למד הה סופי תיבות המלוי גימטריא נחש (עם הכולל) לרמז כי הערלה היא חלק הנחש - ספר מחשוף הלבן לספר ויקרא יח א
| כשרות | ||
|---|---|---|
| כשרות הבשר |
אבר מן החי, טרפה, גיד הנשה, בעלי חיים טמאים, זרוע,לחיים וקיבה, חֵלֶב, שחיטה, הכשרת בשר, בשר שנתעלם מן העין |
|
| מצוות התלויות בארץ |
טבל, תרומות ומעשרות, הפרשת חלה, איסור חדש, איסור ערלה, נטע רבעי, כלאי הכרם, שמיטה |
|
| מאכלי נוכרים | ||
| איסורים נוספים | ||
| דינים כלליים | ||
| כשרות בעת החדשה | ||
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקת הלכה
