איסידור וורובקייביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איסידור וורובקייביץ', ציור דיוקן משנת 1881 מאת יוזף מוקאז'ובסקי

איסידור ווֹרוֹבּקייביץ' או סידיר איוואנוביץ' ווֹרוֹבּקייביץ'אוקראינית: Сидір Іванович Воробкевич, ברומנית: Isidor Vorobchievici,‏ 6 במאי 1836 צ'רנוביץ18 בספטמבר 1903 צ'רנוביץ) היה כומר, מורה, סופר, מלחין, מנצח מקהלה, וחוקר פולקלור אוקראיני מבוקובינה, כתב בשפות אוקראינית (רוטנית), רומנית וגרמנית. איוואן פרנקו כינה אותו "העפרוני הראשון של הספרות האוקראינית".

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

איסידור, סידור או סידיר וורובקייביץ' נולד בצ'רנוביץ, בחבל בוקובינה, אז אזור בחסות הקיסרית האוסטרית, במשפחה של מורה לתאולוגיה בשם איוואן ורבובקייביץ'. מפני שבגיל 4 התייתם מאמו ובגיל 10 גם מאביו עבר וורובקייביץ' לחסות סביו מצד האב בעיירה קיצמן. סבו, הפרוטופופ מיכאילו ורובקייביץ' לימד אותו לקרוא וסיפר לו מעשיות רבות מתולדות אוקראינה והקוזקים, על דמויות שנחשבו לגבורים לאומים כמו ראשי הקוזקים זליזניאק ואיוואן גונטה. סבתו, פרסקיבה טיפחה בו את האהבה לאוצרות הפולקלור המקומי.

בגיל 5 הילד ניגן היטב בכינור. הוא למד עד שנת 1848 בבית ספר עממי גרמני ואחר כך עד שנת 1857 בגימנסיה בעיר הולדתו. מילדותו נמשך למוזיקה, ספרות וציור, אך נשלח בסופו של דבר ללמוד בסמינר התאולוגי בצ'רנוביץ. לפני סיום הלימודים, התחתן עם בתו של בית הספר מסירט, לאונטינה בנדבסקיה. אחרי סיום הסמינר בשנת 1861 נשלח יחד עם אשתו לנהל קהילה אורתודוקסית בכמה יישובים בגבעות של דרום בוקובינה, כמו דוידני (1861–1865) ורושי-מולדוביצה (Ruşii-Moldoviţa) (באוקראינית - רוסקה - מולדוביציה).

בעת חייו בכפרים התוודע לפולקלור המקומי של הרוטנים והרומנים, קרא רבות מיצירות הסופרים האוקראינים באוקראינית ורוסית - במיוחד של טאראס שבצ'נקו, ג. קוויטקה-אוסנוביאננקו, מ. ששקביץ', מרקו וובצ'וק, ניקולאי גוגול.

החל משנת 1863 פרסם תכופות בכתבי עת רוטנים כמו "פרבדה", "זורה", וצ'ורניצי" ואחרים. בנובמבר 1867 חזר לגור בצ'רנוביץ והתמנה למורה לפיתוח קול בסמינר התאולוגי ובגימנסיה בעיר. מפני שהרגיש שחסר לו הרבה ידע תאורטי בתחום המוזיקה נסע ללמד בשנת 1867 בקונסרבטוריון בפראג ולאחר מכן בשנים 18681869 באקדמיה למוזיקה בווינה, אצל פרנץ קרן - הרמוניה), ואצל בנדיקט ראנדהרטינגר - ניצוח מקהלות ומוזיקה כנסייתית ביזנטית.

המשך פעילותו המוזיקלית והפדגוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשובו לצ'רנוביץ' בשנת 1869 לימד מוזיקה מקהלתית בסמינר התאולוגי, בסמינר למורים ולזמרים כנסייתיים ובבית הספר הריאלי היווני-קתולי. אחרי הקמת אוניברסיטת צ'רנוביץ בשנת 1875 התמנה בה לפרופסור לתאולוגיה. בשנת 1897 נבחר לחבר המועצה המאזורית של בתי הספר בבוקובינה, במקום הרומני יואן פון אונצ'ול, שנפטר, והפך כך לאוקראיני הראשון שנבחר בפורום זה. איסידור וורובקייביץ' הצטיין בפעילותו הפדגוגית המוזיקלית. הוא ערך מספר ספרי לימוד בשפות גרמנית, אוקראינית ורומנית, ביניהם ספר לימוד להרמוניה (Lehrbuch für Musikharmonie), ספר לתאוריה הכללית של המוזיקה (Allgemeines Musiklehrbuch), והוציא לאור אנטולוגיות של שירים רוטניים, רומנים ויהודים מהמורשת העממית הבוקובינית (שירתנו העממית 1870, „פרחים מבוקובינה” 1865). הוא התכתב עם יוהנס ברהמס וכתב סדרת מאמרים "מלחינינו", בין השאר על מיכאיל גלינקה.

וורובקייביץ' היה המחבר הראשון של ספר לימוד להרמוניה בשפה הרומנית. הוא תרם תרומות מהותיות לקידום השירה המקהלתית בבוקובינה. עם תלמידיו נמנו צ'יפריאן פורומבסקו, אוסביה מנדיצ'בסקי, טודור פלונדור ואחרים. הוא הלחין מוזיקה כנסייתית ומוזיקה קולית חילונית לקול ופסנתר. בין שיריו בהשראת פולקלור רומני ניתן לציין את: Cobzarul”, „Bucovină, ţară dulce”, „Când Moldova purta jugul”, „Cântă cucul pe fântână” ("נגן הקובזה", "בוקובינה, ארץ מתוקה", "כשמולדובה נשאה בעול", "הקוקייה מזמרת").

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Zeno Vancea - „Creația muzicală românească, sec. XIX-XX”, vol.1, Editura Muzicală, București 1968

(זנו ואנצ'ה - היצירה המוזיקלית הרומנית במאה ה-19–20 כרך א)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

(לוח השנה הלאומי, מאי 2006, הספרייה הלאומית של רפובליקה מולדובה, קישינב)