איסר זלמן מלצר

איסר זלמן מלצר
תאריך לידה	ה' באדר תר"ל (1870)
תאריך פטירה	י' בכסלו תשי"ד (1953)
השתייכות	מתנגדים
נושאים שבהם עסק	תלמוד, מדרשים, מוסר, הלכה
רבותיו	הנצי"ב מוולוז'ין והרב חיים סולובייצ'יק
תלמידיו	הרבנים אלעזר מנחם מן שך, שלמה זלמן אוירבך, יוסף אליהו הנקין

הרב איסר זלמן מֶלְצֶר (ה' באדר תר"ל, 1870 – י' בכסלו תשי"ד, 17 בנובמבר 1953) היה רב, ראש ישיבה ופוסק, יושב ראש מועצת גדולי התורה.

קורות חייו

צעירותו

נולד בעיר מיר שבאימפריה הרוסית (כיום בבלארוס), לרב ברוך פרץ, ולמירל שהייתה ממשפחת הוטנר. בן עשר התחיל ללמוד אצל רב העיר מיר, הרב יום טוב ליפמן, בעל "מלבושי יום טוב", שגידלו בביתו. בהמשך למד בישיבת מיר.

בן 14, בשנת תרמ"ד (1884), התחיל לימודיו בישיבת וולוז'ין, בראשותם של הנצי"ב ורבי חיים סולובייצ'יק ושהה שם שבע שנים. בין השאר היה חברו של הרב זליג ראובן בנגיס. בהיותו תלמיד שם היה גם פעיל בתנועה סודית של חובבי ציון בשם "נס ציונה", ויחד עם גיסו רבי משה מרדכי אפשטיין היה ממיסדי חדרה, בה קנה חלקת קרקע, ונטע פרדסי אתרוגים.

נישואיו

כאשר שרגא פייבל פרנק - הגביר מאלקסוט פרברה של קובנה - נפטר, ביקשה גולדה - אלמנתו - למלא את צוואתו, ולהשיא את בנותיהן לתלמידי חכמים מובהקים. היא נסעה לישיבת וולוז'ין כדי למצוא שידוך לבתה הראשונה, ושם ראש הישיבה - הרב נפתלי צבי יהודה ברלין התלבט בין הרב משה מרדכי אפשטיין, ובין הרב איסר זלמן מלצר. היא הזמינה את גיסה - הבעל של אחותה - לבחון את שניהם, אך הוא התקשה להכריע. כאשר נסעו היא, גיסה ושני התלמידים לרב יצחק אלחנן ספקטור בקובנה התקשה גם הוא לבחור בין שניהם. לבסוף הוא שאל אם יש לה בבית בת נוספת הצריכה להנשא, ואכן בשנת תרנ"ב (1892), הבת חיה מנוחה נישאה עם הרב משה מרדכי אפשטיין, והבת בילא הינדא נישאה עם הרב איסר זלמן מלצר.

ישיבת סלובודקה וישיבת סלוצק

בעקבות נישואיו, הושפע הרב מלצר מתנועת המוסר שחותנו וגיסו היו מקורבים אליה ואל מנהיגה רבי ישראל מסלנט. הוא היה תלמידו של רבי נתן צבי פינקל, הסבא מסלובודקה, והתמנה לראש ישיבה בסלובודקה בשנים תרנ"ד-תרנ"ז (1894 - 1897) כבר בהיותו בן 24.

בשנת תרנ"ז נשלח הרב מלצר על ידי רבו הסבא מסלובודקה, בראש חבורה של 14 תלמידים לסלוצק לייסד שם ישיבה, בברכת רבה של העיר, רבי יעקב דוד וילבסקי (הרידב"ז). לאחר שעבר הרידב"ז לשיקאגו שבארצות הברית (ומאוחר יותר לצפת שבארץ ישראל), נתמנה הרב מלצר לרבה של סלוצק בשנת תרס"ג (1903), ושימש בכהונה זו עשרים שנים. לאחר עליית המשטר הסובייטי בברית המועצות סבל הרב מלצר רדיפות ונאסר מספר פעמים. בשל כך, נמלט בשנת תרפ"ג (1923) על נפשו לקלצק שבפולין, שם שימש כראש ישיבת סלוצק הגולה - "עץ חיים", יחד עם חתנו, הרב אהרן קוטלר, ותלמידו הקרוב חתן אחותו, הרב אלעזר מנחם מן שך.

עלייתו לארץ ישראל

בשנת 1925 נתמנה לראש ישיבת עץ חיים בירושלים, שם כיהן עד יום מותו.

הצטרף לאגודת ישראל מיום היווסדה. השתתף בכל שלשת הקונגרסים העולמיים שלה, ובשנותיו האחרונות אף כיהן בתור יו"ר של "מועצת גדולי התורה", עד פטירתו. החזיק בעמדה חיובית לגבי מדינת ישראל העתידית, והמריץ את אנשי האגודה לפעולות ממשיות למען ישוב ארץ ישראל, היה ממייסדי "ועד הישיבות" בוילנה, יחד עם ה"חפץ חיים" ורבי חיים עוזר גרודזנסקי.

היה ידידו וחבירו הקרוב של הראי"ה קוק, אותו כינה בתואר "שר התורה", והירבה לפקוד אותו ולשהות במחיצתו. למרות דעתו החיובית יחסית על רבני הציונות, נחשב לדמות תורנית מוערכת אצל החרדים ולאחד מגדולי הדור במאה העשרים.

על שמו רחובות בבני ברק, בירושלים (רחוב אבן האזל, על שם ספרו) וברחובות (רחוב הרא"ז, ראשי תיבות רבי איסר זלמן), שבה כיהן בנו הרב צבי יהודה כרב ראשי.

חיבוריו

חיבוריו התורניים שפרסמו אותו בעולם הישיבות היו פירושו אבן האזל (בשבעה כרכים) על הרמב"ם והגהות וביאורים לחידושי הרמב"ן על התלמוד הבבלי. בהקדמה לספרו הוא מודה לאשתו בילא-הינדא על עזרתה בהעתקת כתב היד שלו והכנתו לדפוס, ומקובל לומר כי אשתו סייעה בידו בדרבון ובעידוד ולא רק סיוע טכני בהעתקה. זכה פעמיים בפרס הרב קוק לספרות תורנית עליו התבטא שקבלו כדי להעלות את חשיבות הפרס כדי שאברכים צערים יתאמצו יותר כדי לזכות בו. הכרך האחרון של אבן האזל על סדרי הרמב"ם נשים וקדושה, יצא לאור לאחר פטירתו, ובראש הספר מתנוססת הקדמתו של הרב אלעזר מנחם שך תלמידו וחתן אחותו.

משפחתו

• בתו חיה פייגא, אשתו של הרב אהרן קוטלר, ראש ישיבת קלצק בליטא ומייסד ישיבת לייקווד ארצות הברית, וגדול רבני אמריקה לאחר השואה
• בנו, הרב צבי יהודה מלצר רבה של רחובות ומייסד "ישיבת הדרום", חותנו של הרב יהודה עמיטל, והוגה הרעיון של "ישיבה צבאית".
• בנו, המחנך ופרשן התנ"ך פיבל מלצר, מנהל בית הספר "רוחמה", מרצה השיעור היומי בתנ"ך ב"קול ירושלים", חבר מערכת דעת מקרא וממייסדיה, ומחבר הפירוש למגילת רות במסגרתה.
• חתנו, הרב יצחק בן מנחם (פצ'ינר), אב"ד פתח תקוה, ודיין בבית הדין הגדול.
• הרב אלעזר מנחם מן שך, ראש ישיבת פוניבז' ומנהיג הציבור החרדי-ליטאי, היה נשוי לגוטיל, בתה של אחותו פרומא רבקה.
• הרב שניאור קוטלר ראש ישיבת לייקווד
• הרב יהודה עמיטל, ראש ישיבת הר עציון, היה נשוי לבתו של הרב צבי יהודה מלצר.
• הרב אביעזר פילץ, ראש ישיבת תושיה תפרח, חתנו של הרב יצחק מאיר בן מנחם (פצ'ינר)

תלמידיו

• הרב אלעזר מנחם מן שך, ראש ישיבת פוניבז' ממנהיגי הציבור החרדי-ליטאי (היה נשוי לאחייניתו).
• הרב שלמה זלמן אוירבך, ראש ישיבת קול תורה
• הרב שלמה גורן, הרב הראשי לישראל
• הרב יוסף אליהו הנקין, מנהיג רוחני של יהדות ארצות הברית, וראש ארגון הצדקה "עזרת תורה".
• הרב אברהם יעקב זלזניק, ראש ישיבת עץ חיים.
• הרב אברהם שפירא, הרב הראשי לישראל.
• הרב משה פיינשטיין מתקופת סלוצק
• הרב יחיאל מיכל פיינשטיין, חתנו של רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק מבריסק
• הרב יעקב ניסן רוזנטל, אב"ד חיפה
• הרב ישראל יעקב פישר ראב"ד העדה החרדית
• הרב חיים יעקב גולדוויכט ראש ישיבת כרם ביבנה
• הרב שמעון דב זלזניק מראשי ישיבת שעלבים

לקריאה נוספת

• הרב ידעאל מלצר, בדרך עץ החיים, ירושלים תשס"ו
• עמיחי ישראל כנרתי, אז נדברו יראי ה', על קשרי הידידות בין הגרא"ז מלצר לרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה) יו"ל על ידי ארגון אור האורות, תשס"ח.

קישורים חיצוניים

• ד"ר הלל זיידמן, ‏ישיבת "עץ החיים" דקלצק, באתר דעת
• תולדות אנשי שם, חלק א', ניו יורק, תש"י, עמ' 86
• איסר זלמן מלצר, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• דוד תדהר (עורך), "איסר זלמן מלצר", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1766
• אהרן סורסקי, ‏בית יעקב - גיליון 91, "הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל", עמ' 19-18, באתר HebrewBooks