איפור קבוע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

איפור קבוע הוא טכניקה קוסמטית של איפור המשתמשת בשיטות של קיעקוע - החדרת פיגמנט בעל צבע לעור באמצעות מחט. איפור קבוע עשוי להחזיק מעמד במשך שנים. התהליך מכונה גם דרמו-פיגמנטציה או מיקרו-פיגמנטציה.

איפור קבוע מבוצע על פי רוב בידי קוסמטיקאי שהוכשר לכך, ודורש מיומנות גבוהה. האיפור נשאר "קבוע" לתקופת זמן התלויה במספר פרמטרים:

  • מיקום האיפור בגוף - איפור קבוע בקו הריסים (אייליינר) עשוי להישאר אף כ-20 שנה, לעומת איפור קבוע בשפתיים שאורך חייו כשנתיים.
  • גון הפיגמנט איתו מאפרים (גוונים בהירים דוהים מהר יותר)
  • טיב החומרים והציוד איתם עובדים (סוג המחט, מכשיר, צבע וכו')
  • סוג העור
  • סוג האיפור (הדגשת תווי הפנים והצללות מחזיקות פחות מעמד בעור מאשר איפור מלא)
  • מיומנות המאפר

טכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכשירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדגמה של הליך איפור קבוע במהלך קורס

המכשיר החשמלי הראשון שפותח להחדרת פיגמנטים בעור פותח על ידי האמריקאי סמואל אוריילי בשנת 1891, והתבסס על עקרונות העט החשמלי שהומצא על ידי תומאס אדיסון בשנת 1875. המכשיר מחדיר את הפיגמנט לעור בעזרת מחט המחוברת אליו ומוגנת על ידי כובעון. רוב המכשירים בהם משתמשים כיום לאיפור קבוע מבוססים על המצאתו של אוריילי.

פיגמנטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באיפור קבוע הפיגמנט הוא מינרלי, ומשמש למטרות קוסמטיות בלבד. פיגמנטים אלו שונים מפיגמנטים של כתובות קעקע בהרכבם הכימי. על מנת שהפיגמנט ייעלם מהגוף ולא יישאר, כקעקוע חייבים להתמלא שני תנאים:

  1. המשקל הסגולי של הפיגמנט חייב להיות נמוך יותר מהמשקל הסגולי של התא באפידרמיס.
  2. על הצבע המוחדר לעור להיות מורכב מחומרים שגוף האדם יכול לפרק ולספוג.

מחטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש מבחר רחב של סוגי מחטים לאיפור קבוע, המשתנים בין היצרנים. המחט המחדירה את הפיגמנטים לעור היא מרכיב חשוב בהצלחת האיפור הקבוע. לכל מחט יש תפקיד שונה בהתאם לסוג, למבנה, לאורך שלה וכדומה; כל שינוי באחד מנתונים אלו ישפיע על יכולת המחט ליצור אפקטים מסוימים.

סוג ועובי המחט נבחרים בהתאם לסוג עור המטופל ולמיקום האיפור בפנים, שכן בחירה שגויה של מחט עלולה לגרום לאיפור לא אחיד ולפציעת העור.

דרמטולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש הטוענים שההבדל בין כתובת קעקע לבין איפור קבוע טמון בעומק החדירה של המחט. בהליך של איפור קבוע הפיגמנט מוחדר לשכבת האפידרמיס, השכבה הראשונה של העור, אשר מתחלפים בה התאים כל 2-28 יום. עם תחלופת התאים נפלט האיפור הקבוע וכך הוא דוהה עם הזמן ונעלם. בקעקוע הפיגמנט מוחדר לשכבת הדרמיס, השכבה העמוקה יותר, אשר אין בה תחלופת תאים ולכן כל מה שמוחדר אליו נותר לצמיתות.

מנגד, יש מאפרים מומחים ורופאי עור שטוענים כי מכיוון שאין דרך ודאית לאמוד את עומק חדירת המחט, עצם הופעת דימום פירושו חדירה לדרמיס, ולכן אלו מתייחסים בדרך כלל לשני המונחים כשיטה אחת, כאשר ההבדל ביניהם טמון במורכבות הפיגמנט בלבד.

סוגי איפור קבוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

איפור קבוע אסתטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

איפור קבוע אסתטי נועד להדגיש את תווי הפנים מטעמי יופי. איפור קבוע קוסמטי מתאים לנשים המבקשות להראות מטופחות במשך כל שעות היום וללא כל מאמץ, וכן לבעלות משקפיים המתקשות להתאפר, לבעלות פגמים או א-סימטריה בפנים (גבות לא מעוצבות, שפתיים דקות מדי, עפעפיים נפולים וכדומה), לבעלות אלרגיה לחומרים שבאיפור, ולסובלות מהזעת יתר. בין סוגי הטיפולים הנפוצים:

איפור קבוע מלא - תוחם ומילוי שפתיים
הדגשת תווי פנים - תוחם ומילוי שפתיים

באיפור קבוע אסתטי ניתן לבחור בין שתי שיטות:

  1. איפור קבוע מלא - באיפור קבוע מלא העיצוב מתבצע מחדש לרוב במטרה לעצב, לשפר ולתקן פגמים וא-סימטריה בפנים, או לשוות לאישה מראה מאופר. בשיטה הגוונים כהים ובולטים יותר, ולכן מחזיקים מעמד בעור יותר מאשר בשיטת הדגשת תווי הפנים.
  2. הדגשת תווי הפנים - הדגשת התווים הטבעיים של האישה תוך שימוש בגוונים התואמים לגוונים של תווי פניה, כדי לשוות לה מראה טבעי ולא מראה מאופר. בשיטה זו הגוונים ואופי העבודה יהיו יותר עדינים ורכים, ולכן גם יחזיקו מעמד בעור פחות מאשר באיפור מלא.

מלבד ההבדל בתוצאה הסופית (מראה מאופר לעומת מראה טבעי יותר), הליך האיפור הבסיסי משותף לשתי השיטות ולמגוון האזורים המטופלים.

איפור קבוע פארא-רפואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

איפור קבוע פארא-רפואי נותן פתרון במספר מצבים שבהם ידיה של הרפואה קצרה מלעזור, כגון:

תוצאת הטיפול וריפוי העור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הליך האיפור הקבוע מלווה בתחושה של עקצוץ עד כאב, ומינונו משתנה על פי האזור המטופל, סוג המחט ומיומנות המאפר. למשל השפתיים, בשל ריכוז העצבים בהן, רגישות יותר ממקומות אחרים. ניתן להשתמש בחומרי אלחוש שונים להקלה על הכאב.

לאחר הטיפול, האזור שאופר ייראה אדמומי ונפוח. במקרה של איפור גבות, תופעות אלו כמעט ואינן מורגשות; במקרה של איפור עיניים, תיתכן נפיחות ושטף דם קל למשך מספר ימים; במקרה של איפור שפתיים, נפיחות מורגשת תופיע במקום. לאחר כ-24 שעות בערך יתפתח גלד באזור המאופר. יש לטפל בגלד בעזרת קרם המיועד להחלמת העור במקרה של איפור קבוע.

הנפיחות יורדת בהדרגה בהתאם לאזור ולרגישות המטופל, תוך שעות בודדות עד מספר ימים. קומפרסים קרים מקלים ומזרזים את תהליך ההחלמה. יומיים עד שבוע לאחר טיפול איפור קבוע מתחיל העור להתקלף, ושכבת האפידרמיס, שהיא שכבת העור העליונה, תשיל את עצמה. בשלב זה האיפור עדיין נראה דהוי, בגלל מעטפת הפלזמה שעוטפת אותו.

לאחר מכן העור עובר חידוש ומחדש את תאי האפידרמיס, תהליך שנמשך כיומיים נוספים. לאחר תהליכים אלו ניתן להתרשם מהגוון שהתקבל. תוצאות ראשוניות של איפור קבוע ניתן לראות כשבועיים לאחר הטיפול, עם סיום תהליך חידוש העור. הגוון מתייצב סופית כחודש לאחר הטיפול.

בביצוע מקצועי, לתהליך האיפור הקבוע נדרשים על פי רוב טיפול או שניים.

סיכונים ותופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

איפור קבוע נחשב להליך בטוח יחסית, אך עדיין קיימים בו סיכונים מסוימים:

  • רגישויות לחומרים אשר מהם מורכב הציוד המשמש בהליך האיפור הקבוע
  • בעיית עור או בעיה כרונית אחרת הנוגעת לאזור המטופל
  • חולי סוכרת, בגלל בעיית התקרשות הדם, נדרשים להתייעץ עם הרופא המטפל על מנת לוודא שהסוכרת יציבה ואין שום סיכון בהליך האיפור הקבוע
  • מדללי דם עשויים להפריע לקליטת הפיגמנט בעור
  • במקרה של G6PD (חוסר באנזים), קיימת בדרך כלל רגישות לחומרי האלחוש, ולכן יש להיוועץ עם הרופא המטפל ולבצע בדיקת אלרגיה
  • לבעלי שעורה בעין כדאי להימנע מהליך של איפור קבוע באזור העיניים
  • התפרצות של הרפס המקנן בגוף
  • התפתחות זיהום מקומי ואף סכנת הידבקות במחלות זיהומיות בשל אי-הקפדה על היגיינה וסטריליזציה.

הסרה ותיקון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן מספר דרכים להסרה או תיקון של איפור קבוע:

  1. הסרת האיפור בלייזר
  2. הסרת האיפור על ידי חומצה מתאימה
  3. "קמופלאז'" - הסוואת האיפור בדרך של כיסויו בגוונים בצבע עור. התוצאה המתקבלת היא כמראה מייק אפ על העור. במקרה זה יש לדעת להתאים את גון האיפור לגון העור ככל שניתן.
  4. נטרול – נטרול היסוד באמצעות צבעי יסוד (כחול, אדום, צהוב). אחרי הנטרול מבצעים איפור קבוע רגיל.

איפור קבוע על פי ההלכה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן מחלוקות רבות בנוגע לנושא האיפור הקבוע בהלכה היהודית. בעבר חל איסור גמור בנוגע להליך האיפור הקבוע, אך כיום ניתן למצוא היתרים רבים בנושא.

לדוגמה, לאחרונה הדפיס הרב עובדיה יוסף את ספרו "טהרת הבית חלק שלישי", ודן שם להקל בעניין איפור קבוע מפני מספר ספיקות שיש באיסור בזה. לטענתו, דעת כמה ראשונים היא שהתורה אסרה רק כתיבת שם הקשור לעבודה זרה על גבי העור, משום שעובדי עבודה זרה נהגו לרשום שם עבודה זרה על גבי עורם על ידי קעקוע, כדי להראות דביקותם בעבודה הזרה. יש הפוסקים שהתורה אסרה רק כתיבת אותיות או ציור שלם, דבר שלא נעשה באיפור קבוע. בנוסף, למרות שעל פי ההלכה נאסרה יצירת כתובת קעקע אף אם אינה שם של עבודה זרה או אותיות - נטען כי יש להקל בעניין האיפור הקבוע, מפני שאינו קבוע כל כך אלא מיטשטש עם השנים ולא נרשם עמוק בבשר האדם אלא רק תחת שכבת העור הראשונה. לכן כתב הרב יוסף, שלאחר עיון בדברי הפוסקים בנושא זה, נראה כי ביצוע איפור כזה לצורך נוי ויופי אינו איסור, וביצועו לצורך כיסוי וטשטוש צלקת או להשלים צורת שיער בגבות - ניתן להקל בו אף לכתחילה.‏[1]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]