איציק מאנגר
יצחק (איציק) מַאנְגֶר (בכתיב יידי: מאַנגער; 30 במאי 1901, צ'רנוביץ – 21 בפברואר 1969, גדרה) היה משורר, מחזאי וסופר יידיש.
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדות חייו ויצירתו
|
על הדרך עץ עומד
|
|---|
|
על הדרך עץ עומד, צמרתו תשוח, |
מאנגר נולד בצ'רנוביץ בירת בוקובינה (כיום באוקראינה) בשנת 1901. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914 עבר ליאשי שברומניה, ומשנסתיימה חזר לצ'רנוביץ. בשנת 1918 החל לכתוב שירה ביידיש, ובשנת 1921 הופיע השיר הראשון שלו "מיידל פארטרעט" בכתב העת "קולטור". ב-1928 ביקר לראשונה בוורשה שהייתה בזמנו מרכז חיי הספרות היהודיים במזרח אירופה, ונותר שם לסירוגין עד פרוץ מלחמת העולם השנייה.
ב-1929 הוציא מאנגר לאור את ספר שיריו הראשון, "שטערן אויפ'ן דאך" ("כוכבים על הגג"). בספר זה שילב בין הנעימות העממיות המוכרות ביידיש לבין שירה מודרנית. ספר השירים השני שלו נקרא "לאמטערן אין ווינט" ("פנסים ברוח"). ב-1935 פרסם את "חומש לידער" (שירי החוּמש), בו הוצגו אבות האומה כדמויות יהודיות מה"שטעטל" היהודי. בעקבות שירי החומש הפך מאנגר למשורר ידוע ומוערך בקרב הקהילות היהודיות.
ב"מגילה לידער" (שירי המגילה), שאותם פרסם שנה לאחר מכן, שילב דמויות ממגילת אסתר עם דמויות ומאורעות מהווי החיים של היהודים בתחילת המאה העשרים. שירים אלו החיו את מסורת ה"פורים שפיל" (חגיגות פורים בהן הוצגה מגילת אסתר) והומחזו לאחר מכן לתיאטרון. ספרו הסאטירי "סיפור גן-העדן" (ביידיש: "דאָס בוך פון גן-עדן") עמד על תפיסת גן העדן אצל היהודים אל מול הווי החיים הקשה שלהם בעיירות. ב-1952 הוציא בניו יורק ספר שיריו המקובצים "שיר ובלדה".
מאנגר גם עיבד מחדש מחזות של אברהם גולדפדן. הוא נהג לקיים הופעות בפני קהל בסיפורים הומוריסטיים.
ב-1939 נמלט מאנגר מפני הנאצים לפריז, שם ניסה לפלס את דרכו לארץ ישראל בלא הצלחה, ולאחר טלטולים רבים עלה בידו להגיע ללונדון ולאחר מכן, בשנת 1951 השתקע בניו יורק. הוא ביקר בישראל לראשונה כאורח לרגל תערוכת העשור, ובשנת 1966 עלה לישראל כשהוא כבר חולה, ונפטר בה בשנת 1969.
מ- 1969 התחילו לחלק פרס ספרותי על שמו: פרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש.
[עריכה] תרגום כתביו
כתביו של מאנגר תורגמו לשפות רבות, בהן גרמנית, הולנדית, אנגלית ועוד. רבות מיצירותיו תורגמו לעברית על ידי מתרגמים שונים, ובעיקר בנימין טנא. את ספרו "דמויות קרובות" תרגם אברהם שלונסקי בשנת 1941.
ב-2010 יצא לאור בהוצאת חרגול הספר "שירי המגילה" על מגילת אסתר בעברית וביידיש, עם הערותיו של דוד אסף ואיוריו של נעם נדב.
[עריכה] מספריו
רוב יצירתו של מאנגר הודפסה לפני מלחמת העולם השנייה והוצאות אלה נדירות וקשות להשגה. לאחר המלחמה יצאו לאור הדפסות מחודשות, ואלה העיקריות שבהן:
- וואלקענס איבערן דאך, ניו יורק, הוצאת המחבר, 1947
- ליד און באלאדע, הוצאת המחבר, הדפסה: החברה המאוחדת להדפסה בע"מ, 1952
- מדרש איציק, בעריכת חנא שמרוק. מתוך הסדרה: "ספרות יידיש" (החוג ליידיש של האוניברסיטה העברית, ירושלים), הוצאת מאגנס, 1984
- מדרש איציק: חומש לידער, מגילה לידער. הוצאת י. ל. פּרץ, 1990
- ”טונקל–גאָלד: לידער. יידיש און דײַטש“. אסופה בעריכת אפרת גל–עד. עם תקליטור. הוצאת יידישער פֿאַרלאַג אינעם זורקאַמפּ פֿאַרלאַג, פרנקפורט 2004.
[עריכה] מספריו שיצאו בעברית
- משירי טוס הזהב (בתרגומו של יעקב אורלנד), כרמל, 1995.
- מבחר שירים (בתרגומו של נתן יונתן), כתר, 1986.
- סיפור גן-העדן (בתרגומו של ק. א. ברתיני), עם עובד, 1982.
- לבנה אדמה על גג מכסיף, הוצאת המנורה, 1975.
- שירים ובלדות (בתרגומו של בנימין טנא), על המשמר, 1969.
- משירי המגילה (בתרגומו של מרדכי אמיתי), ספריית פועלים, 1969.
- האור והזהב, תירגם מיידיש: נתן יונתן. הוצאת קשב לשירה, 2010.
- שירי המגילה - מגילה-לידער : מהדורת דו-לשונית עברית-יידיש, תרגם והעיר: דוד אסף ; אייר: נעם נדב. תל אביב : הוצאת חרגול, עם עובד, בית שלום עליכם, תשע"א 2010. ISBN 9789651321474.
[עריכה] לקריאה נוספת
- דב סדן, 'מדרש איציק', פאלק און ציון, 1981.
- דב סדן, המשורר - ברו ותוכו, 1980.
- חנא שמרוק, '"מדרש איציק", ובעיות מסורותיו הספרותיות', הספרות, ב', 2, תש"ל-1970.
- יוסי גמזו, 'שירי החומש או חילול החומש: שירתו המקראית של מאנגער', זהות, ה', תשמ"ח-1988.
- יוסי גמזו, 'התנ"ך של איציק מאנגר: במלאת עשור לפטירתו של המשורר', הדאר, נ"ט, ג', תש"ם-1980.
- טלי נתיב, 'בנו של החייט הקומדיאנט': איציק מאנגער, דבר השבוע, ינואר 1981.
- טלי נתיב, 'הצגה חדשה בישראל של יצירת איציק מאנגר', הדאר, י"ז, 60, תשמ"א-1981.
- נתן יונתן, 'בין פאתוס לאירוניה: הערות אחדות על מאנגער ושירתו', מאזנים, נ"ז, 4, תשמ"ד-1984
- יוסי גמזו, 'בין ויזתא לפסטריגתא': לבחינת ראייתו הדו-פוקאלית של איציק מאנגר את סיפור מגילת-אסתר, הדאר, 70, י"ז, תשנ"א-1991.
- רפי ויכרט, 'עקדותיו של איציק מאנגר', עיתון 77, 219, תשנ"ח-1998.
- דב נוי, 'אליהו הנביא ביצירת איציק מאנגר', דרך אגדה, ו', תשס"ג-2003.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- רשימת הפרסומים של איציק מאנגר בקטלוג הספרייה הלאומית
- איציק מאנגר מקריא משיריו
- The Itzik Manger ballads' site (באנגלית)
- ספרי איציק מאנגר לעיון ולהורדה, באתר ארכיון האינטרנט (ביידיש)
- שלום חולבסקי, "איציק מאנגר (רְשָׁמִים)"
, חוליות, גיליון 7, סתיו 2002, עמ' 267–282 - דב סדן, "בין כפיפה לזקיפה: על איציק מאנגר" , חוליות, גיליון 7, סתיו 2002, עמ' 283–285
- תמר אייל, תשתיות פולקלוריות בפרוזה של איציק מאנגר - פנטסיה ועדות, באתר של אוניברסיטת חיפה, 2009 (דף הקטלוג של המאמר)
- "על הדרך עץ עומד", בביצוע השחקן איתי טיראן, מתוך הסרט "בית אבי"
- אלישע פורת, החמצה... והמלצה!, באתר חדשות מחלקה ראשונה (NFC), 6 במרץ 2011
- לילך נתנאל, "שירי המגילה: מהדורה דו-לשונית עברית-יידיש" מאת איציק מאנגר, והמשתה עדיין נשמע, באתר הארץ, 16 במרץ 2011
- יעקב בר-און, המדרש החילוני של מאנגר לתנ"ך, באתר חדשות מחלקה ראשונה (NFC), 14 במרץ 2011
- יצחק לאור, סיר לילה מוכסף, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2010
- דורון קורן, פורים בלי שפיל, באתר ynet, 18 בנובמבר 2010
- רפאל בשן, המשורר אשר בא מן הכחול: רפאל בשן משוחח עם איציק מאנגר, מעריב, 30 ביולי 1965
