איקונוגרפיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוקאס הקדוש בדמות צייר (1608), ציור מאת אל גרקו. על פי המסורת הנוצרית נחשב לוקאס הקדוש לאיקונוגרף ולצייר הראשון של מרים, אם ישו.

איקונוגרפיה (מיוונית: εικον - דמות; graphia- לכתוב) הוא מחקר הסמלים, הדימויים ואופני התיאור באמנויות השונות בתקופה מסוימת. לעתים מתמקד המחקר בסמלים של אמן יחידני. האיקונוגרפיה מהווה חלק מרכזי בחקר תולדות האמנות ומהווה את אחת השיטות לניתוח יצירה אמנותית ולתאור ההיסטוריה של אמנות. חקר האיקונוגרפיה מתבצע לרוב אל מול מקורות אחרים כגון ספרות, או מקורות היסטוריים.

באמנות ימי הביניים למשל, מהווים תאורים מן הברית החדשה מקור איקונוגרפי ליצירות אמנות שונות. גם תיאור דמות באמצעות אופן תיאורו של בגד או אביזר ביצירה הם חלק מתחום האיקונוגרפיה כך לדוגמה באמנות הנוצרית, מסמל הבגד הכחול והאדום של מריה, אם ישו, את השילוב בין רוחניות לבין גשמיות. דוגמה נוספת למחקר איקונולוגי ניתן למצוא בסוגת הציור ואניטאס. לשם הבנת סוגה זו יש להבין את המקורות התאולוגיים הנוצריים שעיצבו את היחס אל המוות בתרבות הנוצרית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פנובסקי, אירווין, "איקונוגרפיה ואיקונולוגיה - הקדמה", בתוך: ז. עמישי-מייזליש, מבוא כללי לתולדות האמנות, הוצאת אקדמון, ירושלים, 1976
  • (תרגום נוסף לאותו הטקסט) פאנופסקי, ארווין, איקונוגרפיה ואיקונולוגיה: מבוא לחקר אמנות הרנסאנס, תרגם אביעד שטיר, בתוך: המדרשה, גיליון 12, סתיו 2009.
P human body.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אמנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.