איקי אלנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איקי אלנר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 5 בנובמבר 1963 (בן 60)
חיפה
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יצחק (איקי) אלנר (נולד ב-5 בנובמבר 1963) הוא פעיל ציבור ופעיל פוליטי ישראלי, ממייסדי המכון למנהיגות העתיד בישראל, לשעבר מנכ"ל תנועת "חוקה לישראל".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלנר נולד בחיפה וגדל בקריית מוצקין, בן לניצולי השואה. כיהן כיו"ר ארגון "נוער לנוער" המקומי וכיושב-ראש מועצת התלמידים. סיים תואר ראשון במדע המדינה באוניברסיטת תל אביב. היה יועץ תקשורת לשר החינוך, פרופ' אמנון רובינשטיין. היה דובר מטה "עצרת השלום" שבסופה נרצח ראש הממשלה יצחק רבין. לאחר מכן שימש כיועץ לשר לאיכות הסביבה, יוסי שריד. בשנת 1997 נתמנה למנכ"ל תנועת "חוקה לישראל".

היה ממקימי המטה למען חופש דת לישראל, קואליציית-גג של למעלה מ-20 ארגונים שפעלה לקידום הפרדת הדת מהמדינה, נישואים אזרחיים ושוויון בין הזרמים היהודיים בישראל, באמצעות חקיקת חוק יסוד: חופש הדת (שלא נחקק).

בשנת 2000 כיהן בוועדה הממשלתית לחוקה בראשות פרופ' יעקב נאמן שהקימה ממשלת שרון הראשונה, וייצג בה את מפלגת המרכז על-פי הזמנת ח"כ דן מרידור.

עם ההחלטה על הפסקת הפעילות הציבורית של תנועת "חוקה לישראל" נבחר אלנר לכהן כמנהל ארגון "הרוב הציוני" במסגרתו פעל לקידום פתרון בעיית המעמד הדתי-הלכתי של מאות אלפי עולים חדשים מברית המועצות לשעבר.

בשנת 1999 הצטרף למפלגת שינוי ובשנת 2001 נבחר במקום השני בבחירות למועצת שינוי. בשנת 2003 נבחר לראשות סניף ת"א של המפלגה. בבחירות לכנסת השש עשרה עמד בראש מטה הלהט"ב והוצב במקום ה-19.[1] היה מראשי "המורדים" במנהיג "שינוי", יוסף לפיד, ופעל להצבת פרופ' אוריאל רייכמן בראשות המפלגה. מיד לאחר הבחירות המקדימות בשנת 2006, שהסתיימו בפרישת לפיד, פרש אלנר מ"שינוי". באותה שנה עבר להתגורר בשדרות והקים את המכון למנהיגות העתיד, יחד עם אל שווימר.

בשנת 2005 השתתף בתוכנית המציאות "דרוש מנהיג" בערוץ 2,[2] והוצג כהומוסקסואל.[3]

אלנר הוא גרוש.[4] בראשית 2019 ולקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת היה ממקימי מפלגת "מגן" בראשות תא"ל גל הירש ונבחר למקום השני ברשימתה. המפלגה כשלה בבחירות ולא עברה את אחוז החסימה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכּתביו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דביר בר, הזמן הוורוד, גמרו בחוץ, באתר nana10‏, 13 בינואר 2003
  2. ^ מרב יודילוביץ' ורועי הולר, "המנהיג": השופט מקורב למתחרה, באתר ynet, 27 בינואר 2005
  3. ^ ענת באלינט‏, תוכנית מציאות חדשה בטלעד: "דרוש מנהיג", באתר וואלה!‏, 16 בפברואר 2005
    עוזי ברעם, אם אתה מוצלח, אתה עף, באתר ynet, 27 באפריל 2005
  4. ^ תהל פרוש, לוכדי החלומות משדרות, באתר הארץ, 24 במרץ 2008