איראן אייר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איראן אייר
Iran Air logo.svg
Iranair b747-200 ep-iah arp.jpg

בואינג 747-200 של החברה
יאט"א
IR
ICAO
IRA
אות קריאה
IRANAIR
שנת ייסוד 1946
בסיס פעולה מרכזי נמל התעופה האימאם חומייני טהראן
בסיס פעולה משני נמל התעופה הבינלאומי משהד

נמל התעופה הבינלאומי שירז
נמל התעופה הבינלאומי איספהאן

הנהלה טהראן
צי מטוסים 64
מספר יעדים 60
www.iranair.com
בואינג 747 של איראן אייר במשהד.(2008)
מטוס של איראן אייר נוחת בהיתרו, לונדון
בואינג 747 של איראן אייר ממריא מנמל התעופה המבורג פולסבוטל
בואינג 747SP של איראן אייר בנמל התעופה טוקיו נריטה
איירבוס A300 של החברה

איראן אייר או חברת התעופה של הרפובליקה האסלאמית של איראןפרסית: هواپیمائی جمهوری اسلامی ایران, באנגלית: Iran Air) היא חברת התעופה הלאומית של איראן. לה 60 יעדים, 35 בינלאומיים ו 25 מקומיים. בסיסה העיקרי נמל התעופה האימאם חומייני בטהראן והיא מעסיקה כ 7500 עובדים.

החברה בבעלות מלאה של הממשלה האיראנית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה הוקמה בשנת 1946 על ידי קבוצת אנשי עסקים, תחת השם איראן איירווייז, והיא הפעילה טיסות בין הערים הגדולות באיראן באמצעות מטוסי ויקרס ויקונט. בשנת 1954 רכשה החברה מטוסי DC-4,DC-3s, ומטוס דאגלס DC-7 שהוחכר מסבנה, והחלה לטוס לפריז, בריסל, לונדון, וז'נבה.

בפברואר 1961 בעקבות החלטת הממשלה האיראנית להקים חברה לאומית, מוזגה איראן איירווייז עם חברה פרטית אחרת, ויחד הקימו את איראן אייר.

בשנת 1965 התקבל בחברה משלוח ראשון של מטוסי סילון, בואינג 727-100. משנת 1970, איראן אייר טסה לערים רבות באירופה, עם מעל 30 טיסות שבועיות ללונדון.

בסוף שנת 1970 הייתה איראן אייר חברת התעופה בעלת הצמיחה המהירה ביותר בעולם.

במאי 1971 נחנך הקו לניו יורק, והיא הייתה לחברה השנייה במזרח התיכון (אחרי אל על) שהפעילה טיסות רצופות לניו יורק.

בשנת 1972 הוזמנו שני מטוסי קונקורד, אחד המטוסים הושכר לחברה לתקופה קצרה, אולם בעקבות המהפכה האיסלאמית, בוטלו ההזמנות.

עד 1976 איראן אייר דורגה במקום השני אחרי קוואנטס, כחברת התעופה הבטוחה ביותר בעולם.

לאחר המהפכה האיסלאמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המהפכה האיסלאמית בפברואר 1979, החלו בחברה לארגן מחדש את פעילותה הבינלאומית, והופסקו הטיסות ליעדים רבים. כל הטיסות הבינלאומיות הופנו לטהראן, בעוד ששירז יכולה לשמש כחלופה רק במקרים מיוחדים, שאר הערים באיראן איבדו את מעמדם הבינלאומי,אך עם זאת, בשנים האחרונות שדות התעופה בערים הגדולות משמשות לטיסות בינלאומיות - בעיקר למדינות השכנות.

בשנת 2001 רשויות ארצות הברית מנעו את רכישת האיירבוס A330, והיא קנתה שישה מטוסי פוקר 100.

בשנת 2001 רכשו בחברה שישה מטוסי איירבוס A310 מאולימפיק איירליינס.

בעקבות המתיחות בין ארצות הברית ואיראן על רקע תוכניות הגרעין שלה, לא יכלו באיראן אייר לקנות מבואינג חלקי חילוף לצי המטוסים שלה, עם זאת בסוף 2006 נחתם הסכם שאיפשר לה לשפץ את מטוסיה.

ביולי 2010 הכריזה הנציבות האירופית, כי תאסור את כניסת מטוסי הבואינג 727, 747, ואיירבוס A320 של החברה למרחב האווירי של האיחוד האירופי, בשל ליקויי בטיחות.

קבוצת מלונות חומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת מלונות חומה היא חברה בת של איראן אייר, אשר בבעלותה רשת מלונות חמישה כוכבים בערים הגדולות של איראן. מלונות חומה ממוקמים בטהראן, שירז, בנדר עבאס, ומשהד, שבה יש שני בתי מלון. כל המלונות נבנו לפני שנת 1979, למעט בתי המלון במשהד, שנבנו בסוף 1990.

הקבוצה הוקמה על ידי הממשלה לאחר המהפכה האיראנית ב-1979 ויש לה יותר מ 800 חדרים מרוהטים. רוב המלונות היו בשליטה פרטית עד 1979, אך הם הולאמו מיד לאחר מכן. המפורסם ביותר היה מלון חומה בטהראן, שהיה מלון שרתון לפני שהולאם. כול המלונות הם ברמת 5 כוכבים, אך אינם עומדים בתקנים בינלאומיים בשירות, תפאורה ומתקנים.

הסכמי שותפות קוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

 לאיראן אייר הסכמי שותפות קוד עם החברות הבאות:

תאונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ב-21 בינואר 1980 מטוס איראן אייר מדגם בואינג 727-286, המטוס פגע בקרקע במהלך הגישה לנחיתה בטהראן, כל שמונת אנשי הצוות ו-120 הנוסעים נהרגו.

צי המטוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיל הצי הממוצע של איראן אייר הוא 24 שנים. בנובמבר 2011 הפעילה איראן אייר את המטוסים הבאים:

איראן אייר
מטוס בצי בהזמנה נוסעים שנת
ייצור
הערות
ע ת סה"כ
איירבוס A300B2-203 4 30 247 277 1982 מטוס מדגם זה בעל הרישום EP-IBU התרסק ב-3 ביולי 1988.
איירבוס A300B4-203 2 30 248 278 1985
איירבוס A300-605R/622R 4 22 239 261 1992-1994
איירבוס A310-203 1 18 201 219 1986
איירבוס A310-304/324 2 0 200 200 1987/1993
איירבוס A320-211/214 6 0 0 147 147 1992, 2003, 1995, 1996
בואינג 727-200Adv 3 0 154 154 1974 מטוס מדגם זה בעל הרישום EP-IRP התרסק ב-9 בינואר 2011
בואינג 747-186B 1 22 427 459 1979
בואינג 747-200BM 3 0 437 437 1979/1981
בואינג 747SP-86 4 22 283 305 1976-1979
פוקר 100 17 0 104 104 1990-1994, 1996
טופולב Tu-204 35 לא ידוע 2011
איראן אייר קרגו
איירבוס A300B4-203F 2 1978
בואינג 747-21AC 1 1988
סה"כ 50 35


פעלו בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

איראן אייר הפעילה בעבר את המטוסים הבאים:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]