אירוסין במנזר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סרגיי פרוקופייב, ניו יורק, 1918

אירוסין במנזררוסית: Обручение в монастыре) היא אופרה, השישית שנכתבה על ידי המלחין סרגיי פרוקופייב.

הליברית הרוסית של האופרה נכתב על ידי פרוקופייב עצמו ועל ידי מירה מנדלסון (רעייתו לימים) בהסתמך על האופרה של ריצ'רד שרידן המבוססת על הליברית של תומאס לינלי הבן "הדואנה".

פרוקופייב החל לכתוב את האופרה בשנת 1940 והחזרות החלו בשנה זו. בשל פרוץ מלחמת העולם השנייה נפסקו החזרות, והאופרה הוצגה לראשונה רק ב-3 בנובמבר 1946, בתיאטרון קירוב, בניצוחו של בוריס חייקין.

על אף תאריך כתיבתה - שיאה של מלחמת העולם, האופרה חפה כמעט לחלוטין מתעמולה סובייטית (למעט ביקורת מסוימת על הממסד הדתי בדמותם של הנזירים השיכורים רודפי הבצע). פרוקופייב אף עידן את התמות האנטישמיות אשר היו באופרה המקורית.

תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקיד קול
דון ז'רום טנור
דון פרדיננד, בנו של דון ז'רום בריטון
לואיזה, בתו של דון ז'רום סופרן
הדואנה, משרתה של לואיזה מצו סופרן
דון אנטוניו טנור
קלרה ד'למנצ'ה מצו סופרן
מנדוזה, סוחר הדגים היהודי-פורטוגזי בס
דון קרלוס בריטון
האב אוגוסטין בס
האב אלוסטף טנור
האב צ'רטרוס בס
האב בנדיקטין בס
לורטה סופרן
רוזינה סופרן

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכה 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

דון ז'רום נפגש עם סוחר הדגים היהודי-פורטגזי העשיר מנדוזה, מאחר שהוא מעוניין שבתו, לואיזה, תנשא למנדוזה. מנדוזה מתואר כסוחר עשיר, מכוער וגס, ולואיזה, המאוהבת באנטוניו יפה התואר אך העני והאצילי, אינה רוצה להינשא לו. דון פרדיננד, בנו של דון ז'רום, מודע לכך שאנטוניו מחזר אחר לואיזה איך אינו מונע בעדו, מאחר שהוא חושש שבאם לואיזה תדחה את חיזוריו, יחזר אנטוניו אחר קלרה ד'למנצ'ה, בה מאוהב אנטוניו עצמו.

מערכה 2[עריכת קוד מקור | עריכה]

אומנתה של לואיזה, הדואנה מציעה תחבולה שתאפשר ללואיזה להינשא לאהובה אנטוניו. הדואנה תראה, לכאורה בטעות, מכתב אהבה שנשלח על ידי אנטוניו ללואיזה. דון ז'רום יחשוב שהדואנה היא זו המעבירה את המכתב, יפטר אותה ויגרשה מביתו. לואיזה תלבש את בגדיה של הדואנה ותצא מבית אביה, ואילו הדואנה תישאר בחדרה ותיפגש עם מנדוזה העשיר, עמו היא רוצה להינשא בשל כספו הרב.

התחבורה פועלת, לואיזה בבגדי הדואנה מגורשת מהבית, ויוצאת לחפש את אנטוניו אהובה. היא פוגשת את קלרה, ידידתה, המתחבאת במנזר בשל קנאותו של דון פרדיננד (אחיה של לואיזה). לואיזה מתחפשת לקלרה, פוגשת את מנדוזה ולוקחת אותו אל בית אביה, שם הוא פוגש את הדואנה המחופשת ומשכנע אותה לברוח ולהתחתן עמו (על אף כיעורה הוא מוכן לעשות זאת מאחר שהוא חושק בכספו של אביה של לואיזה).

מערכה 3[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדוזה ודון קרלוס עוזרים, בלי ידעתם ללואיזה לפגוש את אנטוניו. דון ז'רום מקבל מכתב ממנדוזה בו מספר לו מנדוזה כי בתו לואיזה ברחה על מנת להינשא לו (דבר המשמח את דון ז'רום, אשר אינו יודע כי מדובר במשרתת בתחפושת). זמן קצר לאחר מכן מקבל דון ז'רום מכתב נוסף, מבתו, בו היא מספרת לאביה שהיא תתחתן עם בחיר ליבה. דון ז'רום חושב שמדובר במנדוזה ונותן את ברכתו לנישואין במכתב תשובה. דון פרדיננד רואה את אחותו בבגדיה של קלרה ביחד עם אנטוניו, וחושב שקלרה בוגד בו.

מערכה 4[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערכה נפתחת בשירם של הנזירים השיכורים, שדבר אינו מעניין אותם מלבד השתייה, וכסף על מנת להשיג אותה. כאשר מגיעים מנדוזה ואנטוניו למנזר עוברים הנזירים לשיר שיר דתי הדן בצניעות ובצום. לאחר מתן שוחד מסכימים הנזירים להשיא את מנדוזה ואנטוניו. דון פרננדו המגיע למנזר נלחם באנטוניו עד שאחותו עוצרת בו, ואז גם הוא משחד את הנזירים על מנת שיאפשרו לו לשאת לאישה את קלרה. לאחר טקס הנישואין, מגיעים הזוגות אל בית דון ז'רום, המגלה שבתו אמנם התחתנה עם אהובה העני, אך בנו התחתן עם קלרה העשירה. מנדוזה זועם על כך שרימו אותו, אולם מאחר שהוא התאהב במשרתת, גם הוא מאושר בסוף המערכה.

ליל קיץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

על בסיס המוזיקה של אירוסין במנזר יצר פרופקופייב את "ליל קיץ" (אופוס 123) - סוויטה תזמורתית המבוססת על האופרה ובה חמישה חלקים.

  1. מבוא: מודרטו, ma con brio
  2. סרדנה: אדג'יו
  3. מינואט
  4. חלומות (נוקטורנו): אנדנטה טרנקווילו
  5. מחול: אלגרטו

אורכה של הסוויטה כ-20 דקות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]