אירית רוזנבלום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: כתוב בצורה לא אנציקלופדית, בעיות בהערות השוליים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: כתוב בצורה לא אנציקלופדית, בעיות בהערות השוליים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
אירית רוזנבלום למל
לידה 1959 (בת 65 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אירית רוזנבלום (נולדה ב-1959) היא עורכת דין ישראלית, מייסדת ומנכ"לית הארגון "משפחה חדשה", המבוסס על רעיון "משפחה חדשה" שהגתה, ומגדיר את מטרתו כקידום זכות האדם לייסד משפחה כלבבו, ושהחברה אחראית לדאוג לו ולסייע לו. על פי תפיסת עולמה, אדם המגיע לכדי שלמות זוגית או הורית, הוא אדם טוב יותר לעצמו ולסביבתו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעלת תארים במשפטים ובפילוסופיה מאוניברסיטת תל אביב.

נולדה בירושלים כבת למשפחת למל וגדלה במשפחה מסורתית, לימים הפכה למובילה מרכזית של המאבק להכרה בנישואים אזרחיים בישראל. סייעה לאלפי בני זוג למסד את הקשר ביניהם, גם כאשר החוק בישראל מגביל זאת, כגון כהן וגרושה, בני דתות שונות, בני זוג בני אותו המין ועוד.

בין כתביה ופרסומיה, הספר "תורת המשפחה החדשה" הפורש את רשת הזכויות של התא המשפחתי, המבטא מגוון תאים משפחתיים בחברה הישראלית. "המדריך לזכויות המשפחה בישראל" וכן שבעה עשר מדריכים שונים בנושא זכויות נשים, בני זוג, פריון ועוד, כמו כן עשרות מאמרים בתחום זה.

מחברת הספר "בגן של אלוהים – תולדות המהפכה המשפחתית"[1] הוצאת מודן, 2016.

כיהנה כשבע שנים משנת 1997 ועד שנת 2004, בתפקיד סגנית וממלאת מקום ראש המועצה המקומית שוהם. בשנת 2002 ערכה לראשונה בישראל, טקס נישואין אזרחי לבני זוג, אשר לא יכלו להינשא הלכתית. טקס הנישואין המיוחד, הונצח כאירוע חברתי מכונן בספרי הלימוד של משרד החינוך.[2]

עוסקת בדיני משפחה למעלה מ-25 שנה, ייחודה הוא במאבקה הממושך להביא להכרה ומודעות במעמדם של דיני משפחה כחלק בלתי נפרד מדיני זכויות האדם.

מולידת הרעיון של תעודת הזוגיות,[3] תעודה המקלה על בני זוג החיים יחד ומנהלים משק בית משותף להזדהות כידועים בציבור מול מוסדות מגוונים. כיום מונפקות תעודות הזוגיות לבני זוג, באמצעות ארגון משפחה חדשה.

מאז שנת 2002 עוסקת בהובלת מאבק להכרה בשימוש בטכנולוגיות פוריות, כחלק מזכותו של האדם להקים משפחה מעבר לגבולות המקום והזמן. בשנת 2001 יזמה פרויקט ייחודי מסוגו "בנק זרע לחיילים" ותבעה מן המדינה לשאת במימונו. בשנת 2007 זכתה במשפט בו ייצגה את משפחת כהן, שתבעה מהיועץ המשפטי לממשלה לאפשר לה לעשות שימוש בזרע בנם, קיוון כהן, שנהרג בפעילות מבצעית בעזה. בשנים האחרונות היא מובילה את קידום הרעיון של צוואה שמשאיר אדם בה הוא מביע את רצונו ומבקש שייעשה שימוש באברי הרבייה שלו למען המשכיותו.[4] בשנת 2022 הביאה לניצחון משפטי נוסף, שאיפשר לממש את רצונו של חייל בן 20, שנהרג בפעילות מבצעית. בית משפט פסק שעל אף התנגדות המדינה, יש לקבל את עדות אביו של החייל ולאפשר את המשכיותו באמצעות אישה שתהיה אם מזרעו.[5]

בשנת 2009, בעקבות משפט שניהלה בבית הדין לעבודה, הביאה להקמת ועדה מיוחדת מטעם המוסד לביטוח לאומי, אשר שינתה את הוראות המוסד באופן המכיר בבני זוג מאותו מין כבני זוג שווי זכויות לכל דבר ועניין, כגון זכויות לידה לגברים, זכויות שאירים כאלמנים או אלמנות של בני זוג מאותו מין, ועוד.

בשנת 2009 ערכה את "חתונת המאה" בתל אביב, שבה השיאה בני זוג מאותו המין במלאת 100 שנה לעיר תל אביב.

בסוף שנת 2009 זכתה בפסק דין בעניין אשר בו ייצגה את בני משפחתו של חייל שנפטר ואישה אשר ביקשה להפוך לאם ילדיו מזרע שהשאיר לפני מותו. פסק הדין משמש מפנה רעיוני לתפיסת המערכת המשפטית, באשר לזכות האדם לבקש את המשכיותו לאחר מותו.[6]

במהלך שנת 2010 הובילה מאבק משפטי-ציבורי להבאת זוג תאומים לאב הומוסקסואל מהודו לישראל. התאומים באו לעולם בתהליך פונדקאות בהודו ונתקלו בסבך משפטי וביורוקרטי שמנע מהם להגיע לישראל. בסופו של המאבק אושרה כניסתם לישראל.

בשנת 2013 פרסמה את המניפסט הרעיוני שלה בשם "אני מאשימה".[7]

באפריל 2013 הרצתה בסימפוזיון בינלאומי לדיני פריון והולדה שהתקיים בבוסטון, ארצות הברית, ודיברה על הנושא שבעטיו היא זוכה להכרה בינלאומית: הצוואה הביולוגית. לדבריה, "יש לאפשר לכל אדם להמשיך את מורשתו מכיוון שזהו הדבר הראוי ביותר לכבוד האדם". בכנס ציין פרופ' קינדרגאן, מומחה למשפט המשפחה מאוניברסיטת סאפוק, כי עו"ד רוזנבלום הביאה לשינוי בצבא ארצות הברית ולפיו נוהגים כיום להמליץ לחיילי הצבא להקפיא זרע טרם צאתם לפעילות מבצעית.[8]

בשנת 2021 המליץ רשם העמותות לסגור את עמותת "משפחה חדשה", שבניהולה של רוזנבלום. לפי כתבתה[9] של גלית הראלי, בבלוג 'המקום הכי חם בגיהנום', הרשם טען כי יש לפרק את העמותה בגין טענות לליקויים שנמצאו בה. העמותה מחתה והתנגדה לכל טיעוני הרשם, וטענה "גופים דתיים מנסים לפרק אותנו מטעמים אידאולוגיים" לפי כתבתה[10] של ליטל דוברוביצקי, מעיתון כלכליסט מקבוצת ידיעות אחרונות. לאחר מספר דיונים שהתקיימו בבית המשפט המחוזי בתל אביב, הגיעו להסכם, שזכה לתוקף של פסק דין, ולפיו העמותה לא תפורק, מנכ"לית העמותה הסכימה להעביר לעמותה סכום של 2 מיליון ש"ח אשר שולם לה כדין מכח הסכם מוקדם. על פי ההסכם לא הייתה מחלוקת בדבר זכויתיה של המנכ"לית אבל היא נאותה לחלוק עם העמותה את התמלוגים בגין זכויותיה ביצירותיה המשפטיות" פסק הדין ניתן בדלתיים סגורות.[דרוש מקור]

בשנת 2023 נטלה חלק פעיל במחאה החברתית, נגד שינויי החקיקה המוצעים על ידי הממשלה הנבחרת, פעלה למניעת פגיעה בזכויות הנשים ובזכויות משפחות חדשות לרבות משפחות להט"ביות, פרסמה מאמרי דעה, כגון[11] ואף הופיעה מעל במות המחאה בכל רחבי הארץ, אתר יוטיוב.[12]

רוזנבלום נשואה ואם לשלושה.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "תורת המשפחה החדשה" הפורש את רשת הזכויות של התא המשפחתי, המבטא מגוון תאים משפחתיים בחברה הישראלית. "המדריך לזכויות המשפחה בישראל" וכן שבעה עשר מדריכים שונים בנושא זכויות נשים, בני זוג, פריון ועוד, כמו כן עשרות מאמרים בתחום זה.
  • "בגן של אלוהים – תולדות המהפכה המשפחתית"[13] הוצאת מודן, 2016

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס בינלאומי "INNOVACTION"‏[14] על פריצת דרך וחדשנות משפטית, מטעם מוסדות האקדמיה למשפטים וכלכלה בצפון אמריקה (2009)
  • פרס WSL - WOMEN SOCIAL LEADERSHIP AWARDS מטעם הארגון הבינלאומי Oguntê, לנשים מנהיגות חברתיות ובכך הייתה לישראלית הראשונה הזוכה בפרס זה (2010)[15]
  • פרס סטיבי (2019, 2015, 2014, 2012)[16][17][18]
  • פרס רפפורט לאישה מעוררת השראה (2017)[19]

רשימות עיתונאיות שציינו את אירית רוזנבלום[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נבחרה על ידי העיתון דה מרקר-Women כאחת מ-40 הנשים המשפיעות בתחום החברה בישראל (2007)
  • נבחרה על ידי העיתון ליידי גלובס, כאחת מ-50 הנשים המשפיעות בישראל (2016, 2013, 2010, 2008).[20][21][22]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בגן של אלוהים, באתר הוצאת מודן
  2. ^ ספר סוציולוגיה לחטיבה העליונה דת חברה ומדינה בישראל
  3. ^ "תעודת זוגיות - הפתרון האזרחי לנישואין בישראל", באתר "משפחה חדשה"
  4. ^ "צוואה ביולוגית", באתר "משפחה חדשה"
  5. ^ מעיין סבג, חרף התנגדות המדינה: הורי חלל צה"ל ישתמשו בזרעו, באתר ynet, 25 במאי 2022
  6. ^ משפחה חדשה נ' בית החולים רמב"ם
  7. ^ "מדינת ישראל נגד המשפחה החדשה", באתר "משפחה חדשה"
  8. ^ Irit Rosenblum, Being Fruitful and Multiplying: Legal, Philosophical, Religious, and Medical Perspectives on Assisted Reproductive Technologies in Israel and Internationally, [Abstract], 36 Suffolk Transnational Law Review 627-648 (2013)
  9. ^ גלית הראלי, משפחה לא מתפקדת: בצעד חריג סוגר רשם העמותות את משפחה חדשה, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 15 ביולי 2021
  10. ^ ליטל דוברוביצקי, "משפחה חדשה": "גופים דתיים מנסים לפרק אותנו מטעמים אידאולוגיים", באתר כלכליסט, 13 בספטמבר 2021
  11. ^ [1]
  12. ^ [2]
  13. ^ בגן של אלוהים, באתר הוצאת מודן (הקישור אינו פעיל, 18 באפריל 2018)
  14. ^ "AWARD WINNERS", 2009 InnovAction Winner, InnovAction Award
  15. ^ http://ogunte.com/innovation/programmes-and-services/social-leadership-awards (הקישור אינו פעיל, 18 באפריל 2018)
  16. ^ http://www.newfamily.org.il/main/עוד-אירית-רוזנבלום-מייסדת-ומנכלית-אר/
  17. ^ אתר stevieawards.com (באנגלית)
  18. ^ אתר יוטיוב (באנגלית)
  19. ^ דפנה ארד, זוכות פרס קרן רפפורט: שלוש נשים שהצליחו לשנות את העולם, באתר Xnet‏, 22 במרץ 2017
  20. ^ ליידי גלובס
  21. ^ ליידי גלובס
  22. ^ ליידי גלובס