אירנה סנדלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אירנה סנדלר
15 בפברואר 1910 – 12 במאי 2008
Irena Sendlerowa 1942.jpg
אירנה סנדלר יושבת ראש ז'גוטה בוורשה בזמן השואה.
מקום קבורה ורשה, פולין
ידועה בשל הצלת אלפי פעוטות יהודים בזמן השואה.
תפקיד

עובדת סוציאלית

דת קתולית
http://www.irenasendler.org/

אירנה סֶנְדְלֶרפולנית: Irena Sendlerowa; ‏15 בפברואר 1910 - 12 במאי 2008) הייתה אחות קתולית ועובדת סוציאלית פולנייה וחברת מחתרת שהתנגדה לנאצים בזמן מלחמת העולם השנייה. על פעולותיה להצלת ילדים יהודים הוענקו לה תואר חסידת אומות העולם ואזרחות כבוד של מדינת ישראל.

אירנה סנדלר נולדה באוטבוצק, בת לרופא בעל השקפות סוציאליסטית, שרוב מטופליו באו מקרב תושביה היהודים של העיירה, השוכנת כ-20 ק"מ מדרום-מזרח לוורשה.

בראשית המלחמה הצטרפה לפעולות הסיוע ליהודים, בחלוקת מזון, דאגה ליתומים וסיוע כספי לאנשים, שהנאצים החרימו את רכושם.

בשנת 1942 עבדה כמנהלת בכירה בעיריית ורשה, במחלקת הסעד. היא הצטרפה לארגון "ז'גוטה", שפעל מטעם הממשלה הפולנית הגולה בלונדון בסיוע ליהודים. כינוייה במחתרת הפולנית היה יולנטה ועיסוקה העיקרי שם היה בהצלת ילדים יהודים. היא סיכנה את חייה בפעולות חילוץ והצלה בעזרת אנשים שגייסה לעזרה, עסקה בזיוף מסמכים שהקנו ליהודים שמות נוצריים והשיגה אישורי מחלה, שנועדו להרתיע את הנאצים מהתפשטות מחלות מידבקות. יחד עם העוזרת שלה, אירנה שולץ, נכנסה לגטו בעילה של טיפול בחולים וכך הבריחה לשם כסף, מזון, תרופות ובגדים.

בהמשך התחילה להבריח ילדים מן הגטו למנזרים או אל משפחות נוצריות, באמצעות ניירות מזויפים שהסדירו להם במחתרת. לחלק מהילדים סיפרו שהוריהם היהודים הם מאמצים, כדי להקל עליהם את הפרידה מהוריהם. חלק מהילדים הוברחו בשעות הבוקר המוקדמות מתחת למושבי הנוסעים בחשמלית שחצתה את הגטו. חלקם הוסעו במכונית פרטית אשר היה בה גם כלב. אם בכו הילדים, היכה הנהג את הכלב ונביחותיו החרישו את בכי הילדים.

אירנה סנדלר הקפידה על רישום מדויק של הילדים שהבריחה מן הגטו, כדי שאפשר יהיה לאתרם בסוף המלחמה ולהשיבם למשפחותיהם. את הרשימות הטמינה בכדי זכוכית באדמה בגן ביתה. בסך הכול הצילה בדרך זו כ-2,500 ילדים יהודים.

באוקטובר 1943 אסר אותה הגסטפו ועינה אותה כדי שתמסור את שמות הילדים שהצילה, אך היא לא נשברה. נגזר עליה עונש מוות, יחד עם עוד 39 אסירות, אך היא נחלצה בעזרת שומר, שקיבל שוחד מחבריה למחתרת. לאחר מכן הוכנסה לרשימת אסירים שהוצאו כבר להורג, וחייתה במחתרת.

אחרי המלחמה עבדה במשרד הבריאות של פולין. עבודתה במחתרת, שהייתה כפופה לממשלה הגולה בלונדון, החשידה אותה בעיני הקומוניסטים, אך הם חששו לפגוע בה לרעה.

בשנת 1965 העניק לה מוסד יד ושם את תואר חסידת אומות העולם ובשנת 1991 קיבלה אזרחות כבוד של ישראל.

נשיא פולין לשעבר, לך קצ'ינסקי, הציע בביקורו בישראל, שהמדינה תיתן חסות משותפת עם פולין למועמדותה של אירנה סנדלר לקבלת פרס נובל לשלום. ארגון יד ושם הצהיר שאף כי אינו מתנגד להצעה, היה מעדיף שהפרס יינתן במקובץ לכל חסידי אומות העולם. בשנת 2009 יצא סרט לזכרה, שנקרא "הלב האמיץ של אירנה סנדלר", שמספר את סיפור חייה ובסופו אף יש הסרטה שלה מימי זקנותה. המלחין קובי אושרת סיפר בתוכנית טלוויזיה בערוץ 10 כי ספור חייה של אירנה ריגש אותו מאוד והוא כתב יצירה סמפונית לכבודה כאשר קטעים תעודיים המצולמים איתה משולבים ביצירה.

במאי 2013, נקראה הדרך החוצה את הרחבה שמול המוזיאון לתולדות יהודי פולין שבוורשה, ויוצאת מרחוב מרדכי אנילביץ' (סמוך לרחוב לודוויג זמנהוף), "סימטת סנדלר" על שמה.


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]