איש הקש

ערך זה עוסק בסרט קולנוע משנת 1973. אם התכוונתם לגרסה מ-2006 של הסרט, ראו איש הקש (2006).

איש הקש
שם במקור:	The Wicker Man
בימוי:	רובין הארדי
הפקה:	פיטר סנל
תסריט:	אנתוני שאפר
שחקנים ראשיים:	אדוארד וודוורד כריסטופר לי דיאן קלינטו אינגריד פיט בריט אקלנד
מוזיקה:	פול ג'ובאני
חברת הפצה:	סרטי בריטיש ליונס (1973) אופטימום ריליסינג (2007) האחים וורנר
הקרנת בכורה:	דצמבר 1973
משך הקרנה:	88 דקות בקולנוע 100 דקות בגירסת הבמאי
שפת הסרט:	אנגלית
דף הסרט ב-IMDb

איש הקש (באנגלית: The Wicker Man, מוכר בישראל גם כאנשי הקש) הוא סרט פולחן בריטי מ-1973 שצולם בסקוטלנד ומשלב את סוגות המתח, האימה האקזיסטנציאליסטית והסרט המוזיקלי. הסרט בוים על ידי רובין הארדי.

רקע, הפקה וביקורות

הסרט נוצר בעקבות שיתוף פעולה בין כריסטופר לי, שהתפרסם בזכות גילום דמותו של דרקולה פעמים אחדות עבור חברת הפקות סרטי האימה הבריטית "סרטי האמר" וביקש להרחיב את אופקי המשחק שלו, עם ראש החברה פיטר סנל ועם התסריטאי אנתוני שאפר שכבר התפרסם בזכות הלהיט פרי עטו "משחקי בילוש". המטרה הייתה ליצור את העימות המובהק בין אדם נוצרי מודרני לבין קהילה פגנית מרוחקת, בליווי מוזיקה אותנטית ותפאורה אמינה. הסרט צולם בתקציב מוגבל בגלל בעיות כספיות של חברת בריטיש ליונס, כאשר מספר אנשים, ביניהם כריסטופר לי, עבדו על ההפקה ללא תשלום. הסרט צולם במהירות בחודש אוקטובר על אף שהעלילה מתרחשת בתחילת הקיץ, ועלים ופרחים מלאכותיים הודבקו על עצים עבור צילומן של סצנות רבות.

הסרט זכה להצלחה צנועה בלבד עם צאתו ולמרות זכייה בפרס ראשון בפסטיבל לסרטי פנטזיה בפריז ב-1977, נשכח במהירות בגלל אופיו שנחשב למשונה. ב-2006 נוצר רימייק לסרט בכיכובם של ניקולס קייג' ואלן בורסטין. רובין הארדי הביע דאגה מעצם יצירתו של הסרט ולאחר צאתו טען שהסרט האמריקאי הוא סרט שונה מהמקור עד כדי כך שהוא לא מחשיב אותו כרימייק.

"איש הקש" זוכה בדרך כלל לביקורות משבחות ביותר. המגזין "סינפנטסטיק" כינה אותו "האזרח קיין של סרטי האימה" והמגזין "טוטאל פילם" דירג אותו ב-2004 כסרט הבריטי השישי בטיבו בכל הזמנים. הסרט זכה בפרס סאטורן לסרט האימה הטוב ביותר ב-1978.

פרטי עלילה

השוטר ניל האווי מקבל מכתב אנונימי בו הוא מתבקש לחקור את היעלמותה של ילדה בשם רואן מוריסון באי מרוחק בשם סאמראייל, אחד מהאיים ההברידיים. הוא טס אל האי וחקירותיו מעלות כי אוכלוסיית האי כולה משתייכת לכת נאו-פגנית שמונהגת בידי הבעלים של האי, לורד סאמראייל, מאמינה בגלגול נשמות, סוגדת לשמש ומנהיגה טקסי רבייה וכישופים סקסואליים על מנת לחיות בשלום עם כוחות הטבע.

תדהמתו של האווי, שהוא נוצרי אדוק, מהתנהגותם של תושבי האי הולכת וגוברת, ובמקביל הוא מוצא את עצמו נמשך ונדחה בעת ובעונה אחת מווילו, בתו שופעת המיניות של בעל המלון בו הוא מתאכסן. הוא לא זוכה לשום עזרה בחיפושיו מצידם של תושבי האי, שבתחילה מכחישים את קיומה של מוריסון ובהמשך טוענים שלאחרונה היא הלכה לעולמה. לאחר מאמץ נוסף האווי מגלה ראיה לכך שהילדה הייתה או עומדת להיות מוקרבת כקורבן אדם.

כריסטופר לי כלורד סאמראייל.

האווי, שהולך ונגרר לתוך עולמם של תושבי האי, מסווה את עצמו בתחפושת מסורתית של הליצן "פאנץ'", דמות ראשית בפסטיבל האחד במאי, כדי שיוכל להשתתף בטקס ולגלות פרטים עליו. כשהוא פוגש ברואן תוך כדי הטקס הוא חושף את עצמו בפניה. השניים בורחים דרך מערות ולבסוף מוצאים את עצמם על צוק גבוה, שם מחכה להם לורד סאמראייל. בשלב זה מתגלה שרואן הובילה את האווי במתכוון אל מקום זה על מנת שהוא עצמו יוקרב לעולה, דבר שלפי אמונתם של תושבי האי יביא ברכה ליבולם.

בזמן שהם תופסים אותו מסבירים תושבי האי להאווי כי הקורבן יהיה יעיל במיוחד מכיוון שהוא הגיע למקום מרצונו החופשי, כשברשותו כוח של מלך (בכך שהוא הגיע כנציג החוק), בטפשותו (לבוש כליצן) ובבתוליו (בהיותו דתי אדוק). האווי מנסה לדחות אותם בטיעונים שונים, אך לורד סאמראייל מביע את ביטחונו בכך שהקורבן יעלה יפה ושעקבותיו של האווי ייעלמו לחלוטין. האווי מוכנס אל תוך פסל קש גדול בדמות אדם, והפסל מועלה באש בעת שתושבי האי סובבים אותו ושרים שיר עם אנגלי מתקופת ימי הביניים ("Sumer Is Icumen In"), כאשר האווי מבטיח בצעקות נקמה אלוהית באי ובתושביו ומצטט מתוך תהלים כ"ג.

קישורים חיצוניים

• יונתן לוי, מאה הסרטים הרוחניים של כל הזמנים 2, באתר nrg
• אהרון קשלס, קש וגבבה, באתר ynet
• אנשי הקש - מהדורה מיוחדת, באתר האוזן השלישית