איתי פנקס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איתי יאן פנקס (נולד ב-1973), פוליטיקאי ופעיל בקהילת הלהט"ב בישראל. פנקס כיהן כיו"ר אגודת הלהט"ב בישראל וכחבר מועצת עיריית תל אביב יפו. בין 2004 ל-2008 כיהן כיו"ר אגוד ערים דן לביוב ואיכות הסביבה (שפד"ן).
בתחילת דרכו הפוליטית היה חבר פעיל במפלגת הליכוד[1], לאחר מכן עבר למפלגת מרצ, מטעמה נבחר למועצת עיריית ת"א. לאחר היבחרו עבר שוב מפלגה, הפעם למפלגת העבודה. לקראת הבחירות לכנסת ה-18 החליף בפעם השלישית מפלגה, והצטרף ל"צבר - מפלגת הצעירים של ישראל", שהציבה אותו במקום השלישי ברשימתה.
[עריכה] חייו ופועלו
איתי פנקס נולד בתל אביב בשנת 1973 וגדל בהרצליה. בצבא משרת במילואים כקצין בחיל השלישות, בדרגת סרן. בעל תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת ת"א ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות במדיניות ציבורית מהמרכז הבינתחומי בהרצליה.
בתחילת דרכו הפוליטית היה חבר במפלגת הליכוד[2].בשנים 2000 - 2002 כיהן בתפקיד יו"ר אגודת הלהט"ב. תקופת כהונתו התאפיינה בצמיחה מהירה של האגודה, בהקמת סניפים חדשים של אגודת הלהט"ב בבאר שבע ובקריית שמונה, ובגידול ניכר בנראות ובפעילות התקשורתית. האגודה שקיבל פנקס הייתה במשבר כלכלי, והוא הקים בה מערך גיוס כספים, כולל קבלת אישור לתרומות המזכות בפטור ממס הכנסה בישראל ובארצות הברית. צעדים אלה הביאו לפירעון חלק ניכר מחובות העבר. העיתון "הזמן הוורוד" עבר בתקופתו לבעלות האגודה.
בשנת 2003 עזב את הליכוד, הצטרף למרצ, ונבחר מטעמה למועצת עיריית תל אביב יפו. לקראת הבחירות בשנת 2006, ביחד עם מספר ראשי סניפים ופעילים מרכזיים במרצ, הכריז על תמיכתו בעמיר פרץ ובמפלגת העבודה. למרות זאת, לא פרש מסיעת מרצ במועצת העיר, דבר שאיפשר לו להמשיך להחזיק בתפקידו כיו"ר איגוד ערים דן לביוב ואיכות הסביבה. פנקס נימק את פרישתו בסירוב המפלגה לשריין מקום בשלב ה"פאנל" לנציג מקהילה הלהט"ב ובכך שמיכל עדן, נציגת הקהילה שהתמודדה על מקום ברשימת מרצ לכנסת לא הוצבה במקום גבוה. למרות זאת, ידיעות על פרישתו פורסמו באמצעי התקשורת מספר שבועות לפני הפריימריס במרצ.
פעילותו כיו"ר אגוד ערים דן לביוב ואיכות הסביבה הביאה את מגזין TheMarker לבחור בפנקס כאחד מ"מאה האנשים המשפיעים ביותר בישראל" (בגיליון ספטמבר 2006), בקטגוריית "המשפיעים על הסביבה", ונימוקו:
- יותר משנתיים וחצי עומד פנקס בראש של אחד מגופי התשתית הציבוריים הבולטים בישראל. בתקופה הזאת הוא קידם פרויקטים רבים שהיו תקועים שנים: התחלת בנייה של מפעל יבשתי לטיפול בבוצת השפד"ן והפסקת הזרמתה לים התיכון; התקדמות לקראת הקמתה של "אוטוסטרדת השפכים של ישראל", צנרת מתקדמת להולכת שפכים; שדרוג תשתיות הביוב ברחבי גוש דן, וצירוף רשויות מקומיות חדשות לשפד"ן, בהן יהוד, בית דגן ולוד". כן כיהן כיועץ ראש העיר לענייני קהילת הלהט"ב.
במסגרת פעילותו בעיריית תל אביב-יפו הביא להקצאת תקציב עירוני להקמת מרכז תרבות לקהילת הלהט"ב - המרכז העירוני לקהילה הגאה, אשר הוקם בגן מאיר והושק רשמית באירועי הגאווה 2008.
לקראת הבחירות לכנסת ה-18 עזב את מרצ, הצטרף למפלגת "צבר - מפלגת הצעירים של ישראל", והוצב במקום השלישי ברשימתה, שלא עברה את אחוז החסימה.
[עריכה] משפחתו
בשנת 2005 נישא לבן זוגו יואב ארד, יו"ר דירקטוריון חושן, במסגרת מערכה ציבורית להכרה בנישואים חד מיניים. הנישואין נערכו בקנדה, שכן זוהי המדינה היחידה שאפשרה באותו המועד נישואי בני אותו המין לנתינים זרים (נישואי קנדה). בקשתם לרישום הנישואין במשרד הפנים נענתה בשלילה. רק בסוף שנת 2006, בעקבות פסק הדין בבג"ץ יוסי בן ארי נגד מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים, התאפשר לבני הזוג להרשם במרשם האוכלוסין כנשואים.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- נטלי פרישקולניק, אחרי חתונת ההומוסקסואלים: המאבק על ההכרה, באתר ynet
- אלי סניור, איתי פנקס גאה לעזוב את מרצ, באתר של "עיתון תל אביב"
- איתי פנקס - אלבום צילומים פרויקט דיוקנאות מקהילת להט"ב
- לא מתחרט, כן מתנצל - ראיון עם פנקס באתר גו-גיי לפני סיום כהונתו בעיריית תל אביב

