איתן צ'רנוב
 |
איתן צֶ'רְנוֹב (Eitan Tchernov; 1935, תל אביב – 2003) היה פרופסור במחלקה לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב. מחקריו הרבים עסקו בזואולוגיה ארכאולוגית וחקר מאובני חיות שניצודו על ידי בני אדם.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
נולד כבן יחיד למשפחה קשת יום בפלורנטין שבדרום תל אביב. בילדותו נשלח להתגורר אצל קרובי משפחה בעין ורד, שם החל להתעניין לראשונה בצפרות ואיסוף ציפורים. לקראת כיתה ו' חזר לביתו בתל אביב ולמד בבית הספר "אחד העם".
בנעוריו חבר ביחד עם נערים בתל אביב (בהם חברו אוריאל ספריאל) אשר הקימו פינת חי וגינת ירק וגם אספו ציפורים. התעניינותם בזיהוי ומיון בעלי החיים גברה והם פנו לגן הזואולוגי שבמכון הפדגוגי של יהושע מרגולין. שם הם טופחו על ידי הפרופסורים היינריך מנדלסון וחיים מרום והקימו את "אגודת צעירים חובבי החי", אשר עסקה במציאת וזיהוי בעלי חיים וצמחים. אחר כך קיבלו שיעורים בהתנדבות מפרופסור חנן ביטינסקי-זלץ ויצחק ברש. הקבוצה קיבלה מעיריית תל אביב חדר בבית הנוער ביפו (ששכן במסגד חסן בק) שם העבירו ופעולות ושיעורים בנושא טבע. שם פגש את אורה, חניכתו, שלימים נישאה לו.
איתן לא גויס לצה"ל עקב רשרוש בלב, ופנה ללימודי ביולוגיה באוניברסיטה. בשנה השלישית ללימודיו החל לשקוד על עבודת גמר בהנחיית פרופ' גיאורג האז. בשנת 1960 קיבל תואר שני, על עבודה בנושא "עצמות מאובנות של ציפורים שניצודו על ידי האדם הקדמון במערות פרה היסטוריות בישראל". ב-1966 קיבל תואר דוקטור בנושא "יונקים שנמצאו באתרים פרההיסטוריים", והתמנה למרצה. בשנת 1969 התמנה למרצה בכיר.
ב-1972 היה חוקר במרכז לפלאונטולוגיה בניירובי שבקניה.
צ'רנוב היה אספן עצמות ושלדים מחפירות ארכאולוגיות והאוסף שיצר הוא מהגדולים במדינה בנושא. הוא היה בין מייסדי "החברה הבינלאומית לארכיאוזואולוגיה".
צ'רנוב היה פעיל בארגונים ובמוסדות שעסקו בשמירת הטבע בארץ.
נפטר ב-2003 ממחלת הסרטן.
[עריכה] פרסומיו
[עריכה] לקריאה נוספת
- יעקב שקולניק, "הרוגטקה של איתן" (לזכרו), ארץ וטבע: המגזין הגיאוגרפי הישראלי, גיליון 84 (מרץ-אפריל 2003), 40–42.
