אי-יציבות הידרודינמית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דוגמה לאי יציבות ריילי-טיילור בערפילית הסרטן

אי-יציבות הידרודינמית היא תחום מחקר במכניקת הזורמים, החוקר התפתחות של הפרעות בזרימה. הפרעות אי-יציבות בזרימה יכולות להתפתח לטורבולנציה.

התחום החל להתפתח בסוף המאה ה-19, כאשר היסודות הונחו על ידי הרמן פון הלמהולץ, לורד ריילי, אוסבורן ריינולדס ו-לורד קלווין.

הדוגמאות הנפוצות ביותר לאי-יציבויות בזרימה בטבע הן בעננים ובשימושים אסטרופיזיקליים, למשל בכוכבי לכת.

דוגמאות לאי יציבויות הידרודינמיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אי יציבות ריילי-טיילור[1][עריכת קוד מקור | עריכה]

אי יציבות זו מתרחשת כאשר חומר קל מאיץ חומר כבד. מערכת מוגדרת כ"לא יציבה ריילי טיילור" כאשר גראדיינט הלחץ הפוך לגראדיינט הצפיפות. אי יציבות באה לידי ביטוי כאשר מנסים להחזיק נוזל כבד מעל נוזל קל (כמו מים ושמן). מערכות נוספות בהן קיימת אי יציבות זו: סופרנובות, היתוך בכליאה אינרציאלית ועוד.

דוגמה לאי יציבות קלווין-הלמהולץ בעננים

אי יציבות קלווין-הלמהולץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

אי יציבות זו מתרחשת כאשר קיימת מהירות גזירה בין שני זורמים. מצב זה הוא לא יציב וצפויות להתפתח מערבולות בממשק בין החומרים. ניתן לחזות באי יציבות מסוג זה בעננים, בגלים באוקייאנוס ובמערכות אסטרופיזיקאליות שונות.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Sharp DH, An overview of Rayleigh-Taylor instability, Physica D: Nonlinear Phenomena
P physics.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.