אי-ספיקת כליות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אי-ספיקת כליות (באנגלית: Renal failure או Renal insufficiency) הוא מצב שבו הכליות אינן פועלות כראוי.
הגדרה פיזיולוגית: ירידה בקצב הסינון הכלייתי Glomerular Filtration Rate (GFR).
מדד קליני: עליה ברמת הקראטינין בדם.
חלוקה לשתי קטגוריות עיקריות:
- אי-ספיקת כליות כרונית (Chronic renal failure, CRF) – מתפתחת לאט. תוצאתית למחלות כליה שונות: נפריטיס IgA, גלומרולונפריטיס, פיאלונפריטיס כרונית, מצבים של עצירת שתן.
אי-ספיקת כליות סופית (End-stage renal failure, ESRF) הינה המצב הסופי, ומחייבת טיפול בדיאליזה או השתלת כליה.
- אי-ספיקת כליות חריפה (אקוטית) (Acute renal failure, ARF) – מתפתחת מהר, הכליות מאבדות בזמן קצר את יכולתן לסנן את הדם ולהפיק שתן. גם במצבים כאלה נדרש לעתים טיפול תומך בדיאליזה - עד לריפוי המחלה.
אי-ספיקת כליות חריפה עלולה להופיע כחלק ממהלך של אי-ספיקת כליות כרונית, מצב הקרוי אי-ספיקת כליות חריפה על כרונית (Acute-on-chronic renal failure, AoCRF). אי ספיקת כליות נובעת לפעמיים בגלל יתר לחץ דם המגביר את פעילות הכליות וגורם לקריסתן, ובכך מעלה עוד יותר את לחץ הדם.
אוסף הסימנים המופיע ככל שנפגע תפקוד הכליות נקרא אורמיה.
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.