אי-שוויון כלכלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: תרגום חלקי ומוכה תרגמת, חלקים עיקריים חסרים, ניסוחים גרועים, שיבושים במשמעות מושגים כלכליים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
הבדלים בין שוויון בהכנסה הלאומית ברחבי העולם כפי שהם נמדדים על ידי מדד ג'יני. מדד ג'יני הוא מספר בין 0 ל-1, שבו 0 מתאים לשוויון מוחלט (לכולם הכנסה זהה), ו-1 מייצג אי שוויוון מוחלט (אדם אחד מקבל את כל ההכנסה, וכל השאר מקבלים הכנסה בגודל 0). הגוונים הסגולים מייצגים אי שוויון, והגוונים הירוקים מייצגים שוויון.

אי-שוויון כלכלי מתייחס להבדלים בחלוקה של נכסים כלכליים ושל הכנסה בין פרטים וקבוצות בתוך חברה מסוימת, או בין אומות. טבעו, סיבותיו וחשיבותו של האי-שוויון נמצאים בדיון רחב ומתמשך. לגבי משמעות המונח שוויון כלכלי מתקיים ויכוח - האם מדובר בשוויון הזדמנויות או שוויון בתוצאות.

מדידת אי השוויון הכלכלי בין אנשים שונים או בין קבוצות שונות באוכלוסייה מתבצעת בצורה הטובה ביותר בתחומי מדינה אחת בלבד, בשל קיומם של גורמים המשתנים ממדינה למדינה ונוטים לטשטש את ההשוואות בין הכנסות של אנשים ממדינות שונות. קיימים מדדים מספריים שונים לאי השוויון הכלכלי אשר משווים את הרווחה ואת מספרם של העשירים מול זה של העניים. בדרך כלל נמדד אי השוויון על ידי מדד ג'יני.

מתן יחס שונה לאזרחים, על בסיס אי-שוויון כלכלי מכונה "אפליה".

גורמים לאי-שוויון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן סיבות רבות לאי-שוויון כלכלי בקרב חברות. הסיבות הללו לעתים קרובות בעלות קשר הדדי, אינן לינאריות ומורכבות. הגורמים המוכרים כיום כמשפיעים על אי השוויון הכלכלי כוללים את שוק העבודה, היכולות הטבעיות, חינוך, מוצא, מין, תרבות, העדפה לעשיית רווח כספיים או להנות מנוחיות, נכונות לקחת סיכונים ועיבוי העושר.

סיבות אפשריות לאי- שוויון כלכלי בין מדינות הן המערכת הכלכלית של מדינה (לדוגמה קפיטליזם וסוציאליזם), מלחמות, יכולת תפוקה כלכלית המשתנה מאדם לאדם, המיקום הגאוגרפי, יחסי גומלין בין מדינות, סוגיות פוליטיות ועוד.

שוק העבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגורם העיקרי לאי-שוויון כלכלי בקרב כלכלות השוק המודרניות הן הקביעה של המשכורות על ידי השוק, בתנאי, ששוק זה הוא שוק חופשי אשר נשלט רק על ידי כלל ההיצע והביקוש. לפי השקפה זו האי-שוויון נגרם על ידי ההבדלים בהיצע והביקוש לסוגי העבודות השונים.

עבודה בה יש עובדים רבים (הספק גבוה) אבל רק קומץ של משרות זמינות (דרישה נמוכה) תוביל בדרך כלל למשכורות נמוכות בקרב כלל העובדים בעבודה זו. המשכורות הנמוכות נגרמות בשל התחרות בין העובדים. דוגמה לכך היא העבודות אשר מצריכות מומחיות בסיסית יחסית כגון רחיצת כלים או שרות לקוחות. בשל העובדה שמשרות אלו דורשת מעט מאוד מומחיות קודמת, עובדים רבים מוכנים לעבוד בעבודות אלו. תחרות בשוק בקרב עובדים מובילה להורדה במשכורת משום שאם עובד אחד ידרוש משכורת גבוהה יותר, המעביד יכול פשוט למצוא עובד אחר שיסכים לעבוד במשכורת הנמוכה.

עבודה בה יש מעט עובדים (הספק נמוך) אבל דרישה גדולה לכישורים ספציפיים בהם העובדים הללו מחזיקים, תוביל למשכורות גבוהות יחסית עבור המשרות הללו. זאת משום שהתחרות בין המעבידים תוביל להעלאת המשכורות. דוגמה לכך הן העבודות המצריכות כישורים מתקדמים כגון מהנדסים או ספורטאיים מקצועיים. התחרות בין המעבידים נוטה להוביל למשכורות גבוהות יותר, משום שאם מעביד אחד ידרוש משכורת נמוכה, העובד יכול פשוט להתפטר ולמצוא בקלות יחסית עבודה במקום אחר בה יקבל משכורת גבוהה יותר.

על אף שהדוגמאות הנ"ל נוטות לשייך כישורים לביקוש גבוהה ולמשכורות גבוהות, זהו לאו דווקא הכלל תמיד. לדוגמה, המשכורות של המתכנתים המומחים במדינות המערביות ירדו באופן משמעותי בעקבות התחרות עם המתכנתים במדינות המתפתחות אשר מוכנים לקבל משכורות נמוכות יותר.

התוצאות הסופיות של פעולות גומלין של ההיצע והביקוש מוביל לשינוי ההדרגתי של המשכורות השונות ולאי השוויון בגובה ההכנסות בתוך החברה.

יכולת טבעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשים רבים מאמינים שקיים קשר הדדי בהבדלים בין התכונות המולדות של האדם כגון החכמה, החוזק, הכריזמה או העושר. ייחוס היכולות הטבעיות הללו לשוק העבודה מצביע כי היכולות הללו הן בדרישה גבוהה יחסית להספק שלהן ולכן משחקות תפקיד מכריע בגובה המשכורת של אלו אשר ניחנו בתכונת הללו.

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורם משפיע ביצירת האי-שוויון הכלכלי הוא היכולת המשתנה של פרטים להשיג חינוך או השכלה. השכלה, במיוחד השכלה בתחום שבו יש ביקוש גבוה לעובדים, יוצרת משכורות גבוהות לבעלי ההשכלה. בניגוד אליהם, אלו ששאינם מסוגלים להרשות לעצמם השכלה, או אלו שאינם בוחרים במסלול ההשכלה, מקבלים בדרך כלל משכורות נמוכות בהרבה. כלכלנים רבים מאמינים כי הסיבה העיקרית לגידול באי השוויון הכלכלי בעולם משנות השמונים ואילך היא הגידול בביקוש לעובדים מיומנים בעיקר בתעשיות ההי-טק. הם מאמינים כי דבר זה גרר עליה במשכורות עבור אלו שיש להם השכלה, אבל לא הגדיל את המשכורות של אלו שאין להם השכלה, דבר שהוביל לאי שוויון גדל.

מין, מוצא ותרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיום של מינים שונים, מוצאות שונים ותרבויות שונות בתוך החברה גם נחשב כגורם לאי השוויון הכלכלי.

גורם משמעותי ביצירת אי השוויון קיים בהבדלים בתרבויות השונות והדתות השונות בכך שרבים מהן מעודדות או מרתיעות לנסות ולצבור ממון או שהן מספקות את הבסיס לאפליה. במדינות רבות בעולם, עצם ההשתייכות למיעוטים אתניים מסוימים מגדילה את הסבירות להיות עני.

מגוון האפשרויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגוון האפשרויות הקיים בתוך החברה לעתים קרובות תורם ישירות לאי השוויון הכלכלי. כאשר נאלצים לבחור בין האפשרות לעבוד קשה יותר ולהרוויח יותר כסף או להנות מנוחיות, אנשים רבים בעלי יכולות שוות ופוטנציאל שווה להרוויח את אותה המשכורת לעתים קרובות בוחרים באסטרטגיות שונות. גורם זה מוביל לבסוף לאי שוויון כלכלי בחברות בהם קיים שוויון הזדמנויות לכלל התושבים בהתאם ליכולותיהם.

עיבוי העושר[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיבוי העושר (Wealth condensation) הוא תהליך תאורטי שבו, בתנאים מסוימים, עושר שזה עתה נוצר נוטה להתרכז בבעלותם של אנשים או ישויות שהיו עשירים עוד קודם לכן. לפי תאוריה זו, אלו שכבר אוחזים בעושר הינם בעלי אמצעים להשקיע במשאבים חדשים ליצירת עושר או לחלופין למנף את העושר הצבור וכך הם מקבלים עוד עושר. במשך הזמן, התרכזות העושר יכולה לתרום באופן משמעותי לקיום המתמשך של אי שוויון בתוך חברה.

כדוגמה לעיבוי העושר, נהגי משאיות שהינם הבעלים של המשאית שלהם, מרוויחים באופן עקבי יותר מאשר אלו שאין בבעלותם משאית, היות שבעל המשאית נמנע מתשלום דמי השכירות שנדרשים הנהגים לשלם לבעלי המשאיות (גם אם לוקחים בחשבון עלויות תחזוקה ושאר הוצאות). משום כך, נהג משאית שיש לו רכוש מלכתחילה, יכול לקנות משאית עבור עצמו כדי להרוויח יותר כסף. נהג שלא יכול להרשות לעצמו לקנות משאית, מרוויח פחות ולכן נתקע במלכוד 22, שבו הוא לא יכול לקנות משאית משל עצמו כדי להגדיל את ההכנסה שלו.

נושא שקשור לעיבוי עושר ומלכודות עוני הן ההשפעות של אי שוויון בין-דורי. העשירים נוטים לספק לילדיהם חינוך טוב יותר, דבר שמשפר את הסיכויים שלהם להשיג הכנסה גבוהה יותר. נוסף לזאת, העשירים בדרך כלל משאירים לילדיהם ירושה נכבדת, דבר שמהווה נקודת קפיצה לתהליך של עיבוי עושר של הדור הבא.

גלובליזציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסחר החופשי בין המדינות יכול לעתים רבות לגרום לכך שאי-שוויון כלכלי ברמה הגלובלית תשפיע על האי-שוויון הכלכלי בתוך המדינה. כאשר המדינות העשירות מנהלות קשרי מסחר עם המדינות העניות, העובדים בעלי הכישורים הפשוטים במדינות העשירות לעתים רבות יקבלו משכורות נמוכות יותר כתוצאה מן התחרות.

אי-שוויון כלכלי בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין 1979 ל-1997 נשמר מדד אי השוויון (מדד ג'יני) של מדינת ישראל באותה רמה בערך – מ-0.32 בסוף שנות ה-70 ל-0.33 לקראת סוף שנות ה-90. ואולם בין 1998 ל-2006 גדל מדד ג'יני בישראל מ-0.34 ל-0.39, המדרג אותה במקום ה-62 בעולם ומציב אותה כאחת המדינות בעלות האי-שוויון הכלכלי (בבחינת הכנסות ברוטו, לפני תשלומי העברה) הגדול ביותר מבין מדינות המערב (אך לפני ארצות הברית)‏[1].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עולם שלישי? אנחנו? מאת עדי שוורץ, אתר הארץ