אי הנסיך מוויילס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אי הנסיך מוויילס בארכיפלג הארקטי הקנדי

אי הנסיך מוויילס הוא אי ארקטי בטריטוריית נונאווט שבקנדה, אשר מהווה את אחד מהאיים הגדולים שבארכיפלג הארקטי הקנדי. האי משתרע מזרחית לאי ויקטוריה, מערבית לאי סומרסט ודרומית לאיי המלכה אליזבת.

למטרות מנהליות, מחולק האי בין שני האזורים המנהליים של נונאווט, Qikiqtaaluk ו-Kitikmeot. אין על האי כל התיישבות קבועה. האי נמוך ומכוסה בטונדרה, הנקודה הגבוהה ביותר באי, גובהה 320 מטרים, והיא נקודה ללא שם בקצה הצפון מזרחי המרוחק של האי, הצופה אל תעלת ברינג, המפרידה בין האי לבין האי ראסל הסמוך.

גודלו של האי מוערך בכ-33,339 קמ"ר. אי הנסיך מוויילס, הוא האי ה-40 בגודלו בעולם‏[1] והעשירי בגודלו בקנדה. קו החוף של האי איננו רגיל, והוא מחורץ מאוד באזור מפרץ אומני (Ommanney Bay) שבמערב האי, ובאזור מפרץ בראון (Browne Bay) שבמזרח האי.

האי התגלה לראשונה על ידי האירופים ב-1851, על ידי משלחתו של פרנסיס ליאופולד מקקלינטוק (Francis Leopold McClintock) שיצאה לשם על מזחלות, במטרה לחפש את משלחתו האחרונה של ג'ון פרנקלין.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואורדינטות: 70°40′0″N 99°0′0″W / 70.66667°N 99.00000°W / 70.66667; -99.00000