אי נמוך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Laysan Aerial.jpg

אי נמוך הוא מונח בגאולוגיה (ולעתים בארכאולוגיה) המתאר אי שמקורו מהצטברות ושקיעה של שוניות אלמוגים או מהתרוממות של שוניות אלמוגים עקב תנועה טקטונית. המונח נועד להבדיל בין איים מסוג זה לאיים גבוהים שמקורם געשי.

חשוב להבין כי המונח נועד לזהות את מקור האי והוא אינו מתאר בהכרח את גובהו יחסית ל"איים גבוהים". קיימים מספר "איים נמוכים" כדוגמת מקטי (בקבוצת איי טואמוטו) , נאורו, ניואה, הנדרסון ובנאבה, איי אלמוגים שהתרוממו עקב תנועה טקטונית, המתרוממים לגבהים שמעל ל-100 מטרים מעל לפני הים, ולעומתם יש מספר "איים גבוהים" שגובהם מטרים ספורים בלבד מעל פני הים, שלעתים הם נוהגים לכנותם "איונים", או "סלעים".

שני סוגי האיים מצויים לעתים קרובות בקרבה גאוגרפית, בייחוד באיים באוקיינוס השקט, שם מצויים איים נמוכים שנוצרו משוניות האלמוגים המקיפות את רוב האיים הגבוהים.

משום שמקורם של האיים הוא ממושבות אלמוגים ניתן למצאם רק בתחום שבין חוג הסרטן לחוג הגדי שהוא התחום בו מי הים חמימים מספיק על מנת לאפשר את קיומם של שוניות האלמוגים. הצורה הנפוצה של אי נמוך היא של אטול, אי שצורתו כשל טבעת מקוטעת שרוחבה נע בין כמה עשרות מטרים לקילומטרים אחדים, המקיף לגונה רדודה. קרקע האיים הנמוכים היא קרקע חולית דלה וקיימים בהם מעט מקורות של מים מתוקים, דבר המקשה על קיום חקלאות. זו הסיבה שהאוכלוסייה באיים הנמוכים היא דלילה יחסית למספר האנשים החיים על איים גבוהים ששטחם דומה. רוב התושבים מתקיימים בעיקר מדיג.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]