אי רובינזון קרוזו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אי רובינזון קרוזו
אי רובינזון קרוזו באוקיינוס השקט

אי רובינזון קרוזוספרדית: 'Isla Robinsón Crusoe), ובשמו הקודם מאס א טיירה (Más a Tierra), הוא אי געשי השייך לארכיפלג של איי חואן פרננדס הצ'יליאנים, הממוקמים בדרום האוקיינוס השקט, כ-640 קילומטר מערבית ליבשת אמריקה הדרומית.

האי, שגודלו כ-90 קמ"ר, הוא האי המאוכלס היחיד בארכיפלג. רוב אוכלוסייתו, כ-630 נפשות, מרוכזת בכפר אחד הממוקם בחופו הצפוני של האי. כלכלת האי מתבססת בעיקר על דיג, ייצוא של סרטנים ותיירות.

האי, כמו שאר הארכיפלג, התגלה לאירופאים לראשונה בשנת 1574 על ידי המלח הספרדי חואן פרננדס. בשנת 1704 ננטש על האי מלח צעיר בשם אלכסנדר סלקירק, במשך חמש שנים הוא שרד באי לבדו עד שחולץ על ידי ספינה חולפת. סיפורו היה ההשראה לרומן "רובינזון קרוזו" מאת הסופר דניאל דפו, שפורסם לראשונה בשנת 1719. במהלך המאות ה-17 וה-18 שימש האי כמקור מסתור לשודדי ים.

במהלך מלחמת העולם הראשונה טובעה אניית הצי הגרמנית דרזדן באחד ממפרציו של האי, כיום שרידיה מהוות מקור משיכה תיירותי לצוללים.

בשנת 1966 שינתה ממשלת צ'ילה את שם האי ממס א-טירה לרובינזון קרוזו, בשל שיקוליים תיירותים. ב-27 בפברואר 2010 נפגע האי מגלי-צונאמי בגובה של כ-5 מטר שנוצרו בעקבות רעידת האדמה בצ'ילה, 5 בני אדם נהרגו ורוב הכפר נהרס.

האי, כמו כל הארכיפלג, הוכרז על ידי אונסק"ו כשמורה ביוספרית והוא מהווה את מקום הגידול של כ-104 מינים של בעלי חיים וצמחים אנדמיים.

Terrestrial globe.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

קואורדינטות: 33°38′29″S 78°50′28″W / 33.64139°S 78.84111°W / -33.64139; -78.84111