אכבר האשמי רפסנג'אני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עלי אכבר האשמי רפסנג'אני
(25 באוגוסט 1934; נוו, רפסנג'אן, איראן) (בן 80)
AkbarHashemiRafsanjani.jpg
שם בשפת המקור اکبر هاشمی رفسنجانی (פרסית)
מדינה הרפובליקה האיסלאמית של איראן
נשיא הרפובליקה האיסלאמית של איראן ה-4
תקופת כהונה 3 באוגוסט 1989 - 2 באוגוסט 1997
הקודם בתפקיד עלי ח'אמנאי
הבא בתפקיד מוחמד ח'אתמי

עלי אכבר האשמי רפסנג'אניפרסית: اکبر هاشمی رفسنجانی, נולד בשם האשמי בהרמאני هاشمی بهرمانی ב-25 באוגוסט 1934), פוליטיקאי איראני רב השפעה. מכהן כיום כיושב ראש המועצה לאבטחת האינטרס של המשטר באיראן.

כיהן כנשיא איראן בשנים 1997 - 1989. בבחירות לנשיאות בשנת 2005 הוא ניסה לרוץ לקדנציה שלישית, אולם נוצח על ידי מחמוד אחמדינז'אד.

הקריירה הפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רפסנג'אני נולד בעיר רפסנג'אן שבמרכז איראן. לפני המהפכה האסלאמית השתייך למחנה הפעילים נגד משטרו של השאה מוחמד רזה פהלווי, ונכלא במהלך תקופה זו.

בראשיתה של הרפובליקה האסלאמית החדשה שימש כחבר בכיר במועצת המהפכה האיראנית, יחד עם מוחמד ג'וואד בהונאר, מוחמד בהשתי, מורתזא מוטהרי, ועבדול כרים מוסאווי ארדבילי.

רפסנג'אני, איש דת במקצועו, היה שר הפנים בשנים 19791980, וכיהן כיושב ראש המג'לס (הפרלמנט האיראני) הראשון לאחר כינון המהפכה האסלאמית, משרה שבה כיהן עד שנת 1989.

מ-17 באוגוסט 1989 עד 1997 כיהן כנשיא איראן. הוא היה הנשיא האיראני הראשון שסיים את כהונתו באופן רשמי עם תום הקדנציה שלו. מבין קודמיו, אבולחסן בני-סדר הודח לפני תום כהונתו, מוחמד עלי רג'אי נרצח, ועלי ח'אמנאי הועלה לדרגת המנהיג העליון.

בשנת 2000, בבחירות הראשונות לאחר תום הקדנציה שלו, הוא רץ מחדש לפרלמנט, אולם לא עלה בידו להיבחר בין 30 הנציגים מטעם העיר טהראן, כפי שהכריז משרד הפנים האיראני. מועצת שומרי החוקה פסלה אז מספר ניכר של מצביעים, ובזאת הצליחה להביא ל"בחירתו" כנציג ה-30 במספר. כך הפך רפסנג'אני פעם נוספת לחבר המג'לס, אולם הוא התפטר עוד טרם השבעתו לתפקיד. הוא נימק צעד זה בכך שהדבר יאפשר לו "לשרת את העם טוב יותר במשרות אחרות".

ב-25 באוקטובר 2006 הוציאה פרקליטות המדינה של ארגנטינה כתב אישום רשמי נגד איראן וחזבאללה בעניין הפיגוע במרכז הקהילה היהודית בבואנוס איירס ב-1994. בכתב האישום הואשמו רשויות איראן בהשפעה ישירה על חזבאללה בביצוע הפיגוע, והפרקליטות קראה בו לעצור את רפסנג'אני ושבעה בכירים אחרים. תקרית זאת הציבה את נשיא איראן מחמוד אחמדינז'אד בעמדה הלא-נוחה שבה נאלץ להגן על רפסנג'אני, מכיוון שהיה יריבו הפוליטי ואף האשים אותו בשחיתות ובעמדות פרו-מערביות. הדבר נחשב כאירוע חיובי מאוד עבור רפסנג'אני, וסייע לו להיבחר למועצה לאבטחת האינטרס של המשטר.

רפסנג'אני כיהן עד שנת 2011 כיושב ראש מועצת המומחים.[דרוש מקור]

כיום (מרץ 2012) מכהן רפסנג'אני כיושב ראש המועצה לאבטחת האינטרס של המשטר, שתפקידה ליישב נושאים חוקתיים שבין המג'לס לבין מועצת שומרי החוקה.

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש לו שלושה בנים מנישואיו בשנת 1958: מוחסן, מהדי ויאסר, ושתי בנות, פאטמה ופאאזה. פאאזה רפסנג'אני היא היחידה שבחרה בקריירה פוליטית. היא הייתה לחברת מג'לס, ובהמשך - מוציאה לאור של העיתון "זן" (בפרסית: زن = "אישה").

בשנים האחרונות נטען נגד האשמי רפסנג'אני שברשותו רכוש ועושר רב. במסע הבחירות שלו בשנת 2005 הוא טרח להכחיש את השמועות. הוא הואשם שוב ושוב על ידי מבקריו בכך שברשותו רכוש מוסתר, אולם דחה את כל ההאשמות ודרש שיוצגו הוכחות.

רפסנג'אני חיבר מספר ספרים. בין החשובים שבהם ספר על אמיר כביר, בשם: אמיר כביר, גיבור המאבק באימפריאליזם.

הקודם:
עלי ח'אמנאי
נשיא איראן
1989 - 1997
הבא:
מוחמד ח'אתמי