אכזרית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אכזרית
Achzarit.jpg
מידע כללי
סוג נגמ"ש כבד
מדינה מייצרת Flag of Israel.svg  ישראל
שנת ייצור 1988
דגם קודם נגמשו"ט, נגמחו"ן
דגם עוקב נמ"ר
מערכה מרכזית הלחימה ברצועת הביטחון,
האינתיפאדה השנייה,
מלחמת לבנון השנייה
מידע טכני
אורך 6.20 מטרים
רוחב 3.60 מטרים
גובה כ-2 מטרים (כולל מקלעים)
משקל 44 טונות
מהירות 65 קמ"ש (מרבית)
טווח פעולה לא ידוע
חימוש עיקרי עמדת קטלנית או "מאג רפא"ל"
חימוש משני מקלעי מאג 7.62 מ"מ
מנוע דיזל, 650-850 כוח סוס
מיגון מסווג
צוות 3 + 7 לוחמים
אכזרית סימן 1
מבט אחורי על אכזרית המראה את פתח הלוחמים

"אכזרית" הוא שמו של נגמ"ש כבד שפותח על ידי חיל החימוש ויוצר במרכז שיקום ואחזקה (מש"א) 7200 של חיל החימוש. האכזרית נועדה לענות על דרישת צה"ל לרק"ם המתאים למגוון של משימות חי"ר ומסוגל לשרוד בשדה קרב רווי אש תוך שהוא עומד בקצב התנועה של כוחות שריון מתקדמים בחזית ההתקפה. הנגמ"ש נכנס לשירות ב-1988.

מבנה ותכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האכזרית בנויה על תובה של טירן, טנק שלל סובייטי (T-54/T-55). בטנקים אלו הוסר הצריח, הוחלפו המנוע ותיבת ההילוכים הרוסיים ביחידת כוח קומפקטית מתוצרת ארצות הברית (מנוע דטרויט דיזל 8V-71 TTA עם תיבת הילוכים אליסון XTG-411-4 בסימן 1 המבוססת על תיבת ההילוכים של התותח המתנייע M109, דטרויט דיזל 8V-92 TA עם אליסון XTG-411-5 בסימן 2), נפתח פתח יציאה אחורי ושופר השריון. כמו כן שופר המזקו"ם לעבירות טובה יותר.

האכזרית חמושה בארבעה מקלעי מא"ג. התכנון המקורי קרא לתפעול מלא של כוח האש של הנגמ"ש בבטיחות מתוך בטן הרכב ולמטרה זו פיתחה רפא"ל עמדת נשק הנשלטת באופן מלא מתוך תא הלוחמים המכונה 'מאג רפא"ל' או 'עמדת רפאל'. עקב מגבלות תקציביות נקבע שאכזריות בשימוש צה"ל יכללו מא"ג רפאל אחד בעמדה הקדמית, ובשלוש העמדות הנוספות, בצד ימין, בפינה השמאלית-אחורית ובעמדת המפקד (שלא תוכננה מראש כעמדת רפא"ל) מותקנים מקלעים על גבי מיתקון רגיל הדורש תפעול ידני. האכזרית מצוידת גם במטולי רימוני עשן מתוצרת התעשייה הצבאית.

כשהם בתוך האכזרית, שלושה מהלוחמים יושבים על ספסל בחלקו השמאלי של התא, שלושה אחרים על מושבים מתקפלים בימין התא, ושביעי בחלקו האחורי. מושב המפקד ניתן להגבהה לצורך תצפית. לתא הלחימה פתחים עליונים וכן כבש הידראולי המאפשר יציאה מאחור.

בשירות צה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

האכזרית יועדה במקור לשמש לצורך לחימה ברמת הגולן, מול אויב המצויד באמצעי נ"ט רבים. בתחילה סופקו האכזריות ישירות לפיקוד הצפון, והוקצו על-ידו ליחידות המבצעות פעילות ביטחון שוטף בגזרה. האכזרית שימשה את צה"ל במהלך הלחימה בחזבאללה ברצועת הביטחון עד הנסיגה בשנת 2000. לאחר הנסיגה מלבנון, שימשה האכזרית בעיקר לסיורים על הגבול הצפוני. במהלך האינתיפאדה השנייה הוקצו אכזריות גם ליחידות המוצבות באיו"ש (בין השאר, במבצע חומת מגן בשנת 2002) והאכזרית הוכחה כממוגנת היטב גם כנגד האיומים מצד גורמי טרור פלסטיניים. בעקבות אסון הנגמ"שים במאי 2004 הועבר מספר רב של אכזריות גם לרצועת עזה (כדי להחליף את נגמ"שי M-113 בעלי השריון הקל) ושימשו שם את כוחות צה"ל עד לנסיגה מהרצועה בספטמבר 2005.

האכזרית נמצאת כיום ברובה הגדול בשימוש חטיבות גולני וגבעתי ובשימוש חלקי של חטיבות הנח"ל והצנחנים.

דגמים, שיפורים ושדרוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2005 פורסם על קיומה של גרסה של האכזרית לפינוי פצועים תוך מתן טיפול נמרץ המדוגמת כמו אמבולנס. דגם האכזרית צויד במכשור רפואי כמו בלוני חמצן, אלונקות ותרופות[1].

פותח גם אבטיפוס של אכזרית חילוץ ואחזקה, המצוידת במכשור וכלי אחזקה ותחזוקה טכניים של חיל חימוש, המאפשרת לאנשי החוליות הטכניות הפלוגתיות לשהות ולסייע בתיקון וחילוץ של רק"ם באזורים מאוימים.

בתקופת האינתיפאדה השנייה נוספו כמה שיפורים לחלק מהאכזריות:

  • "קונכייה" או "אקווריום": צריחון מפקדים פסיבי המורכב מכיפה ובה חלונות משוריינים המאפשרת למפקד הכלי לתצפת על סביבתו בביטחון יחסי, כאשר הוא מוגן מפני ירי.
  • חלון אחורי: ממוקם בכבש האחורי, מורכב מזכוכית משוריינת ומאפשר תצפית ובדגמים החדשים אף כולל חרך ירי.
  • מערכת מפוחים ומאווררים פנימיים: בעלת יכולת לפיזור אוויר ואף יניקה ופליטה אל מחוץ הכלי.
  • עמדת קטלנית של רפא"ל: עמדת נשק אלקטרונית הנשלטת מתוך הכלי חמושה במקלע כבד או מקל"ר.

בתחילת שנת 2010, פורסם כי אב–טיפוס של נגמ"ש "אכזרית" משודרג סיים ניסוי מבצעי, ובשנים הקרובות יעברו כל הכלים הקיימים מהפכה של ממש בעלות של עשרות מיליוני שקלים. במסגרת תהליך השדרוג, המובל על–ידי החטיבה הטכנולוגית (חט"ל) בזרוע היבשה, אשר כולל כ–40 שינויים שונים, בהם הוספת בולם חירום למפקד ולנהג והגדלת נפח המנועים של ה"אכזריות". יוחלפו המערכות זחלים קפיצים ומרכובים (מזקו"ם), יתווספו בולמי זעזועים ויותקנו כיסאות וספסלים נוחים יותר. מערכת חשמל חדישה תורכב על גבי הנגמ"ש ותאפשר בנוסף חיבור למערכות טכנולוגיות נוספות, כדוגמת הצי"ד (צבא יבשה דיגיטלי). בסוף שנת 2010, פורסם כי בתוך כמה חודשים יחוברו נגמ"שי ה"אכזרית" למערכת צי"ד (צבא יבשה דיגיטלי) בהדרגה. בתום התהליך, שיימשך כשנתיים, צפויות כל האכזריות בצה"ל להיות מחוברות למערכת המתקדמת "משואה 600". הראשונה לקבל את הכלים המשודרגים תהיה חטיבת גבעתי.

מחליפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצורך שדרוג צי הנגמ"שים הכבדים בצה"ל, כמו שכאמור, לא פותחו מראש כנגמ"שים אלא הוסבו מטנקים, תוכנן הנמ"ר — נגמ"ש כבד המבוסס על תובת טנק המרכבה. הנמ"ר נכנס לשירות בכוחות החי"ר של חטיבת גולני במהלך שנת 2008. כחלק מתהליך הצטיידותה של חטיבת גולני בנגמ"ש המרכבה המתקדם "נמ"ר", יעברו ה"אכזריות" לשימוש חטיבת גבעתי.

ברוסיה פותח גם כן נגמ"ש כבד מבוסס תובת T-55 המכונה BTR-T, על בסיס לקחי הלחימה בצ'צ'ניה. נגמ"ש זה הוא נגמ"ש לחימה המצויד בתותח אוטומטי 30 מ"מ.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אמיר בוחבוט, בתקווה שלא יהיה בה צורך, באתר nrg‏, 18 בדצמבר 2005