אלאן קרדק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Alan Kardec 1.jpg

אלאן קרדקצרפתית: Allan Kardec), שמו האמיתי היה היפוליט לאון דניזרד ריבאיל (Hippolyte Léon Denizard Rivail)‏ (3 באוקטובר 1804 - 31 במרץ 1869). מייסדו של זרם דתי-פילוסופי הידוע בשם "ספיריטיזם" (Spiritism) המאמין בתקשורת עם רוחות רפאים. מכנים אותו לעתים בכתבים: מנחה ספיריטיזם. עבודתו משפיעה כיום על חיי התרבות בברזיל.

ילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאון ריבאיל נולד בעיר ליון במשפחה שעסקה בתחום המשפטים. הלך לבית ספר יסודי עד גיל 10 ואז משפחתו הבורגנית מעבירה אותו להמשך לימודים בעיר אחרת. שם הוא לומד בפנימייה עם עוד צעירים בני גילו מהחברה האירופאית הנבחרת. הוא לומד מספר שפות, אנגלית, גרמנית והולנדית. זוכה להשפעה ניכרת של ג'ון הינריך פסטלוזי (Johann Heinrich Pestalozzi) שתלווה אותו בהמשך חייו, ותבוא לידי ביטוי בעקרונות הפדגוגיה של שיטת הספיריטיזם, של אחווה אוניברסלית ופתיחות כלפי נשים.

פדגוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת דרכו היה תלמידו של פסטלוזי. לאון ריבאיל מביא לצרפת את רעיונותיו ואת שיטות בית הספר שלו. בשנת 1820 הוא בא לגור בפריז ובשנת 1824 פותח קורס פרטי בשיטת פסטלוזי. הוא מפרסם ספרים רבים בתחום, ביניהם תוכנית מוצעת לשיפור חינוך ממלכתי אשר זכה בפרס "האקדמיה המלכותית של אראס" בשנת 1828.

בשנת 1832 נושא לאישה את אמילי בודט, מורה בבית ספרו שעובדת עימו להמשכת יצירתו הפדגוגית. כאשר מוטל עליהם לסגור את בית הספר בגלל קשיים כספיים, הוא מתרגם טקסט גרמני ומפרסם אותו כדי להתפרנס. ממשיך לתת שיעורים בחינם, בתחומי הכימיה, הפיזיקה, האנטומיה והאסטרונומיה.

הוא ממשיך בתחום הפוזיטיביזם ואיננו נמשך לעל-טבעי. והודות לנטייתו זו, הוא מוזמן להנחות ולפקח על שולחנות מתנדנדים במהלך סיאנסים בתחום הספיריטיזם. המשתתפים מבקשים ממנו לערוך סדר, בזמן קבלת המסרים מהרוחות. מהלכים אלה מביאים לכתיבת ספרו על הרוחות.

ספיריטיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1855 הוא נחשף לנושא השולחנות המתנדדים, אופנה המגיעה מארצות הברית. בתקופה זו הוא משנה את שמו לאלאן קרדק, שם המקביל לזה, לפי אמונתו, שנשא בגלגולו הקודם. הודות למספר אנשים שעבדו בתחום ביחד עימו, במשך מספר שנים, בצורה של מדיומים שקולטים מסרים, הוא מסיק מסקנות ויוצר את תורתו. העיקר כתוב בספר הרוחות 1857 ובספר המדיומים 1861. כך הוא כותב את חמשת הספרים בבסיס הספיריטיזם, שממשיכים להדפיסם גם בימינו אלה. הוא יוצר את כתב העת ספיריט היוצא לאור גם כיום בכמה שפות בעולם.

לדעתו: "האדם איננו עשוי רק חומר, יש בתוכו עיקרון חושב, המחובר לגופו הפיזי עד שיעזוב אותו, כמו שעוזבים בגד, כאשר גלגול הנשמה שלו מסתיים. מרגע שהם כבר לא בגוף הפיזי, המתים יכולים לתקשר עם החיים, אם בדרך ישירה, ואם באמצעות מדיומים, בצורה נראית לעין" (מתוך ספר הרוחות)

נפטר בשנת 1869 והשאיר טקסטים רבים לא גמורים. כמו למשל הספר: תחזיות בנושא הספיריטיזם שהיה בין דפיו. כל הטקסטים יצאו לאור שנים מספר לאחר מותו. בקבורתו נאמר עליו ועל פעילותו, שהספיריטיזם איננה דת, אלא מדע...

הוא השפיע רבות על שיקו שביאר הסופר הפורה ואיש הספיריטואליזם הברזילאי שכתב כ-412 ספרים בתחום רוחני זה.

קברו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על קברו נרשם: "להיוולד, למות, להיוולד מחדש ולהתקדם, זהו החוק". קברו הממוקם בפריז, היה למקום עליה לרגל של מאמיניו, הבאים לחפש השראה. קברו מוקף לעתים קרובות בחסידיו המבקשים לגונן על הקבר מפני תיירים המנסים לצלם אותו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]