אלבום בולים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלבום בולים עם דפים דו צדדיים ודף הפרדה, הבולים מושחלים בתוך רצועות פלסטיק

אלבום בולים הוא ספר, לרוב לא מלא לגמרי (כך שיהיה ניתן להוסיף דפים נוספים בסופו), בו ניתן להדביק ולשמר בולי דואר כאוסף. האלבום הפך לכלי הנפוץ ביותר לבולאות, הן למתחילים והן לאספנים המומחים, ונהוג לבחון אוסף לפי מספר האלבומים אשר הוא מכיל.

עיצוב האלבום[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי הבולים כוללים דפים המיועדים להדבקת הבולים אליהם, לעתים עם רצועות פלסטיק שקופות, לתוכן מושחלים הבולים. הבולים באלבום מסודרים לפי טעמו של האספן ולפי מטרתו באוסף. אוסף המציג בול יחיד מכל סוג יכלול לרוב שורות של בולים המודבקות לאורך האלבומים. אספנים אשר מנסים להשלים סדרות יקדישו לרוב עמודים או אזורים מסוימים בדפים לסדרות מסוימות. מומחים אף יציינו ליד כל בול הערות על סגנונו, עיצובו, פרטים טכניים על הוצאתו או הדרך בה הגיע לבעליו הנוכחיים. בעבר היה נהוג לרשום את הערות אלו בעזרת כלי כתיבה פשוטים, אך כיום תוכנות רבות מציעות תכנון גרפי של הדף על גבי מסך המחשב.

רוב אלבומי הבולים כוללים דפים חד צדדיים בלבד. אומנם דפים דו צדדיים יחסכו במקום, אך הם מצריכים דפי הפרדה כדי למנוע מגע בין הצדדים המנוגדים של הדפים, שעלול לפגוע בבולים יקרי הערך.

אספנים רבים קונים אלבומים או דפים מודפסים מראש. מכלול האלבומים משתרע מאלבומים עבור בולים מכל רחבי העולם ועד לאלבומי "התמחות מקומית". לרוב האלבומים המוכנים האלו מציגים את תמונת הבול בשחור-לבן במקום בו יש להדביקו לאחר שנאסף. לצד כל מקום שכזה האלבומים המודפסים מראש מספקים בעצמם את המידע הכתוב, זאת בהתאם לרצון האספן או הספקת היצרן.

חברות הוצאת אלבומי הבולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד מאלבומי הבולים הראשונים הוא ה-V.R. של חברת סטנלי גיבונס. האלבום, שקוטלג בסביבות 1870 הפך לסדרת אלבומים שכללו בולים יקרי ערך במיוחד והפך את החברה הבריטית למובילה בתחום. חברות בולטות אחרות הן "לייטהאוס", "סקוט" ו"וייט אייס" (White Ace). החברות מעודדות את נאמנות לקוחותיהם על ידי פרסום עדכונים לאוספים מדי שנה.

השימוש באלבום[עריכת קוד מקור | עריכה]

למעלה משמאל ועם כיוון השעון: בול מודבק על "ציר", בול שעומד להיות מודבק על "ציר", אחוריו של בול שנפגעו משימוש ב"ציר"; ו"צירי בולים" משוחררים

בעבר הבולים היו מודבקים לעמודים על ידי דבקם שלהם (כמו היו מודבקים על מעטפה לשם שליחת דבר דואר), או בעזרת דבק אחר. עם הזמן הבינו אספני הבולים שכתוצאה מכך לא ניתן עוד להפריד את הבולים מהאלבום בו הונחו ולא ניתן לבחון את גבם, שם נמצאים סימני המים וסימני המומחים. התשובה באה בדמות "צירי בולים". הצירים הם, למעשה, נייר דק ורך אשר מצדו האחד מודבק לדף האלבום. בצידו השני של הציר ישנו דבק רק על קצהו, כך שניתן יהיה להרים את הבול שיודבק עליו ולבחון את גבו. עם הזמן השתכללו הצירים והיה ניתן אף "לקלף" את הבולים מהם ובכך להוציאם כליל מהאלבום. אומנם גם הדבק ב"צירים" גורם לנזק מסוים לגב הבול, אך התוצאה סבירה הרבה יותר מאשר בשיטה הישנה.

אחסון האלבומים מתבצע בעדינות תוך שמירה פן "ידחסו" יתר על מידה. האספנים שומרים על העמודים כך שיאווררו במטרה למנוע מהבולים להתקמט או לדבק לנזול. אלבומים יקרי ערך במיוחד מרופדים בכריכותיהם היטב כדי למנוע נזק אפשרי לבולים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • AlbumEasy - תוכנה לעיצוב אלבומי בולים