אלברט אליס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אלברט אליסאנגלית: Albert Ellis, ‏27 בספטמבר 1913, פיטסבורג, פנסילבניה24 ביולי 2007, ניו יורק) היה פסיכולוג אמריקאי-יהודי, מאבות גישת הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי, ומפתח גישת הטיפול הרציונלי אמוטיבי (REBT). אליס כתב ופרסם מעל 75 ספרים, 200 קלטות ו-1,200 מאמרים.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליס נולד בפיטסבורג, פנסילבניה, הבכור מבין שלושת ילדיהם של הטי והנרי אליס. כאשר היה בן 4 משפחתו עברה לעיר ניו יורק, שם חי כל חייו. אביו היה איש שיווק שנעדר מהבית לתקופות ארוכות. כאשר אביו היה בבית, אליס מתאר אותו כאדם אשר היה מרוכז בענייניו ובילה עם ילדיו מספר דקות ביום. הוריו של אליס התגרשו כאשר היה בן 12, ומאז אביו שמר על קשר רופף עם ילדיו ותמך כלכלית במשפחה במידה מועטה. לדברי אליס, אמו אף היא הייתה מרוכזת בחייה האישיים ולא הקדישה תשומת לב משמעותית לילדיה או למטלות משק הבית.

נוסף להזנחה ההורית שאליס חווה, הוא גם היה ילד חולני שסבל מנפריטיס, אושפז לעתים קרובות לתקופות ארוכות ולא הורשה להשתתף במשחקי ילדים. בעת שהיה מאושפז לעתים עברו שבועות מבלי שהוריו ביקרו אותו. אליס מתאר את עצמו כילד ביישן ומופנם אשר נמנע ממצבים חברתיים דוגמת הצגות בית הספר ויצירת קשר עם בנות המין השני. לאור ההגבלה לשחק במשחקי ילדות, אליס גילה התעניינות בפעילות אינטלקטואלית, ועד גיל 8 הוא קרא את כל כרכי האנציקלופדיה אשר היו ברשות משפחתו. אליס סבר כי הנסיבות הקשות של ילדותו תרמו לכך שהפך לפותר-בעיות נחוש ויעיל והשתמש בכישרון האינטלקטואלי שלו למצוא דרכים להפיק את המיטב מנסיבות חיים קשות במקום להיכנע למצוקה רגשית.

הבגרות המוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליס סיים את לימודיו בבית הספר התיכון למסחר בגיל 16, כשהוא מדורג שביעי מבין כ-150 תלמידים. הוא רצה להיות סופר אך לאור הבנתו שיהיה עליו להתפרנס עד שיזכה להצלחה כסופר, נרשם בגיל 17 לקולג' לעסקים ומנהל ציבורי במטרה לקבל הכשרה כרואה חשבון. אולם משבר השפל הגדול שהתרחש בתקופה זו פגע בתוכניותיו להתעשר.

בשנות ה-20 המוקדמות לחייו הצליח אליס להתגבר על חרדת הקהל שלו והפחד לגשת ולדבר עם נשים. הוא זוקף הישגים אלו לתובנות שרכש בקריאת כתבי פילוסופיה פרקטית וליישום של טכניקות הקהיה שיטתית.

בין הגילאים 19-28 אליס השלים את כתיבתם של 28 רומנים, מחזות וספרי שירה, אך אף לא אחד מהם פורסם. בנוסף, הוא כתב מספר עבודות על מיניות, פילוסופיה ופוליטיקה, שאף הם לא זכו לפרסום. על מנת לפרסם את ספרו בנושא מין, אליס ביצע מחקר מקיף בתחומים של אהבה, יחסי מין ונישואים. לאור עיסוקיו בנושאים אלו, החלו רבים מחבריו לפנות אליו על מנת לקבל ייעוץ בנושאים אלה, ואליס גילה כי הוא מפיק הנאה ממתן ייעוץ זה. כך, בגיל 28 הוא החליט ללמוד פסיכולוגיה.

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1942 החל אליס ללמוד באוניברסיטת קולומביה, השלים תואר שני בפסיכולוגיה קלינית תוך שנה, והמשיך ללימודי הדוקטורט. נושא המחקר שלו היה תחילה רגשות האהבה של סטודנטיות באוניברסיטה. לאור התנגדות המרצים לנושא השנוי במחלוקת, אליס נטש את המחקר שלו והשלים את עבודת הדוקטורט שלו בנושא השוואה בין שימוש בניסוח ישיר וניסוח לא ישיר בכתיבת שאלוני אישיות. עם זאת, הוא מצא כי המחקר והכתיבה אודות שאלוני אישיות אינם מעניינים אותו, ונושאים של מין, אהבה ופסיכותרפיה חזרו להיות מוקד עיסוקו.

התפתחות מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליס החל את דרכו כמטפל בקליניקה פרטית קטנה ב-1943, לאחר שקיבל את התואר השני בפסיכולוגיה קלינית. לאחר שקיבל את הדוקטורט, התמנה לתפקיד פסיכולוג קליני בכיר במרפאה לבריאות נפש. באותה תקופה אליס כבר פרסם מספר מאמרים בנושא מין ומבחני אישיות. בשנת 1949 התמנה אליס לפסיכולוג הראשי של מרכז האבחון בניו ג'רזי, וכעבור שנה קודם. עד סוף שנות ה-50 אליס פרסם 46 מאמרים וכתב ספר בשם "הפולקלור של מין".

שנות ה-70-80[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליס המשיך להפיץ את התאוריה שלו דרך כתיבה והרצאות הן לאנשי מקצוע והן לקהל הרחב. התאוריה הקוגניטיבית-התנהגותית שפיתח זכתה לכבוד בקרב מטפלים בתחום בריאות הנפש בארצות הברית במהלך שנות ה-70, אז החלו להתפרסם מאמרים וספרים אשר עסקו בתאוריה ובתוצאות הטיפולים.

בתחילת שנות ה-80 כבר הייתה לאליס השפעה מעמיקה על תחומי הפסיכותרפיה והייעוץ בארצות הברית, ובשנת 1985 אליס קיבל את פרס האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה על תרומה יוצאת דופן לידע המקצועי. בנוסף, בשנות ה-80 הייתה לגישתו על טיפול רציונלי - אמוטיבי השפעה כלל עולמית, מכונים לטיפול והכשרה בתחום זה נוסדו במדינות כמו אוסטרליה, בריטניה, קנדה, גרמניה, מקסיקו וישראל. כמו כן, בשנים אלו פורסמו מספר ספרים מקצועיים אשר עסקו ביישום של טיפול זה בהקשר של בעיות רבות, בהן אלכוהוליזם, התמכרות, הפרעות חרדה, ובהקשר של טיפול פרטני, זוגי ומשפחתי.

השנים המאוחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד שחלה, בגיל 92, אלברט אליס עבד לפחות 16 שעות ביום כשהוא כותב ספרים, מטפל ומלמד. גם כאשר היה חולה בצורה משמעותית הוא המשיך לפגוש סטודנטים במרכז השיקום ואף לימד ממיטת בית החולים. בשנותיו המאוחרות אליס המשיך לעבוד על אף אובדן שמיעה משמעותי, כשהוא נעזר בעבודתו באשתו. להומור היה חלק חשוב בפילוסופיה של אליס, והוא יישם אותו באתגרים בחייו, כשהוא משתמש בעצמו כדוגמה בעודו מלמד אנשים כיצד להתמודד עם מצוקות קשות.

טיפול רציונלי אמוטיבי – REBT[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – טיפול רציונלי-אמוטיבי

טיפול רציונלי-אמוטיבי (REBT - Rational Emotive Behavior Therapy) הוא שיטת טיפול קוגניטיבית התנהגותית אשר מתמקדת בקשר בין המערך החשיבתי ובין התגובות הרגשיות וההתנהגותיות הנלוות לו. מודל ABC של טיפול זה קובע שבפעילות הגומלין בין אירוע למחשבות ולתוצאות, לא האירוע (A) גורם לתגובה רגשית או התנהגותית, אלא המחשבות (B) על האירוע הן שתקבענה את התוצאות. על פי מודל טיפולי זה, מערך חשיבה אי-רציונלי גורם לתגובות רגשיות והתנהגותיות שליליות ובלתי-פונקציונליות. מטרת הטיפול על פי מודל זה היא לזהות, להעריך ולשנות מערך חשיבה אי-רציונלי למערך חשיבה רציונלי, באמצעות טכניקות קוגניטיביות, אמוטיביות והתנהגותיות.

הפיתוח המקורי של התאוריה של אליס הושפע ממספר תחומים: קריאה של כתבי פילוסופים עתיקים ובני ימינו (קאנט, קרל פופר וברטראנד ראסל), חשיפה לעבודתם של פסיכותרפיסטים אחרים (אלפרד אדלר, קארן הורני), וחוויותיו האישיות דוגמת התגברותו על הביישנות בצעירותו. המקורות הפילוסופים של REBT שואבים מהפילוסופים הסטואים, ובמיוחד ממרקוס אורליוס ואפיקטטוס. הציטוט של אפיקטטוס "אנשים אינם מוטרדים מדברים אלא מנקודת הראות בה הם רואים אותם", מצוטט רבות בספרות של REBT, מאחר שהוא מייצג את אחד העקרונות המרכזיים של תאוריה זו.

בפרקטיקה שלו כפסיכואנליטיקאי, אליס גילה כי שילוב טכניקות טיפול ישירות בטיפול (ייעוץ, מתן מידע) תרמו להתקדמות רבה יותר בטיפול מאשר הפסיכואנליזה בלבד, והחל להיות ביקורתי כלפי הגישה הפסיבית והבלתי-מדעית של הפסיכואנליזה. בד בבד החל אליס לגבש עקרונות וטכניקות טיפול למה שהוא כינה "טיפול רציונלי". עד שנת 1953 זנח אליס כמעט לחלוטין את הפסיכואנליזה, והחל לקרוא לעצמו "פסיכותרפיסט" ולא "פסיכואנליטיקאי". אליס הציג לראשונה את הטיפול הרציונלי בכנס השנתי של איגוד הפסיכולוגים האמריקאי בשנת 1956, ופרסם את מאמרו הראשון בנושא ב-1957. אליס כינה את גישתו החדשה "טיפול רציונלי", מאחר שרצה להדגיש את הקשר בין חשיבה רציונלית והסתגלות פסיכולוגית. אליס הואשם כי התאוריה שלו מתעלמת מהרגש בהקשר של התפקוד האנושי ובעיות פסיכולוגיות, ועל מנת לתת מענה לחוסר הבנה זה הוא שינה את שם גישתו ל"טיפול רציונלי-אמוטיבי". בשנת 1993 שינה שוב את שם גישתו ל"טיפול רציונלי-אמוטיבי-התנהגותי", על מנת להדגיש את השימוש בטכניקות התנהגותיות ומטלות של "שיעורי בית" כחלק מהטיפול.

אליס המשיך לכתוב על טיפול זה ולהרצות עליו, והעניין של אנשי המקצוע והציבור הרחב בטיפול זה גבר בשנות ה-50 המאוחרות. בשנת 1957 אליס פרסם את הראשון מבין ספרי העזרה העצמית שכתב, אשר מבוססים על התאוריה שפיתח. ב-1959 ייסד את המכון לטיפול רציונלי אמוטיבי, ארגון לימודי שלא למטרות רווח, בו החל להשתמש בטיפול רציונלי אמוטיבי בקבוצות ובטיפול פרטני.

ב-1962 שכלל אליס ופרסם את מירב המאמרים המוקדמים שלו בספר בשם "תובנה ורגש בפסיכותרפיה", בו ניסה לראשונה להציג את רעיונותיו לגבי הטיפול בצורה שיטתית ומקיפה. בספר זה הוצגו המקורות והמרכיבים המרכזיים של REBT, נערכה השוואה בין גישה זו לגישות טיפוליות אחרות, ונערך ניסיון להגיב על ביקורת כלפי התאוריה.

תרומתו המקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המיקוד של אליס בקוגניציה בהקשר של מקור הפרעות רגשיות והטיפול בהן, מייצג את אחת ההשפעות המרכזיות שלו על תחום הפסיכותרפיה והייעוץ. תרומתו הייחודית היא בכך שהיה המטפל הראשון שייחס לקוגניציה תפקיד מרכזי בקביעה האם לאדם תהיה בריאות נפשית או הפרעה, וגיבש תאוריה ושיטת טיפול אשר שמה במרכז את השינוי של מחשבות בלתי-פונקציונליות כאמצעי המרכזי להתגבר על הפרעה רגשית. אליס שם דגש על המאמצים של המטופל בתהליך הטיפול, כאשר הלקוח לומד מיומנויות וטכניקות אשר יסייעו לו לאתגר את המחשבות הבלתי הגיוניות. אליס מדגיש את הגישה של העזרה העצמית באמצעות שימוש במטלות "שיעורי בית", טפסים לעזרה עצמית וחומרים פסיכו-חינוכיים. אליס לא היה הראשון שהשתמש במטלות שיעורי בית, אך היה מראשוני הפסיכותרפיסטים אשר השתמשו בטכניקה זו בצורה שיטתית בתהליך הטיפולי. בנוסף, אליס היה מבין הראשונים אשר פרסם ספרי עזרה עצמית לציבור הרחב. הוא היה חלוץ בעבודתו כמטפל אקטיבי-מכוון - הוא מצא כי רוב המטופלים הפיקו תועלת כאשר הוא לימד אותם באופן אקטיבי את העקרונות והטכניקות של הטיפול הרציונלי אמוטיבי.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבים מרעיונותיו של אליס הינם שנויים במחלוקת. עמדתו כי פסיכואנליזה ופסיכותרפיה המרוכזת באדם הינן צורות טיפול יחסית לא יעילות, עומדת בסתירה לאמונותיהם של אנשי מקצוע רבים מתחום הטיפול. אמונותיו החזקות לגבי הבסיס הביולוגי של חשיבה בלתי רציונלית, עומדות אף הן בסתירה לתאוריות סביבתיות נפוצות. מבקרים אחרים של התאוריה טוענים כי התאוריה פשטנית מדי בתיאורה את היחס בין מחשבות, רגשות והתנהגות ומתעלמת מהיחסים המורכבים של שלושת התחומים הללו בפסיכולוגיה האנושית. ביקורת נוספת הינה על עמדתו של אליס כי ישנו קשר חיובי בין דת להפרעות רגשיות.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Ellis, A.(1951). The folklore of sex . New York : C. Boni.
  • Ellis, A.(1963). Reason and emotion in psychotherapy. New York : Lyle Stuart.
  • Ellis, A.(1965). The Guild dictionary of homosexual terms. Washington, D.C. : Guild Press.
  • Ellis, A.(1971). Growth through reason : verbatim cases in rational-emotive therapy. Hollywood, Calif. : Wilshire Book.
  • Ellis, A.(1973). The encyclopedia of sexual behavior. New York : J. Aronson.
  • Ellis, A.(1973). Humanistic psychotherapy : the rational-emotive approach. New York : Julian Press.
  • Ellis, A.(1975). How to live with a neurotic : at home and at work. New York : Crown.
  • Ellis, A.,& Harper, R.A.(1975). A new guide to rational living. Englewood Cliffs, N.J. : Prentice-Hall.
  • Ellis, A.(1977). Anger, how to live with and without it. Secaucus, N.J. : Citadel Press.
  • Ellis, A.(1979). Theoretical and empirical foundations of rational-emotive therapy . Monterey, Calif. : Brooks/Cole Pub. Co.
  • Ellis, A.(1983). Rational-emotive approaches to the problems of childhood. New York : Plenum Press.
  • Ellis, A.(1985). Clinical applications of rational-emotive therapy. New York : Plenum Press.
  • llis, A., & Dryden, W. (1987). The practice of rational-emotive therapy. New York : Springer Pub. Co.
  • Ellis, A.(1988). Rational-emotive therapy with alcoholics and substance abusers. New York : Pergamon Press.
  • Ellis, A.(1989). Rational-emotive couples therapy. New York : Pergamon Press.
  • Ellis, A.(1996). Better, deeper, and more enduring brief therapy : the rational emotive behavior therapy. New York : Brunner/Mazel, Publishers.
  • Ellis, A.(1997). Stress counselling series a rational emotive behaviour approach. London : Cassell.
  • Ellis, A., & Dryden, W (1997). The practice of rational emotive behavior therapy. New York : Springer Pub. Co.
  • Ellis, A., & Velten, E. (1998). Optimal aging : get over getting older. Chicago : Open Court.
  • Ellis, A.(2002). Overcoming resistance : a rational emotive behavior therapy integrated approach. New York : Springer Pub. Co
  • Ellis, A.(2005). The myth of self-esteem. :how rational emotive behavior therapy can change yourlife forever. Amherst, N.Y. : Prometheus Books.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Ellis, A., & Dryden, W. (1991). A dialogue with Albert Ellis :against dogma. Milton Keynes : Open University Press.
  • Yankura, J., & Dryden, W. (1994). Albert Ellis. London : Sage Publications.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]