אלברט הופמן
| אלברט הופמן Albert Hofmann 1906 – 2008 |
||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
 |
||||||
| תרומות עיקריות | ||||||
| גילוי סם ה-LSD | ||||||
|
||||||
אלברט הופמן (11 בינואר 1906 - 29 באפריל 2008) היה מדען שווייצרי שנודע בעיקר בשל גילויו את סם ה-LSD. הופמן חיבר מעל למאה כתבים מדעיים וכן מספר ספרים, ביניהם הספר "LSD: הילד הבעייתי שלי".
[עריכה] קורות חייו
הופמן נולד בעיר באדן, ולמד כימיה באוניברסיטת ציריך. מחקרו בנוגע לחומצה ליסרגית הוביל בסופו של דבר ליצירת החומר LSD-25 בשנת 1938. חמש שנים מאוחר יותר, ב-16 באפריל 1943, חזר הופמן אל החומר שכמעט נשכח ואז גילה לראשונה את השפעותיו הפסיכדליות של ה-LSD, לאחר שבטעות הגיע מעט מן החומר לשפתיו. שלושה ימים מאוחר יותר, ב 19 באפריל 1943, נטל הופמן באופן מכוון כמות של החומר, שנחשבה אז מזערית, וחווה הזיות חזקות. לאורך השנים נטל הופמן את החומר עשרות פעמים.
LSD נוסה גם על בעלי חיים וכך נקבעה מידת רעילותו (LD50) ונזקים נוספים אפשריים. בתחילת דרכו שימש החומר כתרופת עזר בפסיכואנליזה ופסיכותרפיה, אך לאחר שגלש החומר לרחוב הופסקה הפצתו על ידי חברת סנדוז, בשנת 1965.
הופמן נפגש עם אנשי רוח רבים שעברו "חוויות מיסטיות" כתוצאה משימוש ב-LSD, ביניהם ד"ר טימותי לירי (מרצה לפסיכולוגיה), ד"ר רודולף גלפקה, ד"ר וולטר ווגט, ארנסט יונגר ואלדוס האקסלי.
לאחר שהתפרסם, חקר הופמן סמים פסיכדליים אחרים כמו קקטוס המסקלין, סלוויה דיווינורום ופטריות פסילוסיבין. ממציא סם ה-LSD, אלברט הופמן, מת מהתקף-לב והוא בן 102. בהודעה שפרסם המכון הבין-תחומי למחקרים פסיכדלים נכתב כי הוא נמצא ללא רוח חיים בביתו שבבזל. הופמן הדגיש במהלך חייו כי המצאתו נועדה לטיפול במחלות נפש, וכל המשתמש בה לצורכי הזייה, עושה זאת על דעתו בלבד.
אלברט הופמן נפטר ב-29 באפריל 2008.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- סוכנויות הידיעות, הטריפ האחרון של ד"ר הופמן, באתר הארץ
- הטריפ הראשון שלי באתר "הארץ".
- מאמר על חייו, פועלו והגותו של הופמן באתר nrg
- LSD: My Problem Child ספרו של אלברט הופמן מתורגם לאנגלית (יצא בעברית בהוצאת ירון גולן).
