אלברט חוראני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אלברט חביב חוראניאנגלית: Albert Habib Hourani31 במרץ 1915 - 17 בינואר 1993) הוא היסטוריון בריטי, בן למשפחה לבנונית, אחד מהמלומדים הבולטים ביותר בחקר ההיסטוריה של המזרח התיכון שפעלו במהלך המחצית השנייה של המאה העשרים.

חייו ופועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלברט חוראני נולד במנצ'סטר שבאנגליה, כבנם של מהגרים מאזור השייך לדרום לבנון דהיום. משפחתו המירה דתה מנצרות אורתודוקסית לכנסייה הסקוטית הפרסביטריאנית ואביו היה בכיר בכנסייה המקומית במנצ'סטר. ואילו חוראני עצמו המיר דתו לקתוליות בבגרותו.

חוראני למד במנצ'סטר ובלונדון ואחרי כן למד בקולג' מגדלן, שבאוקספורד, שם הוא למד פילוסופיה, פוליטיקה, וכלכלה (עם דגש על יחסים בינלאומיים בחלק הפוליטיקה של תוארו), וסיים הראשון בכיתתו ב-1936. במהלכה של מלחמת העולם השנייה, הוא עבד ב"מכון המלכותי ליחסים בינלאומיים" ובמשרדו של מזכיר המדינה הבריטי בקהיר. בתום המלחמה, הוא עבד במשרד הערבי בירושלים ובלונדון, שם הוא סייע להכין את התיק הערבי עבור ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל.

אלברט חוראני החל את הקריירה האקדמית שלו, בה יעסוק עד לאחרית ימיו, בשנת 1948, בלמדו בקולג' מגדלן, בקולג' סנט אנטוני (שם הוא ייסד וניהל את המרכז לענייני המזרח התיכון), באוניברסיטה האמריקאית בביירות, באוניברסיטת שיקגו, באוניברסיטת פנסילבניה ובאוניברסיטת הרווארד. הוא סיים את הקריירה שלו כעמית בקולג' סנט אנטוני ובמחלקה למזרח התיכון המודרני באוקספורד.

עבודתו הפופולרית ביותר של חוראני היא היסטוריה של העמים הערביים (1991), מבוא בהיר להיסטוריה של המזרח התיכון ורב מכר בינלאומי. ספרו "ההגות הערבית בעידן הליברלי 1789-1939" (1962) הינו אחד מן הניסיונות המדעיים הראשונים ליצור ניתוח נרחב של ה"נהדה", התחייה הערבית במאה ה-19, ופתיחתו של העולם הערבי לתרבות המערבית המודרנית, ונותר אחת מן העבודות העיקריות בנושא. "סוריה ולבנון" (1946), ו"מיעוטים בעולם הערבי" (1947) הן עבודות חשובות אחרות שלו. הוא אף כתב עבודות נרחבות על ההשקפה האוריינטליסטית בתרבות המזרח התיכון לאורך המאות 18 וה-19, והוא פיתח את המושג רב ההשפעה של "האורבניות" - אליטות פוליטיות וחברתיות בערי פרובינציה של המזרח התיכון ובערים גדולות ששירתו כמתווכות בין ערי הבירה (כגון איסטנבול תחת הטורקים העות'מאנים) והחברה הפרובינציאלית.

על שמו ניתן פרס חשוב לספר בחקר המזרח והוא מכונה פרס הספר ע"ש אלברט חוראני והוא מוענק מדי שנה על ידי "אגודת לימודי המזרח התיכון של צפון אמריקה" (MESA). חוראני היה עמית של כבוד ב"אגודת לימודי המזרח התיכון של צפון אמריקה" וכן באגודה ההיסטורית האמריקאית (AHA).

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוראני נשא לאישה את אודיל ווג-פרוסר, כשלימד בקולג' מגדלן שבאוקספורד. הוא נפטר באוקספורד בגיל 77. אודיל חוראני (נולדה ב-1914) הלכה לעולמה בשנת 2003, זמן קצר לאחר יום הזיכרון העשירי למותו של בעלה. שניהם נטמנו בבית הקברות וולברקוט באוקספורד. להם בת, דוקטור סוזאנה חוראני. היא מכהנת כפרופסור לפרמקולוגיה וכראש מחלקה בבית הספר למדעי ביורפואה ומולוקולריה באוניברסיטת סוריי שבאנגליה.

ספרים שכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • היסטוריה של העמים הערביים/אלברט חוראני; עריכה מדעית: יהושע פרנקל, מאנגלית: דן סגיר. תל אביב: דביר, תשנ"ו 1996.
  • Great Britain and the Arab World/ A.H. Hourani. London: J. Murray, 1945.
  • Syria and Lebanon: a political essay/ A.H. Hourani. London: Oxford University Press, 1946.
  • Minorities in the Arab World/ A.H. Hourani. London: Oxford University Press, 1947.
  • A vision of history: near Eastern and other essays/ Albert Hourani. Beirut: Khayat's, 1961.
  • Arabic thought in the liberal age, 1798-1939/ Albert Hourani. London, Oxford University Pres, 1962.
  • Europe and the Middle East/ Albert Hourani. Berkeley: University of California Press, 1980.
  • The emergence of the modern Middle East/ Albert Hourani. London: Macmillan Press in association with St. Anthony's College, Oxford, 1981.
  • A history of the Arab peoples/ Albert Hourani. Cambridge, Mass.: Belknap Press of Harvard University Press, 1991.
  • Islam in European thought/ Albert Hourani. Cabridge: Cambridge University Press, 1991.

ספרים שערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Middle Eastern affairs/ edited by Albert Hourani. London: Chatto & Windus, 1950. St. Antony's papers; no 011; no 016-017.
  • The Islamic city: a Colloquium (held at all souls College, June 28-July2, 1965)/ published under the auspices of the Near Eastern History Group, Oxford and the Near East Center, University of Pennsylvania; edited by A.H. Hourany and S.M Stern. Oxford: B. Cassirer, 1970.
  • Islamic philosophy and the classical tradition: essays presented by his friends and pupils to Richard Walzer on his seventieth birthday/ editors: S.M. Stern, Albert Hourani and Vivian Brown. Oxford: Cassirer, 1972.
  • The Cambridge Encyclopedia of the Middle East and North Africa/ executive editor: Trevor Mostyn; Advisory editor: Albert Hourani. Cambridge: Cambridge University Press, 1988.
  • The Lebanese in the World: a century of emigration/ edited by Albert Hourani and Nadim Shehandi. London: Centre for Lebanese Studies in association with I.B. Tauris, 1992.
  • The Modern Middle East: a reader/ edited by Albert Hourani, Philip Wilson. London: I.B. Tauris, 1993.

אודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Abdulaziz A. Al-Sudani, A Vision of the Middle East: An Intellectual Biography of Albert Hourani, London, I.B. Tauris

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]