אלברט פייק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלברט פיק כאיש צעיר
אלברט פייק בלבוש בונה חופשי

אלברט פייקאנגלית Albert Pike‏; 29 בדצמבר 1809 - 2 באפריל 1891) היה עורך דין, חייל, סופר, משורר, בלשן אוטודידקט ובונה חופשי אמריקאי ידוע. הוא נחשב כמי שעיצב את הנוסח הסקוטי של הבונים החופשיים (זרם של הבונים החופשיים שיש בו 33 דרגות). ספרו הידוע ביותר הוא Morals and Dogma‏[1]. פייק היה הקצין היחיד של הקונפדרציה, שלכבודו הוקמה אנדרטה בכיכר ציבורית בוושינגטון הבירה. הפסל נמצא בכיכר הרשות השופטת (Judiciary Square), אזור בוושינגטון בו מרוכזים בתי משפט מחוזים ופדרליים רבים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פייק נולד בבוסטון, מסצ'וסטס, בנם של בן ושרה אנדרוז פייק, הבכור מבין ששת אחיו. קיבל חינוך נוצרי אפיסקופלי. בילה את ילדותו בבייפילד וניובריפורט, מסצ'וסטס, (Byfield and Newburyport, Massachusetts). אבותיו המתיישבים כוללים את ג'ון פייק (16131688/89) ממייסדי וודברידג', ניו-ג'רסי (New Jersey, Woodbridge). עד גיל 15 ביקר בבית ספר בניובריפורט ובפרמינגהאם (Framingham), מסצ'וסטס. באוגוסט 1825 עבר את בחינות הקבלה לאוניברסיטת הרווארד, אך כאשר המוסד דרש את דמי הלימוד עבור שנתיים מראש בחר שלא להמשיך את לימודיו במוסד. הוא החל בתוכנית לימוד עצמי, הפך בלשן וידע עברית, סנסקריט, יוונית, לטינית וצרפתית, ומאוחר יותר הראה בקיאות ב-16 שפות נוספות. יותר מאוחר הפך למורה בבית ספר בגלוסטר (Gloucester), בצפון בדפורד (North Bedford), בפיירהייבן (Fairhaven) ובניובריפורט שבמסצ'וסטס.

ב-1831 עזב פייק את מסצ'וסטס ונדד מערבה. תחנתו הראשונה הייתה סנט לואיס ולאחר מכן עבר לאינדיפנדס שבמיזורי (Independence, Missouri). באינדיפנדנס הוא הצטרף למשלחת צייד וסחר לטאוס שבניו מקסיקו (Taos, New Mexico). במשך הסיור סוסו השתחרר וברח, מה שחייב את פייק לצעוד ברגל את 500 המיילים הנותרים לכיוון טאוס. לאחר מכן הצטרף למשלחת ציידי מלכודות לליאנו אסטקאדו בניו מקסיקו (Llano Estacado , New Mexico) וטקסס. השלל היה דל ואחרי מסע של 1300 מייל (650 מהם ברגל) הוא הגיע לבסוף לפורט סמית בארקנסו (Fort Smith, Arkansas). משהתיישב בארקנסו ב-1833, הוא לימד בבית ספר וכתב סדרת מאמרים לעיתון Little Rock Arkansas Advocate בשם העט Casca. המאמרים זכו להצלחה רבה בקרב הקוראים והוא הוזמן להצטרף לצוות הקבוע של העיתון. עד לשנת 1835 הפך לבעליו היחיד של העיתון. תחת שרביטו של פייק קידם העיתון את נקודת המבט של המפלגה הוויגית על רקע פלגנות ואי-יציבות פוליטית בארקנסו.

הוא החל ללמוד משפטים ועבר את הבחינות ב-1837. באותה השנה גם מכר את עיתונו. הוא היה הכתב הראשי לבית המשפט העליון בארקנסו וגם כתב ספר שפורסם בעילום שם: The Arkansas Form Book, אשר היה מדריך לעורכי דין. בנוסף, פייק כתב על מספר נושאים משפטיים והמשיך בפרסום שירה, תחביב שהחל בו בשנות נעוריו במסצ'וסטס. שיריו נחשבו מאוד בזמנו אולם כיום נשכחו ברובם. מספר כרכים של עבודתו פורסמו על ידי בתו לאחר מותו. ב-1859 זכה בתואר דוקטור של כבוד מאוניברסיטת הרווארד אבל סירב לקבלו.

פייק מת בוושינגטון הבירה בגיל 81 ונקבר בבית הקברות Oak Hill בניגוד לרצונו. בקשתו הייתה שגופתו תישרף. ב-1944 הועברו שרידיו ל"בית ההיכל" House of the Temple, המטה של הרשות הדרומית של הנוסח הסקוטי.

קריירה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנדרטה לאלברט פייק בוושינגטון

כאשר פרצה מלחמת ארצות הברית-מקסיקו הצטרף פייק לחיל הפרשים וקיבל מינוי כמפקד יחידה (troop commander). בזמן קרב בואנה ויסטה התגלעו חילוקי דעות בינו לבין אחד ממפקדיו, ג'ון סלדן רואן (John Selden Roane), מה שהביא לבסוף לדו-קרב בניהם. איש לא נפגע והשניים שוכנעו על ידי עוזריהם לא להמשיך בו.

אחרי המלחמה ב-1853 התיישב פייק בניו אורלינס וחזר לעסוק במשפט. הוא כתב ספר נוסף Maxims of the Roman Law and some of the Ancient French Law, as Expounded and Applied in Doctrine and Jurisprudence. אף על פי שלא פורסם, תרם הספר למוניטין שלו בקרב עמיתיו עורכי הדין. הוא חזר לארקנסו ב-1857. פייק צבר לעצמו מוניטין בשדה המשפט והפך לתומך בעבדות, אף ששמר על חברותו במפלגה הוויגית. כאשר התפרקה המפלגה הוא הפך חבר בתנועת "שאינם יודעים דבר". לפני מלחמת האזרחים הוא התנגד לפרישה, אולם לכשפרצה, הצטרף לקונפדרציה. בכנס המסחר הדרומי ב-1854 אמר פייק כי על הדרום להישאר באיחוד ולשאוף לשוויון עם הצפון, אולם, אם יאכפו על הדרום מצב של נחיתות, אזי עדיף להיות מחוץ לאיחוד מאשר בתוכו.

פייק קשר מספר קשרים בקרב שבטי הילידים האמריקנים (אינדיאנים) באזור, באחת ההזדמנויות ניהל משא ומתן לפיצוי בסך 800,000 דולר בין שבט הקריקס Creeks ושבטים אחרים, לבין הממשלה הפדרלית. יחסים אלו היו עתידים להשפיע על שירותו במלחמת האזרחים. בתחילת המלחמה פייק מונה כשליח הקונפדרציה לילידים האמריקנים. במסגרת תפקידו הגיע למספר הסכמים עימם. החשוב מביניהם עם הצ'יף של שבט הצ'רוקי ג'ון רוס John Ross, אשר נחתם ב-1861.

פייק קיבל מינוי כבריגדיר גנרל ב-22 בנובמבר 1861 ומונה לפקד בטריטוריה האינדיאנית יחד עם הגנרל בנג'מין מק-קולוך Benjamin McCulloch. פייק אימן שלושה גדודים של חיל פרשים אינדיאנים, שרובם היו שייכים ל-"חמשת השבטים המתורבתים" שנאמנותם לקונפדרציה הייתה ברמות שונות. למרות ניצחון בקרב פי רידג' Battle of Pea Ridge במרץ, נוצחה יחידתו במתקפת הנגד לאחר שהתפוררה. כמו במלחמה שקדמה, פייק נקלע לקונפליקט עם מפקדיו. במקרה אחד ניסח מכתב תלונה נגד מפקדו הישיר, לנשיא הקונפדרציה ג'פרסון דיוויס Jefferson Davis.

לאחר קרב פי רידג', פייק הועמד לדין בטענה שחייליו קרקפו חיילים בשדה הקרב. מייג'ור ג'נרל תומאס הינדמן Thomas C. Hindman האשים את פייק בהתרשלות בניהול כספים ומשאבים והורה על מאסרו. שתי האשמות אלו התבררו כחסרות הוכחות מספיקות. אף על פי כן, לנוכח המאסר הצפוי, ברח פייק לגבעות ארקנסו ושלח את התפטרותו מצבא הקונפדרציה ב-12 ביולי. לבסוף הוא נאסר ב-3 בנובמבר באשמת סירוב פקודה ובגידה, והוחזק לזמן קצר בוורן, טקסס Warren, Texas. התפטרותו התקבלה לבסוף ב-11 בנובמבר והותר לו לחזור לארקנסו.

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-10 באוקטובר 1834 הוא נשא לאישה את מרי אן המילטון Mary Ann Hamilton. נולדו להם 6 ילדים. בעזרת כספה של אשתו קנה את המניות של העיתון שבו עבד ושהוא עתיד היה להיות בעליו.

ב-1876 נפטרה אשתו. מששת ילדיו, ילד אחד נהרג קודם לכן בשירות הקונפדרציה, אחר טבע בנהר ארקנסו, ושלושה האריכו ימים אחריו.

בנייה חופשית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלברט פייק בונה חופשי בדרגה ה-33

לפני שהצטרף לבונים החופשיים, הצטרף פייק למסדר העצמאי של העמיתים יוצאי הדופן (מסדר ה-Odd Fellows), ורק ב-1850 הצטרף ללשכה של הבונים החופשיים בשם Star שמספרה 2 בליטל רוק. פייק היה פעיל בלשכה הגדולה של ארקנסו, ומשנת 1850 עד שנת 1853 קיבל את עשר הדרגות של הנוסח היורקי בבנייה החופשית. פייק נבחר למפקד הריבוני הגדול של הנוסח הסקוטי של הרשות הדרומית ב-1859. הוא נשאר בתפקיד זה לשארית חייו, כ-32 שנה, בהן הקדיש חלק ניכר מזמנו לפיתוח הטקסים של המסדר. ב-1871 כתב את החשוב מבין ספריו על הבנייה החופשית, "Morals and Dogma of the Ancient and Accepted Scottish Rite" (ראה הערת שוליים למטה). הספר מרכז את הרצאותיו והפילוסופיה שלו לגבי כל 33 הדרגות בנוסח הסקוטי, דרגות שפייק עצמו עיצב חלק מהן וגיבש אותן לכלל יחידה אחת. עד לשנות ה-60 של המאה ה-20 קיבל כל אח שהצטרף לנוסח הסקוטי עותק מהספר. אף על פי שפייק כמעט ואינו מוכר למי שאינו בונה חופשי אמריקני, ויש מעט מאוד בונים חופשים שקראו את כתביו, הוא נחשב על ידי חובבי קונספירציות לבונה חופשי משפיע מאוד. הללו מייחסים לו באופן שגוי את ייסוד הקו קלוקס קלאן ומרבים לצטט מתוך ספרו פיסקה המתייחסת ללוציפר כאילו הוא תומך בעבודת השטן, כאשר למעשה פייק מתכוון להילל בן שחר - כוכב הבוקר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלברט פייק בוויקישיתוף


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הספר קיים בנוסחו המלא במספר אתרים, למשל Morals and Dogma of the Ancient and Accepted Scottish Rite of Freemasonry by Pike, באתר "Project Gutenberg".