אלגברת קווטרניונים
במתמטיקה, אלגברת קווטרניונים היא סוג של אלגברה, המהווה דוגמה מן הממד הקטן ביותר האפשרי לחוג פשוט או לחוג עם חילוק, שאינו שדה. את אלגברת הקווטרניונים הראשונה גילה המילטון ב-1843, והיא נקראת על שמו, אלגברת הקווטרניונים של המילטון.
על-פי ההגדרה, אלגברת קווטרניונים היא אלגברה פשוטה שהממד שלה מעל המרכז (שהוא בהכרח שדה, נאמר F) הוא 4. דוגמה אחת כזו היא אלגברת המטריצות
. זוהי אלגברת הקווטרניונים היחידה שיש בה מחלקי אפס, וכל אלגברת קווטרניונים אחרת היא חוג עם חילוק.
[עריכה] הרחבת סקלרים ושדות פיצול
אם Q אלגברת קווטרניונים שמרכזה השדה F, ו-
הרחבת שדות, אז המכפלה הטנזורית
היא אלגברת קווטרניונים שמרכזה K. בפרט, אם המכפלה היא אלגברת המטריצות מעל K, אז K נקרא שדה פיצול של האלגברה. אלגברה פשוטה (מממד סופי) מעל שדה סגור אלגברית מוכרחה להיות אלגברת מטריצות, ולכן הסגור האלגברי של F מפצל כל אלגברת קווטרניונים מעליה.
[עריכה] תת-שדות
כל איבר שאינו מרכזי באלגברת קווטרניונים Q יוצר תת-אלגברה מממד 2; אם Q חוג עם חילוק, תת-אלגברה זו היא בהכרח שדה. בין תת-השדות יש לאלגברה גם תת-שדות ספרביליים מעל המרכז (זוהי מסקנה של משפט קטה (Koethe), שהוכחתו עבור קווטרניונים קלה במיוחד). כל תת-שדה המכיל את המרכז הוא בהכרח תת-אלגברה מקסימלית. בפרט, כל תת-שדה K הוא המרַכז של עצמו.
[עריכה] הצגה על ידי יוצרים ויחסים
אם
תת-שדה ספרבילי, אז יש אוטומורפיזם לא טריוויאלי
של K מעל F. אם המאפיין של F שונה מ-2, יש ב- K איבר x המקיים
, ואז
; אם המאפיין הוא 2, אז יש איבר המקיים
, ואז
.
לפי משפט סקולם-נתר, יש איבר
שהצמדה בו משרה את
, היינו
לכל
. במאפיין שונה מ-2,
, ובמאפיין 2
. מכיוון ש-
מתחלף עם K ועם y, b הוא איבר מרכזי.
פירושו של דבר שבמאפיין שאינו 2
; יוצרים ויחסים אלה מציגים אלגברת קווטרניונים לכל
, ומסמנים את האלגברה בקיצור בסימון
או
, ולפעמים סתם
.
במאפיין 2,
; גם כאן זוהי אלגברת קווטרניונים לכל
עם
; את האלגברה הזו מסמנים בסימון
.