אלדוסטרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלדוסטרון
המבנה הכימי של אלדוסטרון
המבנה הכימי של אלדוסטרון
פרטים
נוסחה כימית C21H28O5
מסה מולקולרית g/mol‏ 360,44
מספר CAS [52-39-1]

אלדוסטרון (אנגלית: Aldosterone) הוא הורמון הגורם לכליות לשמור נתרן ומים בגוף. כך עולה נפח הנוזלים בגוף, ועקב כך גם לחץ הדם. תרופות רבות להורדת לחץ דם פועלות על ידי חסימת קולטני אלדוסטרון. זהו הורמון סטרואידי (ממשפחת המינרלקורטיקואידים), אשר נוצר מכולסטרול על ידי קליפת בלוטת יותרת הכליה (הקורטקס). הוא גורם לשמירת נתרן והפרשת אשלגן החוצה. תפקודו מופחת במחלת אדיסון.

סינתזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלדוסטרון הוא קורטיקוסטרואיד וככזה מסונתז בקורטקס של בלוטת האדרנל, יותרת הכליה. ביוסינתזה מתחילה עם כולסטרול, אשר בנוכחות של האנזים p450 ציטוכרום עובר הידרוליזה בפחמנים 20 ו-22. לאחר ההידרוליזה הופך הכולסטרול לפרנאוגולן (pregnenolone), בהמשך לפרוגסטרון ולבסוף לאלדוסטרון.

גירוי להפרשה: אלדוסטרון מופרש בעיקר במנגנון רנין-אנגיוטנסין. רנין הוא אנזים המיוצר בכליה בזמן עלייה של רמת הנתרן בדם. רנין יודע להפוך אנגיוטנסינוגן המיוצר בכבד, לאנגיוטנסין 1. אנגיוטנסין 1 הופך בריאה, תחת ההשפעה של ACE לאנגיוטנסין 2 (ACE הוא אנזים ההופך אנגיוטנסין 1 לאנגיוטנסין 2) לאנגיוטנסין 2 השפעות רבות בגוף, אחת מהם היא הפרשה של אלדוסטרון בבלוטת האדרנל. אלדוסטרון מיוצר גם כאשר יש רמות גבוהות של אשלגן בדם, וכן כשיש ירידה בלחץ הדם, המורגשת על ידי מכנורצפטורים הממוקמים בעלייה של הלב.

מנגנון פעולה: אלדוסטרון מעלה את חדירות צינורית האיסוף (collecting duct) בכליה לנתרן ולאשלגן. הוא גורם לפעולה של משאבות נתרן-אשלגן שנמצאות על הנפרון, בצד הבזאלי של צינורית האיסוף, ובכך מעלה את רמת הנתרן בדם. עלייה ברמת הנתרן מעלה את האוסמלריות ומגדילה את הספיגה מחדש של מים בכליה. בכך הוא מעלה את כמות המים ואת לחץ הדם בגוף. פירוק האלדוסטרון מתבצע בכבד, זוהי אחת הסיבות לכך שבזמן מחלת כבד, יש בצקת בחלל הבטן (ASCITIS): מכיוון שרמת האלדוסטרון עולה ולכך יש אצירה מוגברת של נתרן ובעקבותיו מים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]


P biology.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ביולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.