אלוביום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אלוביום, (מלטינית :alluvius נגזר מהמונח : alluere שפירושו: "לסחוף נגד"), הוא קרקע או מִשְׁקָע אשר מובל על ידי נהר או מים זורמים. בדרך כלל הוא מורכב מטין ומחרסית. גרגירים גדולים יותר המובלים בנהר הם חצץ וחול.

הנהר, בזרימתו נוטל את חלקיקי הסחף עמו אך גם משאיר חלק מהם בדרכו. אם הזרם חזק, כמות הגרגרים הנסחפת עולה על הכמות המושקעת, ולהיפך: כאשר הזרם חלש, הכמות השוקעת עולה על הכמות הנסחפת. אזורים שבהם קיימת הרבדה של גרגירים מסחף נקראים: אלוביים.

כמויות הסחף בנהרות אחדים היא גדולה. הנהר הצהוב בסין קיבל את שמו מהסחף. נהר המיזורי מכונה "הבִּ‏יצה הגדולה" בשל הכמות הגדולה של הבוץ בתוכו. אומדן הסחף של נהר המיסיסיפי הוא 406 מיליון טון לשנה.

בנוסף, הסחף עשוי לכלול גרגירים בעלי ערך כלכלי כמו זהב, פלטינה ומחצבים.

אזורים שבהם הצטברה אדמת סחף, כמו הנילוס במצרים, נחשבים לפוריים. הקמת סכר אסואן מונעת את זרימת הסחף ונגרם נזק לחקלאות המצרית.

המסלע של אלוביום מכונה בגאולוגיה Alluvium ומופיע במפה גאולוגית בסימון Al. המסלע מופיע בראש חתך סטרטיגרפי היות שההרבדה של סלעיה נעשה בתקופה הגאולוגית האחרונה, ההולוקן – תקופה בתור הרביעון אשר בעידן הקנוזואיקון – אשר החלה לפני כ-10,000 שנה ונמשכת עד ההווה. תקופה זו מכסה את כל ההיסטוריה המתועדת של המין האנושי.