אלוהים לא משחק בקוביות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלברט איינשטיין ונילס בוהר (1925)

אלוהים לא משחק בקוביותגרמנית: Gott würfelt nicht!) או אלוהים לא משחק בקוביות עם העולם היא אמרה מפורסמת המבוססת על דבריו של אלברט איינשטיין על מכניקת הקוונטים. מקור האמרה בציטוט מתוך מכתב ששלח איינשטיין לעמיתו מקס בורן ב-4 בדצמבר 1926:

Cquote2.svg

מכניקת הקוונטים בהחלט מרשימה. אך קול פנימי אומר לי שהיא עדיין איננה הדבר האמיתי. התאוריה אומרת הרבה, אך לא באמת מקרבת אותנו במאומה לסודו של "הזקן" [אלוהים]. אני, איך שלא יהיה, משוכנע שהוא אינו מטיל קוביות.

Cquote3.svg

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרקע לאמרה הוא פיתוחה של מכניקת הקוונטים, תורה פיזיקלית מהפכנית שזכתה להצלחה מרהיבה בהסברת תופעות חריגות שהטרידו פיזיקאים בראשית המאה ה-20. לזכותו של איינשטיין עצמו זקופה תרומה מכרעת למכניקת הקוונטים, אך הוא התנגד באופן חריף למסקנות שעלו ממנה. מהניסוח המתמטי של מכניקת הקוונטים עלה שאקראיות שזורה בחוזקה בטבע. הפיזיקה שלפני התורה הקוונטית תארה את היקום כעולם דטרמיניסטי – לכל תהליך יש תוצאה אפשרית אחת בלבד שנכפית על ידי חוקי הפיזיקה. מכניקת הקוונטים ערערה על התפיסה הזו מן היסוד, והראתה שלתהליכים בסיסיים בטבע ייתכנו כמה תוצאות אפשריות, ושלכל היותר ניתן לקבוע את ההסתברות שתוצאה כלשהי תתקבל.

איינשטיין לא היה מוכן לקבל רעיון זה. הוא הקדיש חלק ניכר מעבודתו לניסיון להוכיח כי הגרסה ההסתברותית אינה שלמה. הוא האמין שמכניקת הקוונטים היא צל לתאוריה בסיסית יותר, והסיבה שיש אלמנט הסתברותי בה היא שטרם חשפנו את המנגנונים היסודיים של התאוריה הבסיסית שהם דטרמיניסטיים בעיקרם. גישה זו נודעה כ"גישת המשתנים החבויים" ואיינשטיין היה לדובר המוכר ביותר שלה. מנגד לעמדתו של איינשטיין עמדה פרשנות קופנהגן, בראשותו של נילס בוהר, שטענה כי לעצמים אין בכלל גדלים פיזקליים מוגדרים (מיקום, מהירות, אנרגיה וכו') כל עוד אלו לא נמדדים. ואילו כאשר הגדלים נמדדים, המדידה כופה על העצם קבלת גדלים פיזיקליים מדויקים שנבחרים באופן אקראי (לפי הסתברויות הניתנות לחישוב) בו במקום (השפעת האקראיות בלתי מורגשת בתנאים השוררים בחיי היום-יום). איינשטיין לגלג על השקפת בוהר באומרו: "האם אתה מאמין באמת ובתמים שהירח אינו קיים אלא אם כן אנו מסתכלים עליו?".

האמרה של איינשטיין נועדה לבטא את הסתייגותו מפרשנות קופנהגן ותמיכתו במשתנים חבויים. הוא האמין שלא ייתכן שבטבע מתרחשת "הטלת קוביות" הקובעת דברים באופן אקראי.

תגובת בוהר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות האמרה, מיוחסת לנילס בוהר התגובה המבודחת: "תפסיק לומר לאלוהים מה לעשות עם הקוביות שלו!". על אף המחלוקת המקצועית החריפה בין איינשטיין לבוהר, שכללה אף מספר עימותים פומביים מאורגנים, בין השניים שררו יחסי ידידות והערכה הדדית.

המשך המחלוקת[עריכת קוד מקור | עריכה]

במכתב ששלח לפיזיקאי ההונגרי קורנל לנצ'וש (Kornél Lánczos) ב-21 במרץ 1942 התבטא איינשטיין באופן דומה:

Cquote2.svg

זה נדמה שקשה להגניב מבט בקלפים של אלוהים. אבל, שהוא משחק בקוביות ומשתמש בשיטות "טלפתיות" (כפי שמצפה ממנו מכניקת הקוונטים הנוכחית), זה דבר שאיני יכול להאמין בו לרגע.

Cquote3.svg

איינשטיין מתייחס בציטוט למתקפתו הנודעת ביותר נגד מכניקת הקוונטים, הפרדוקס של איינשטיין-פודולסקי-רוזן, אותו הציג יחד עם בוריס פודולסקי ונתן רוזן בשנת 1935. בפרדוקס מוצגת סיטואציה שבה נראה כאילו מכניקת הקוונטים סותרת את תורת היחסות הפרטית. זאת כיוון שהיא חוזה ששני אירועים, הנמצאים אחד מחוץ לקונוס האור של השני, יהיו מתואמים, לכאורה בסתירה לעקרון המקומיות הקובע שאירוע לא יכול להשפיע באפס זמן על אירוע מרוחק ממנו. ה"טלפתיה" אליה איינשטיין מתכוון, מתייחסת לאפשרות שמשהו ישפיע על דבר מרוחק ממנו בלא שיעבור שום דבר ביניהם. איינשטיין טען שהפרדוקס מהווה ראיה מכרעת לקיומם של משתנים חבויים מקומיים.

גישתו של איינשטיין זכתה למכה ניצחת בשנת 1964, כאשר ג'ון סטיוארט בל הוכיח את משפט בל, הקובע כי לא ניתן למצוא למכניקת הקוונטים תיאורית משתנים חבויים מקומיים. בל הראה שבלתי אפשרי ליצור תאוריה כזאת שכל תחזיותיה יתאמו את תחזיות מכניקת הקוונטים לגבי ניסויים מסוימים. ניסויים שנערכו החל משנת 1976 אישרו את תחזיות מכניקת הקוונטים, ובכך רוקנו את מתקפתו של איינשטיין מתוכן.

איינשטיין נפטר בשנת 1955, קודם לפרסום הממצאים הללו. הוא מעולם לא הצליח לנסח תאוריית משתנים חבויים שתסביר את הממצאים הקוונטיים.

הוצאה מן ההקשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

האמרה של איינשטיין זכתה לתפוצה רחבה שחרגה רבות מההקשר המקורי בו נאמרה, ומצוטטת גם בהקשרים שאינם נוגעים למכניקת הקוונטים או לדטרמיניזם.

בהקשרים מסוימים, מושם הדגש במשפט על ההתייחסות ל"אלוהים" (או "הזקן" כפי שהוא מכונה במקור). אמונתו התאולוגית של איינשטיין עצמו הייתה מורכבת. הוא דגל בהשקפה פנתאיסטית הדומה לתפיסתו של שפינוזה. הוא האמין שהטבע הוא האלוהים ודחה את ההשקפה של אל משגיח כפי שהוא נתפס בדתות המונותאיסטיות. באומרו "אלוהים" מתכוון איינשטיין לטבע ולחוקיו ו"אלוהים לא משחק בקוביות" אנלוגי ל"אין אקראיות בטבע".‏[1]

שיבוש נפוץ נוסף הוא ייחוס האמירה כתגובה לעקרון האי-ודאות של הייזנברג. אמנם העקרון מנוגד להשקופתיו של איינשטיין ומחריף את המחלוקת שלו עם מכניקת הקוונטים, אך הוא פורסם בשנת 1927, לאחר שאיינשטיין כבר שלח את מכתבו לבורן. טענה מוטעית נוספת הנשמעת היא שאיינשטיין אמר את המשפט ישירות לבוהר.

פרפרזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמירתו הנודעת של איינשטיין זכתה לגרסאות ופרפרזות רבות. בין הפרפרזות הנודעות ניתן למנות את "אלוהים אולי לא משחק בקוביות עם העולם, אבל משהו מוזר קורה עם המספרים הראשוניים", המיוחסת למתמטיקאי פאול ארדש בהתייחסו לדפוס הדמוי-אקראי של סדרת המספרים הראשוניים; ואת "לא רק שאלוהים משחק בקוביות עם העולם — הוא גם לא נותן לנו לראות את תוצאת ההטלה" שנאמרה על ידי הסופר הנודע סטניסלב לם.

בספר "בשורות טובות" מאת טרי פראצ'ט וניל גיימן מופיעה הפרפרזה,

Cquote2.svg

אלוהים לא משחק בקובייה עם היקום: הוא משחק משחק בלתי ברור שהוא המציא, שאפשר להשוות, מנקודת המבט של שאר השחקנים (כלומר: כולם), לגרסה של משחק פוקר מבולבל, מוזר בחדר חשוך לחלוטין עם קלפים ריקים על סכומים אינסופיים, עם מחלק שלא אומר לך את החוקים ומחייך כל הזמן!

Cquote3.svg

בשנת 2011 הוציא הרב ד"ר מיכאל אברהם ספר בשם אלוהים משחק בקוביות שעוסק באבולוציה ובאמונה באלוהים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ד"ר גלי וינשטיין, אלוהים לא משחק בקוביות: תפישתו הדתית של אינשטיין, באתר nrg‏, 21 באפריל 2009